ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

לייני סלווין, מהדורת 2008
צילום: מוטי קלינגר

גברת קלאץ'
רועי רובינשטיין ,20/03/2008

לייני סלווין יצאה מאולם מטרו-ווסט ברעננה כשהיא אוחזת עוד גביע, השלישי שלה מאז נחתה בישראל. היא אמנם קלעה רק סל אחד במשחק, שלשה ענקית עם דקה וחצי על השעון, והיה קשה להתעלם מהחיוך שהיה על פניה עם שריקת הסיום. "ספסל" התלווה אליה במהלך המשחק וראה מקרוב כיצד אפשר לנצח גמר גביע, עם הרבה מנהיגות שקטה וצעדים קטנים.

בסיום המשחק, לאחר הענקת הגביע, בזמן שחברותיה גמעו את אהבת הקהל הרמלאי, לייני סלווין לא נראתה על הפרקט ברעננה. הרכזת של רמלה הייתה זקוקה לדקה אחת של שקט אחרי הניצחון הגדול של קבוצתה, 61:65 על היריבה הגדולה מרמת השרון ועמדה במנהרה לרגע אחד, מנסה לעכל את האושר. אל תדאגו לה, היא כבר חגגה את החגיגות האלו פעמיים בעבר. "אני אוהבת כל אולם, אבל נראה לי שיש לי כאן סוג של מזל" אמרה ל"ספסל" כשהגיחה שוב אל הפרקט. סלווין נחתה בישראל בעונת 03/04 והפסידה בגמר גביע בלתי נשכח לרמלה בשתי הארכות, ומאז זכתה בשלושת הגמרים הבאים שלה.

שעתיים וחצי מוקדם יותר כששחקניות רמלה עלו לפרקט לחימום האחרון, סלווין נראתה הכי פחות לחוצה על המגרש. בזמן שרוב שחקניות רמלה החליפו מספר מילים האחת עם השנייה בין קליעה לקליעה, סלווין נותרה בשקט, נעה על הפרקט כאילו מדובר היה באולמה הביתי, מנסה להתרכז, לשאוף את האוויר והאווירה פנימה. הלחץ שנראה על פניהן של כל שחקניות רמלה לא ניכר על פניה, עם החיוכים הקטנים שהיא שלחה לעבר שחקניות רמת השרון רגע לפני הג'אמפ.

הצעדים שלה על הפרקט מן הפתיחה הינם צעדים קטנים ומהירים, ככה תמיד שיחקה את המשחק, ככה היא לוקחת תארים. אבל לא רק הרגליים עובדות במשחק של ליניי, גם הלב והראש, בעיקר הראש. כשמישל סנואו מעלה את רמלה ל-0:6 מוקדם, היא מתעלמת מהחגיגות על הספסל, לוקחת את שריל בייקר לשיחה קצרה על המהלך הקודם, עוד מעט היא גם תקריב עבירה ראשונה על ג'יה פרקינס, ומיד אחר כך תנסה בפעם הראשונה הערב לקלוע מטווח השלוש, הכדור פוגע בטבעת ויוצא החוצה, אל דאגה, בדקות החשובות השלשה תגיע.

לאחר איבוד כדור מיותר, אלי רבי מחליט לתת לה להירגע על הספסל, בדרך אליו היא עוד תסנן לעצמה כמה מילות עידוד ובו זמנית תבעט בבקבוק מים. גם על הספסל היא לא מפסיקה לעבוד, חיה את המשחק עד קיצו מכל מקום, צועקת לעברו של ירון זריף בעברית צחה כי מוניק קוקר עשתה צעדים. גם את האכזבה שלה מהסל של קוקר בהמשך ההתקפה היא תבטא בשפה המקומית... אולי זו התשובה לאחרונים שעדיין לא מאמינים עד כמה לייני ישראלית.

את הרבע השני היא פותחת בדיוק מאותה נקודה, על הספסל הקצר של רמלה, משם היא מנסה לעודד את שחקניות קבוצתה, כשרגליה לא מפסיקות לזוז הנה והנה. בפסק הזמן שרבי לוקח מספר דקות לאחר תחילת הרבע, לייני מעודדת את השחקניות, מצמידה את שפתיה לאוזנה של מישל סנואו וכשהיא גוברת על הרעש לוחשת לה מילה טובה על ההגנה. כל סל של חברותיה גורם לה לקפוץ, כל חטיפה גורמת לה לחייך, בדקות ההן רמלה מתחילה לברוח לאדומות. סלווין מנסה לעודד מרחוק, כשגורביץ' מעלה את הלבנות ל-24:32 עם שלשה, היא כבר באוויר, קופצת בסיבוב. מיד אחר כך כשדורון יורדת לספסל עם שלוש עבירות היא מתיישבת לידה, שני המוחות של הקבוצה מחליפות רשמים לפני שרבי מחזיר אותה אל המגרש. עם כל הרצון הטוב שלה, סלווין לא מצליחה עדיין להיכנס למשחק, לפחות לא בכל מה שקשור לקליעות, אז היא מנסה לתרום בדרכים אחרות. אך רבי שרואה את רמת השרון מתקרבת הוא מוציא אותה מהר מהמשחק, ועד המחצית היא נשארת על הספסל. בדרך לחדר ההלבשה כשהיא מביטה בלוח התוצאות ורואה יתרון של חמש נקודות לזכות קבוצתה היא מזכירה לכולן שיש להן עדיין הרבה עבודה.

בתחילת הרבע השלישי היא שבה לפרקט, מנסה לגרום לשחקניות שמסביבה לראות דברים שמתרחשים רחוק מהכדור. אך עד מהרה היא מוצאת את עצמה שוב על הספסל, בניגוד לאחרות היא לא נרגעת, הדופק ממשיך לדהור וסלווין ממשיכה לחלק מחמאות לכולן. רק פעם אחת במהלך המשחק היא מורידה ממנו את העיניים, זה קורה שזריף מבקש מפרקינס להוריד את העגילים שהיא עונדת לפני זריקת עונשין, גם סלווין בודקת היכן עגיליה, מגלה שהיא עונדת אותם וממהרת להוריד ולשים אותם במקום מבטחים. כשהיא חוזרת לפרקט לאחר זמן קצר היא לוקחת על עצמה פחות ופחות זריקות, משאירה את המלאכה לאחרות ומוסרת. היא מחכה ויודעת שזה יגיע, אולי במאני טיים...

את הרבע הרביעי היא פותחת שוב על הספסל, אך עד מהרה רבי זורק אותה חזרה פנימה אל תוך סיר הלחץ הלוהט. ברבע המכריע היא נוטלת על עצמה יותר אחריות, במצב של מינוס 58:59, פיגור ראשון של רמלה מאז הרבע הראשון, היא מסמלת לכל השחקניות לבוא אליה ומבקשת מהן לפתוח לה את קווי המסירה אליהן בדקות המכריעות. אבל נועה רקאנטי דווקא רוצה דברים אחרים בפסק הזמן האחרון של רמלה, היא מתיישבת ליד סלווין, ואומרת לה 'תזרקי את הכדור'. הגארדית המוכשרת מראה מספר שניות לאחר מכן שהיא יודעת לבצע הוראות וממטירה שלשה ראשונה על רמת השרון, שלוש הנקודות הבודדות שלה במשחק שמקרבות את רמלה לגביע, 59 – 61 עם 1:30 לשחק. "אני בדרך כלל קולעת מהמצבים האלו באימונים כך שאני מבינה מדוע נועה ביקשה ממני לזרוק, הערב פשוט לא פגעתי עד לאותו רגע, אולי זה בגלל שהייתי לחוצה מעט, אני באמת לא יודעת אך מה שחשוב הוא שזה נכנס ברגע האמת". לאחר השלשה ההיא, רמת השרון עוד הצליחה לשוב לשוויון קצר, אך עד מהרה סלווין וחברותיה הניפו את הגביע. על הפודיום היא הייתה הראשונה ברמלה שהבחינה בכיתוב הלא נכון על החולצות הצהובות שחולקו לשחקניות ובהן הייתה טבועה הסיסמא: אלופות המדינה 2008. היא הורידה אותה תכף ומיד ולבשה את החולצה עם הכיתוב הנכון. מי יודע, כמו שזה נראה כרגע, ייתכן והחולצות הללו שוב יוצאו החוצה בעוד חודש וחצי לאחר זכייה בעוד דאבל. הרי זו המטרה הבאה של לייני ואליה היא תנסה להגיע שוב, עם הרבה מנהיגות, אופי וחיוך ובצעדים קטנים.

סלווין, החולצה הנכונה, והגביע