מקום שני, סיום הסיבוב הראשון בליגה הלאומית עם מאזן של עשרה ניצחונות ושלושה הפסדים ומשחק עונה בשבוע הבא מול המקום השלישי עם שידור ישיר לקינוח. זהו סיפורה של מגדל העמק העונה, אך ראוי לספר את סיפורה דרך המאמן שלה שהוא גם מאמן הסיבוב, רועי פרל.

פרל, בן 37, גדל בעפולה ואימן בכל מחלקות הנוער מגילאי א'-ב' עד לנוער, על כל רמותיה השונות. בנוסף גם שימש כעוזר מאמן בקבוצה הבוגרת, במשך שלוש שנים ושנתיים מהן בליגת העל. כשהיה עוזרו של אלי רבי, הקבוצה נשארה בליגת העל, אך שנה לאחר מכן נאלצה לרדת בגלל קשיים כלכליים לליגה הלאומית, שם התמנה למאמן הקבוצה הבוגרת. ממש לפני סיום העונה, הוא פוטר והחליט ללכת למגדל העמק.

במגדל העמק, הוא מצא בית חם, אשר נתן לו את הבמה להוביל את הקבוצה לעלייה לליגה הארצית. "הגעתי למגדל העמק כי לא רציתי לשבת בבית. הכדורסל מבחינתי הוא אהבה" הוא אומר ומוסיף "האמנתי שאנחנו נעלה מליגה א' לליגה ארצית ומליגה ארצית לא חשבתי שזה יהיה כ"כ מהר". כשהם עלו, הציפיות עדיין לא היו לעלות לליגה הלאומית. הסגל נבנה להתבסס בליגה הארצית, כאשר היה ברור לו שרעננה ומוצקין הם הקבוצות החזקות והמועמדות לעלייה. הכול השתנה כאשר מגדל העמק ניצחה את רעננה. "ניצחנו את רעננה בבית. המאזן שלנו היה 5-0 ומכאן החלטנו שאנחנו הולכים עד הסוף", אומר רועי. אף אחד שם לא חשב שעונה לאחר מכן, הם ימצאו את עצמם בליגה הלאומית. "עלינו לליגה הלאומית. קבוצה קטנה עם תקציב צנוע וכל מה שחיפשנו היה לשרוד בליגה. ידענו שהליגה הזו מאד תחרותית וקשה. הנהלות מנוסות, מאמנים טובים מאד וקבוצות חזקות. כשבנינו את הקבוצה הרעיון היה להביא שחקנים עם ניסיון שהיו כבר בקרבות האלה. הבאנו את גיא כהן ורז מנשה והצלחנו להיאבק על הכניסה לפלייאוף העליון. בסופו של דבר ג'ילברטו הזר שלנו, קרע את הרצועה הצולבת ואיבדנו מהמומנטום בסוף העונה וגם את הסיכוי אולי להפתיע. אבל ההישג של הכניסה לפלייאוף הוא הצלחה אדירה לכולנו", אומר רועי, כאשר הוא מתאר את מצב הקבוצה בעונתה הראשונה בלאומית. עונה שהיא בהחלט הפתיעה לא רק את קבוצתו, אלא גם את שאר הליגה.

"זיו בן צבי בחור אמיץ"

בעונה הנוכחית חיפשו בקבוצה לצרף גארד ישראלי נוסף שיוסיף לקבוצה וידחוף אותה קדימה ביחד עם נועם מטלון. ברגע שהוא לא הגיע, המטרה מבחינתו של פרל הייתה להיכנס לפלייאוף שוב ולשחזר את ההישג של העונה שעברה. לבסוף נבנתה קבוצה צעירה, עם נועם מטלון וצמד זרים. זיו בן צבי רכזה של הקבוצה, קיבל לידיו את המושכות ועד עכשיו עושה רושם שפרל ידע בדיוק למה הוא רוצה דווקא אותו. "יש דבר שאי אפשר לקחת ממנו. הוא בחור אמיץ. לרדת לליגה הארצית, לבוא ולהאמין לי שאני מתכוון ללכת איתו עד הסוף, זה לא מובן מאליו לשחקן שדיברו עליו ככישרון ששווה ליגת העל. זיו הגיע והלך איתנו לכל אורך הדרך. בקיץ האחרון היו לו עוד הצעות, אבל הוא בחר להישאר. זה אומץ ועל זה הוא הרוויח את הקריירה שלו", אומר רועי ובנוסף מחזק את בן צבי על אופיו. "לזיו יש עמוד שדרה. הוא קורץ מהחומר שממנו אפשר להגיע הכי רחוק שאפשר. אבל לדעתי רק בהדרגה ובעבודה קשה, הוא יגיע לשם. אופי חזק וקשוח מאד. האופי ייקח אותו קדימה."

במחזור הראשון בתחילת העונה, מגדל העמק אירחה את קרית אתא. במשך רוב דקות המשחק שחקניו של רועי פרל הובילו, אבל ממש בדקות האחרונות, הם איבדו את היתרון וגם את המשחק שהפך להפסד בית ראשון. במהלך המחזורים שבאו אח"כ הקבוצה התחברה לה. היא התחילה לחבר ניצחון ועוד ניצחון עד אשר היא התמקמה בפסגת הליגה. "במשחק נגד קרית אתא שיחקנו מצויין והובלנו בעשרים הפרש, אבל אז נכנסנו למשבר ולא הצלחנו לצאת ממנו. זהו סימפטום של קבוצה צעירה. בדרך כלל מי שאמור להוציא את הקבוצה ממשברים הוא הרכז או הזרים שלך. למדנו לצאת ממשברים תוך כדי המשחק וזה מה שחיזק אותנו במשחקים שבאו לאחר מכן", מציין רועי ומצביע על הברומטר של הקבוצה הצעירה והדינמית שלו ומוסיף "הבנו שאנחנו קבוצה ואנחנו ביחד משחקים עד הסוף ולא מוותרים", והתייחס גם לתהליך שהקבוצה עוברת במהלך העונה "אימון זה תהליך. כל הרעיון שהקבוצה מתחילה בנקודה מסוימת ולא נשארת בה, אלא כל הזמן מתקדמת קדימה. בקבוצה כמו השנה, שכל אחד מהשחקנים הגיע מנקודה אחרת היה ברור שייקח זמן עד שכולם יתחברו".

המשחק ששינה לי את הקריירה

מגיל 14, הוא מסתובב על הקווים. היה מעניין לשאול אותו על מאמן שמהווה עבורו מודל לחיקוי. מאמן שהסתכל עליו ולמד ממנו על דרכו שלו. "אני אוהב את הערמומיות של פיני גרשון, אני אוהב את קו המחשבה של ארז אדלשטיין וההתנהלות של דיוויד בלאט. האג'נדה שלי היא שהמאמן מתחיל איפה שנגמר הכדורסל. אני חושב שהוא קודם כל מנהל. אלי רבי עזר לי הרבה מאד ולמדתי ממנו המון איך להתנהל עם אנשים".

נדמה כי הדרך שבחר רועי מלמטה, סיפקה לו המון חוויות של משחקים שהוא לוקח איתו להמשך דרכו בקריירת האימון שנדמה שרק התחילה, אבל כבר נתנה לו ניסיון להמשך. "משחק העלייה שלנו נגד מוצקין. המנצחת עולה לליגה הלאומית. הפסדנו למוצקין בסיבוב הראשון וידענו שאם אנחנו מנצחים אותם בנקודה אנחנו עולים. עשינו שינוי ברמה הטקטית. שינינו הגנה והכנסתי את רועי שני שהביא איתו אנרגיות אחרות ושינה את המומנטום במשחק. יכול להיות שזה המשחק ששינה לי את הקריירה".

עוד משחק שזכור לו היטב, היה מהסיבוב הראשון של העונה הנוכחית. "בקרית גת היה נראה שאנחנו גמורים אבל נס חנוכה היה פה. כנראה שהחילוף שעשיתי עם מקסים עשה את השינוי. חיבקתי אותו ואמרתי לו שהוא זורק בלי ביטחון ועכשיו הוא נכנס כדי לנצח את המשחק. הוא נכנס וקלע שתי שלשות שהכריעו למעשה את המשחק. ושם הבנתי שוב שאימון זה ניהול. זה גישה לאנשים. זה לגעת באנשים. פשוט להנהיג את האנשים האלה".

אי אפשר להתעלם מהדרך שעשה רועי ומהשנים הרבות שיש לו כמאמן. מסקרן היה לשאול אותו על החלום שלו. מסתבר שהחלום קשור ישירות למשבר שהענף עובר. משבר שבו כל אחד היה רוצה לעסוק במה שהוא אוהב במידה כזו שתאפשר לו באמת להשקיע. "החלום הקרוב הוא להצליח עם מגדל העמק. זה לא מובן מאליו איפה שאנחנו נמצאים. אני מרגיש שאני בחלום. החלום הרחוק יותר הוא לקבל הזדמנות לאמן בליגת העל ואפילו קבוצות שמתמודדות באירופה כמו הפועל ירושלים או מכבי תל אביב. להגיע הכי רחוק שאפשר בתחום הזה. אני חולם להגיע ליום הזה שאוכל להתפרנס ולהתעסק אך ורק בכדורסל מבחינה כלכלית. להגיע לזה על ידי כך שאני מאמן קבוצה בכירה ולא כמה קבוצות במקביל".

"במגדל העמק נבנית מסורת"

אם כבר עסקנו בעתיד, אז שאלנו אותו לגבי סוף העונה והציפיות שאולי התחדשו או התחדדו במהלך הסיבוב הראשון. רועי כהרגלו נשאר צנוע. "אם נסיים בשש הראשונות זו הצלחה אדירה. הגדולה שלנו היא לקחת את המצב הקיים ולהפיק ממנו את המיטב. לא פשוט להביא שחקנים למגדל העמק גם בגלל הגיאוגרפיה וגם בגלל הקושי התקציבי."

נדמה כי אופי המקום נותן תחושה של פשטות. בשקט ובלי הרבה רעש הקבוצה הגיעה בסגל צעיר עם ותיקים לליגה הלאומית. אבל ההצלחה של הקבוצה, עדיין לא סוחפת אחריה את העיירה שמשקיפה אל עמק יזרעאל. "אני חושב שאנחנו עוד לא ממנפים מספיק את הקשר לקהילה. גם אנחנו כאגודה גדלנו מהר מידי. לליגה הלאומית יש רף שעדיין אנחנו מתמודדים איתו. במגדל העמק נבנית מסורת, זה יגיע שלב אחר שלב. אני מקווה שנעשה פעולות להביא ולחבר את הקהילה. אם נעשה את זה אז כבר לא יהיה מקום באולם..."

כשלא יהיה מקום באולם, אז יבינו במגדל העמק שהפרוייקט הזה של קבוצת כדורסל הוא דבר גדול בהרבה ויש לו השפעות רחבות על הקהילה. מאמן שהגיע לעיירה ולקח את הקבוצה קדימה במעלה הדרך עד לליגה הלאומית ובסוף הסיבוב הזה למקום השני. המאמן, המקום והשחקנים לא יוצאים מגדרם נוכח ההצלחה. אף אחד שם לא מדבר על עלייה לליגת העל. מצד אחד הרצון להכרה ולחשיפה תמיד קיים במיוחד לנוכח המיקום הגאוגרפי, אך גם רועי פרל יודע שלפרויקט הזה יש קצה גבול יכולת. כרגע הוא מותח אותו עד כמה שניתן. מקדם את הצעירים ותורם להם רבות מניסיונו. זה אולי הסוד של הקבוצה בסיבוב הראשון, כאשר לא רק הם התחברו בינם לבין עצמם, אלא גם האנרגיה שמביא איתו רועי פרל התחברה לה יחדיו עם הקבוצה ומגדל העמק עצמה.