ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

"ההחלטה הכי טובה שיכולתי לעשות"
כרמל בוכמן ,05/10/2009

עונת המכללות עוד לא יצאה לדרך, אבל כרמל בוכמן כבר מתרגל לחיים החדשים באוניברסיטת טמפל. בין המגרש לקמפוס, הוא התפנה לכתוב לנו בלוג, בו הוא חושף את כינויו החדשים, ענף הספורט האמריקאי אליו התחבר ואפילו הדרך לעקיפת חוקי ה-NCAA המוזרים.

אוקיי, אז ככה... טמפל היו הראשונים מכל הקולג'ים שבכלל התחילו לדבר איתי ולעניין אותי בכל נושא הקולג'ים בארה"ב. לפני כשמונה חודשים נודע לי שהם מעוניינים בי, ובמשך כל תקופה מסוימת הם דאגו ליצור קשר עם אחי הגדול. נמרוד היה אחראי עליי יותר מכל אחד אחר ועשה לי את העבודה בכל העניינים הטכניים, מה שפינה אותי באותה תקופה להתרכז בלימודים, בקבוצה ובנבחרת הלאומית.

החלטתי לטוס לראות רק את טמפל יחד עם אחי וכשהגעתי לשם למשך 48 שעות (הייתי צריך לחזור לארץ ישר כדי להתגייס לצבא ,אז לא יכולתי לראות עוד מכללות..) פגשתי את עוזרי המאמן, את אנשי הצוות ומאמני הכושר.

הראו לי את כל הקמפוס שהוא בגודל של שלוש שכונות בת"א, את מתקני האימונים, מתקני הלימודים ועוד המון מתקנים שונים בלי סוף. בסופו של דבר פגשתי את המאמן הראשי, שזה היה הדבר החשוב ביותר מבחינתי בכל הסיבוב הגדול הזה, ובאמת התחברתי לקואץ' פראן דאנפי שהיה חייל בצבא ארה"ב בצעירותו.

חבריי לקבוצה הם בעיקר חבר'ה אפרו-אמריקאים כמו בסרטים, אבל ברגע שהם תופסים ממך שחקן טוב או שחקן שעובד קשה הם מתייחסים אליך כמו אל כולם. כמו ברוב המקומות לשחקני הכדורסל יש יחס שונה ולפעמים הם קצת חושבים עצמם מעל לאחרים, אבל אחד לאחד הם אחלה אנשים כשלומדים להכיר אותם ולהתחבר אליהם. יש פה כמה שבאמת אקח איתי לחיים שאחרי הקולג'. גם אם מזהים אותך פה לא תמיד נותנים לך להבחין בזה, אז תמיד שומעים מהצד דברים שאמרו עליך מבלי שהיה לך מושג.

אם יש יחס מיוחד לזה שאני ישראלי? יש כאלה שקוראים לי "הזוהן" או "בוראט" אבל הכל ברוח טובה ואווירה טובה. בלימודים הפרופסורים מתחשבים בזה שאני ממדינה שונה ודובר שפה אחרת שזה נורא חשוב, בעיקר להתחלה. מעבר לזה יש פה בפילדלפיה קהילה יהודית ענקית של 250,000 נפש, וכבר שמעתי מהרבה מקומות שכולם מחכים להגיע למשחקים עם דגלי ישראל ולצבוע את עצמם בכחול-לבן. אני נורא מתרגש ומחכה לזה כבר בכיליון עיניים.

כרגע עונת הפוטבול היא הדבר השולט בארה"ב, גם בקולג'ים וגם במקצוענים ולקחו אותי פה לכמה משחקים של האיגלס (קבוצת הבוגרים של פילדלפיה). לאחר כמה שעות טובות הצלחתי להבין את החוקים ונורא אהבתי את המשחק. זה כמו משחק כדורגל מבחינתי - אם זה משחק טוב אז זה מעניין, אבל אם נפלת על משחק חלש, רוב הסיכויים שתשתעמם במהירות. בכל אופן, כל האווירה מסביב היא מדהימה, כל ההתייחסות למשחקים ולשחקנים זה משהו שלא ראיתי בחיים שלי... אז במילים אחרות: כן, הצליחו להכניס אותי לעניין הפוטבול...

אני פעם ראשונה גר מחוץ לארץ ובכלל, מחוץ לבית, אבל לוח הזמנים שלי כל כך עמוס שאין יותר מדי זמן לחשוב על הבית ולהתגעגע. אני גר בין 5 ל-10 דק' הליכה מהאולם, מהקפיטריה, בנייני הלימודים ולכל האיזור שאני מסתובב בו. אני כל יום יוצא מהבית בשבע וחצי בבוקר וחוזר בשמונה בערב ואין לי אפילו זמן לעבור בבית.

הרגעים הקשים הם כשלא הולך לפעמים בכדורסל וקצת קשה אז באופן אוטומטי מתחילים לחשוב על הבית, על החברים, על האהבות שעזבת כשהיית בארץ אבל אז אתה נזכר שחלק מהמטרה שלך כשבאת לפה היא להרגיש ככה מדי פעם ולהתבגר.

מניסיוני למדתי שאנחנו צומחים מהמקומות הקשים שלנו וזה כל פעם מוכח לי מחדש, אז החשיבה הזאת עוזרת להתגבר על רגעים כאלה.

מעבר לזה יש לי פה משפחה אומנת שלקחה אותי בזרועות פתוחות ודאגו מהיום הראשון שהגעתי לפה לתת לי אוירה של בית ושל ישראליות. אני לא בטוח שהם בעצמם מבינים כמה זה עזר וכמה זה עוזר לי. דואגים לי כמו בן משפחה שזה נורא חשוב.

פה בארה"ב יש חוקים מוזרים ולא ממש מובנים בדר"כ, כמו זה למשל שאסור להתאמן על מגרש הכדורסל עם צוות האימון יותר משעתיים בשבוע. מותר להתאמן בחדר כושר כמה שרוצים ובאתלטיקה כמה שרוצים ומותר ללכת לזרוק מתי שרוצים, 24 שעות ביממה אבל להתאמן עם צוות האימון עד ה-15 באוקטובר מותר רק שעתיים בשבוע.

האימונים הקבוצתיים הם ברמה מאוד גבוהה ובאינטנסיביות מדהימה. יש פה שחקנים שהשנה הולכים לדראפט, אז כולם רוצים להיות שחקנים בסופו של דבר ויעשו הכל בשביל להתקדם. מסביב למגרש ישנם 16 מנג'רים שהם אנשים בני גילנו (אולי קצת יותר גדולים ממני) והתפקיד שלהם הוא להחזיר כדורים לשחקנים גם אם הם קוראים להם באמצע הלילה, לדאוג שהמגרש יהיה מוכן לפני כל אימון, שהבגדים יהיו מוכנים בתא הלבשה בכל פעם שהשחקנים מגיעים לשם ולעשות את כל העבודות "השחורות". בסופו של דבר הם מסתובבים בקמפוס עם חזה נפוח שהם חלק מהקבוצה... אמריקה, נו...

באימונים כרגע שמים הרבה דגש על הכושר הגופני אבל בעיקר על קבלת החלטות נכונה והרבה מאוד על הגנה. מה-15 באוקטובר יתחילו כל שיטות המשחק, תנועות, רוטציות בהגנה וכו'. כרגע שמים דגש על יסודות ועבודה נכונה בקצב גבוה. מיום ליום אני מרגיש שזו ההחלטה הכי טובה שיכולתי לעשות מבחינה מקצועית, ואני אומר את זה בתקופה הכי קשה שהייתה לי מאז שהגעתי לפה...