---מאת מאיר פרייליכמן---

בשקט בשקט ובצורה מאוד אופיינית לו החליט גיא קנטור (37, 1.86), רכזה של אלופת הליגה הלאומית, מ.כ הבקעה, לפרוש ממשחק לאחר קריירה ענפה של למעלה מ-20 שנה. רגע לאחר שתלה את הנעליים, לא לפני שזכה בתואר שני ברציפות עם קבוצתו, הוא התפנה לסכם את העונה שעברה עליו וכמובן גם את תקופתו בענף.

קנטור שגדל ברמה"ש והגיע עימה עד לגמר הגביע לנוער מול עודד קטש ומכבי ת"א ואף היה חלק מהנבחרות הצעירות של ישראל (אפילו יש לו הופעה אחת בבוגרים), עשה בהחלט קריירה מרשימה ושווה שנזכיר את המקומות הרבים בהם רגלו דרכה – הפועל אילת, גליל עליון, מכבי ראשל"צ, הפועל חולון, מכבי רעננה (השתתפות בסופרוליג), לה האבר (צרפת), הפועל ירושלים, מכבי הוד השרון ואליצור יבנה.


"למועדון יש הנהלה שיודעת לנהל משברים"


כאמור את השנתיים האחרונות העביר קנטור בניחותא במגרשי הליגה הלאומית במדי הבקעה. לאחר שתי אליפויות רצופות הוא מסכם את התקופה ובעיקר את השנה הנוכחית שלא הייתה קלה עבורו מכל הבחינות.

גיא, אחרי הפתיחה המהוססת שלכם האמנת שאפשר לזכות בתואר?

"האמנתי בעיקר משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא הבסיס של הקבוצה. בסה"כ זהו הבסיס שעלה בעונה שעברה ובסופו של דבר ידעתי שהסגל הזה מספיק טוב לעלייה. דבר שני, למועדון יש הנהלה שיודעת לנהל משברים, גם בעונה שעברה וגם העונה. ההתנהלות הרגועה, למרות ההתחלה הקשה, נתנה ביטחון ושקט ועזרה לקבוצה לחזור למטרות".


אפי שמש. "למועדון יש הנהלה שיודעת לנהל משברים"

הוכחת בעונה שעברה שלמרות גילך אתה עדיין מתאים לרמות הגבוהות בארץ, למה למעשה ויתרת על ליגת העל?

"אני אפריד בין הדברים, גם לאחר העלייה בשנה שעברה לא ראיתי את עצמי ממשיך בליגת העל, מאותן סיבות שבחרתי לשחק בלאומית (עבודה ומשפחה). רציתי לעזור לקבוצה לעלות אבל באופן אישי זו לא הייתה השאיפה ולא ראיתי את עצמי בליגת העל.

בעונה שעברה זכתה הבקעה באליפות הלאומית אך החליטה לא להעפיל לליגת העל. בעקבות כך היא ספגה לא מעט חיצי ביקורת. אמרו שהיא עושה זאת כי אינה מסוגלת להתמודד עם התקציב ושאולי בעל הבית, דורון הרציקוביץ', בכלל לא מעוניין שתהיה לו קבוצה במרכז הבמה של הכדורסל הישראלי. קנטור יוצא להגנתו של הבעלים. "מעבר לצד המקצועי, ובטח היום, בתקופה הכלכלית הקשה, מדובר על אדם שנתן הרבה כסף מכיסו – וזו לא חכמה לעלות בלי להיות מוכנים עם הפנים קדימה ל-3 שנים, כמו דרישות המנהלת. אין למה לעלות רק לשם העלייה ובסוף להימחק. זו לא חכמה. בנוסף, אל תשכח שהמועדון קיים רק שנתיים והוא היה צריך להתבסס. בסוף לא קרה כלום, ובטח בדיעבד, שהרי השנה עלינו. השנה התבגרנו יותר והיינו מוכנים לעלות".

מהו בעצם סוד הקסם של הבקעה?

"בקבוצה הזו יש הרבה שחקנים שהמשיכו עוד עונה וכבר היו במעמד הזה בעונה שעברה. בכלל, אני חסיד של המשך. אחד הדגשים שהיו הוא לשמור על בסיס של השחקנים. דווקא במשחקים כאלה, עם הרבה קהל ולחץ, מה שבא לידי ביטוי הוא הגיבוש, וביחד עם ההתאמות שעשה אבי אשכנזי היינו מוכנים. ההכנה והניסיון הם שגרמו לנו לשחק כדורסל טוב וחזק בסדרה".


סקוורר. קנטור נהנה לראותו פורח

התייעצו איתך במהלך העונה, בכל זאת יש לך לא מעט ניסיון.

"מן הסתם כן. בכל זאת יש לי קצת ניסיון, וכבר עברתי כמה דברים, אך זה היה נכון לגבי גם בעבר. נתנו לי להביע את מה שאני חשב. בוודאי שבסוף מי שקובע זה המאמן, אבל הדברים שאני רואה הם לפעמים אחרים ממה שמאמן רואה, וזה נכון לגבי כל שחקן, תמיד עדיף שתהיה פתיחות מלאה".

בסופו של דבר למה החלטת לפרוש, מבחינת כושר משחק ומצב גופני יכולת לתת עוד כמה שנים יפות.

"קודם כל בכלל חשבתי לפרוש כבר בשנה שעברה לאחר שעלינו וזה היה זמן יפה לפרוש. בקיץ המועדון רצה שאמשיך ובסוף גם אני רציתי להמשיך, אך היה ברור ומקובל עליי שזה יהיה כך. זה משהו שבהחלט היה מובן, וזה מה שרציתי. אלה היו פני הדברים וזה חלק ממה שגרם לי להמשיך. אחד הדברים שנהניתי לראות העונה זה שהשחקנים הצעירים, שאני מלווה כבר עונה שנייה, מתבשלים והופכים לשחקנים טובים. הגמר היה הבמה הטובה ביותר לראות את זה. נהניתי לראות את זה באופן אישי. מצד שני, ברור שמול הקהל ובאווירה הנהדרת רציתי לשחק, אך זה מגיע מאהבה לכדורסל ולא מאכזבה על זה שלא קיבלתי דקות".


אשכנזי. נעזר בניסיון של קנטור במהלך העונה

איך אתה מסכם את הקריירה באופן כללי?

"זו קריירה ארוכה, שהחלה בגיל 7 ונמשכה 20 שנה בליגה הראשונה. האמת היא שקשה לזכור. יש המון רגעים כאלה – את חלקם אתה זוכר כחוויות מטורפות של ניצחונות, ואת חלקם אתה זוכר כאכזבות מהפסדים. האמת היא שקשה לשים את האצבע על רגע אחד, היו הרבה. זה מה שיפה בכדורסל, לכל עונה היה ייחוד משלה".

יש איזה רגע שאתה זוכר לטובה?

"אני זוכר הרבה משחקים, יש פעמים שאני חושב על משחקים מסוימים, אבל אין משהו ספציפי. היו מעמדי גמר- פלייאוף, גביע. היו משחקים מול קבוצות מחו"ל, היו סלים חשובים. לפעמים אתה זוכר דווקא את הקטנות – אימונים, חדרי הלבשה. יש המון וקשה לזכור".

ומה עם אכזבות, בטוח שהיו גם כאלה.

"אם אסתכל אחורה היו גם הרבה אכזבות. אם אחפש משהו שהייתי שמח מאוד לשנות זה שלא הצלחתי לסיים עונה בליגה הבכירה עם תואר. כל הגמרים שבהם שיחקתי היו מול מכבי הגדולה של שאראס ופארקר או מול זו של האפמן ומקדונלד, שהיו קבוצות שרוב הקבוצות באירופה לא הסתדרו איתן. זה הרגע המאכזב, שבעצם פרשתי ללא תואר בליגה העליונה".

ומה הלאה, זהו עזבת את עולם הכדורסל לחלוטין?

"האמת היא שבראש יש הרבה תסריטים. מצד אחד, אחת הסיבות שעזבתי זו העבודה, אך מצד שני אני לא רואה את עצמי בלי המשחק הזה באיזו קונסטלציה. יש מחשבות על כל מיני כיוונים. אני אקח לעצמי זמן לחשוב. אני אשב עם הבקעה, עם המשפחה ואחשוב גם בעצמי מה יהיה הכי טוב בשבילי ובשביל המשפחה. בגדול אני רוצה להמשיך ולשלב את ההיי טק עם הכדורסל, אך כמובן שהכי חשובה היא המשפחה".