|
עופר אשד - ביוגרפיה
יניב פכטר
,24/06/2007
יניב פכטר, היסטוריון הכדורסל של חולון, סוקר את הקריירה של עופר אשד, גדול ספורטאי חולון בכל הזמנים.
עופר אשד נולד ב-24 בנובמבר 1942 בחולון לבתיה ודב, מראשוני המתיישבים בחולון. למד בביה"ס היסודי 'ביאליק' בחולון ובתיכון 'חדש' (ט' – יב') בתל-אביב. היה חבר "התנועה המאוחדת".
את צעדיו הראשונים על מגרש הכדורסל עשה בגיל 13, בהיותו בכיתה ח'. מורתו להתעמלות בבי"ס 'ביאליק' היתה יוטה (יהודית) שמבן, אשתו של מייסד הקבוצה ומאמנה המיתולוגי מיכה שמבן. יוטה סיפרה למיכה על תלמידה הגבוה, ומיכה צירף אותו לקבוצת כדורסל לנערים, שהקים בקרית-שלום. התושבים אמנם רצו שכל השחקנים יהיו תושבי השכונה, אך שמבן התעקש לצרף את אשד, ואמר לנערים: "אתם עוד תסחבו לו את המזוודות". עד אז, סיפר עופר, "שיחקתי סתם כדורסל, לא רציני. כשמיכה פגש אותי הוא אמר לי: 'בוא תשחק'. חיפשו אז את הגבוהים. לא שהיום זה לא עובד ככה, אבל מיכה היה הראשון שדחף אותי, עזר והאמין בי. כך התחלתי, וזה, כנראה, הצליח."
בחוברת "שנתון כדורסל 1957" בעריכתו של אורי זמרי מופיע שמו של ע. ישי כנמנה על אחד מ-22 שחקני סגל הקבוצה הבוגרת של הפועל חולון לקראת עונת 1957/58. השם ישי של שחקן לא מוכר בן 14 וחצי מקורו בטעות, וישי הוא כמובן אשד. חודשים מספר לאחר-מכן כבר יידעו כל חובבי הכדורסל בישראל את שמו של הנער עופר אשד. ב-29.11.1957, במלוא עשור שנים בדיוק להיווסדה של קבוצת הכדורסל של הפועל חולון (ב-29 בנובמבר 1947! י.פ.), בהיותו בן 15שנים וחמישה ימים, קלע אשד את סל הבכורה שלו במדי הפועל חולון בליגה הבכירה, ובכך היה (בסבירות גבוהה ביותר) לצעיר קולעי הסלים בכל הזמנים בליגה הראשונה בכדורסל הישראלי. במשחק זה, בו קלע אשד 3 נקודות, ניצחה חולון את הפועל אשדות-יעקב 36:63. בראיון, שהעניק ב-12.06.98 לעיתונאי מנחם כהן ('שתי ערים') סיפר אשד: "בשנת 1957 העלו אותי לקבוצת הבוגרים. המשחק הראשון שלי היה באשדות-יעקב, ושם קלעתי את שלוש הנקודות הראשונות שלי בהפועל חולון." בראיון למייק קרנון במגזין 'ספורט טוטו' (28.12.68) אמר אשד: "הפסדנו במשחק הראשון של העונה להפועל חיפה, ומיד לאחר-מכן הוציא לי מיכה שמבן כרטיס שחקן, ושיחקתי כבר במחזור השני באשדות."
בעונתו הראשונה בקבוצה הבוגרת הופיע עופר בשבעה מ-22 משחקי הקבוצה (נתונים חלקיים י.פ.), אך בעונתו השנייה, 1958/59, בהיותו בן 16, כבר הופיע בכל 22 משחקי הקבוצה, וקלע 10 נקודות בממוצע למשחק, מהן שיא אישי עונתי של 22 נקודות במשחק אחד. (ליקוט נתוני סטטיסטיקה: אלישע שוחט).
בעונה הבאה, 1958/59, כבר העמיד ממוצע של 15.3, ובגיל 18 בלבד, בעונת 1959/60, הפך לכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, והיה למלך הסלים של העונה בקבוצה עם 17.5 נקודות בממוצע למשחק. בתואר מלך הסלים העונתי של הקבוצה החזיק אשד משך 14 עונות עד לעזיבתו את הקבוצה בתום עונת 1972/73.
בצבא שירת בחטיבת הנח"ל בתפקיד חובש, ונכלל בנבחרת צה"ל בכדורסל.
בעונת 1960/61 זומן לנבחרת הלאומית, ויצא עימה למשחקי אליפות אירופה בבלגראד (מקום 11). במשחקו הראשון בנבחרת, ב-19.4.61, קלע עופר 8 נקודות בניצחון ישראל על מערב-גרמניה 40:71. (נתונים: אלישע שוחט). בנבחרת הודרך על-ידי יהושע רוזין. כשחקן גבוה, שנישא לגובה 1.94 מ', הוא ידע להסתדר היטב עם הכדור מתחת לסל, אך עיקר כוחו היה בקליעה אימתנית מהפינות. "רוזין הפך אותי לשחקן חוץ", סיפר אשד. קודם שיחקתי מתחת לסל, וכשחקן חוץ הייתי מוכרח לנסות ולקלוע בניתור, וזה הצליח." בסיום העונה בליגה זכה לראשונה השחקן, שלבש בקריירתו את הגופיה מספר 5, בתואר מלך הסלים של הליגה עם 468 נקודות (22.3 נקודות בממוצע למשחק). בתואר זה גם החזיק בסה"כ 6 פעמים: בעונות 1960/61, 1961/62, 1962/63, 1964/65, 1966/67, ו-1969/70.
אשד השתלב בקביעות בחמישיה הבכירה של הנבחרת במשחקי אליפות אירופה בורוצלאב 1963 (מקום 9), ובהמשך במשחקי האוניברסיאדה בבודפשט 1965, במשחקי אליפות אירופה במוסקבה 1965 (מקום 6) ובמשחקי עמי אסיה ב-1966 בבנגקוק, עליהם אמר: "הזכייה במדליית הזהב בבנגקוק הייתה ההישג הגדול ביותר שלי עם הנבחרת." הוא המשיך להצטיין בנבחרת גם באליפות אירופה בטמפרה 1967 (מקום 8), באליפות אירופה בנאפולי 1969 (מקום 11) ובאוניברסיאדה בטורינו 1970.
אשד, שהוביל ביחד עם דני הדר, רמי 'צייג' ברק וצחי פלד את הדור החולוני החדש בשנות ה-60, לאחר התקופה האגדתית של המצרים בשנות ה-50, לא זכה בתארים עם הקבוצה. "היינו שלישייה שהייתה בינינו הבנה עיוורת: דני הדר, צחי פלד ואני. אני רוצה לציין בעיקר את שיתוף הפעולה שלי עם הרכז פלד. הייתי עושה בכל משחק עשר נקודות בלי מאמץ מהמסירות שלו. הוא ידע בכל שנייה במשחק איפה אני ולאן אני אמור להגיע. קיבלתי את הכדור, ושמתי אותו ללא מאמץ בסל, וזה היה הרבה לפני האגדה של מוטי ארואסטי ומיקי ברקוביץ'."
ב-1958/59 הופיע עם הקבוצה בהפסדה למכבי תל-אביב 53:47 במשחקה הראשון בתולדותיה בגמר גביע המדינה. אשד, בן 17, קלע נקודה אחת בגמר. שנתיים לאחר מכן בהופעה השנייה והאחרונה של חולון בתקופתו בגמר הגביע עמד בראש קלעי הקבוצה עם 20 נקודות, אך הקבוצה הפסידה למכבי תל-אביב 74:46.
בשמונה עונותיו הראשונות בקבוצה (1967-1959) הייתה חולון לקבוצת מרכז טבלה, וסיימה במקומות 5 עד 9. בעונת 1967/68 נאבקה חולון בתחתית הליגה, וסיימה את העונה במקום העשירי.
בקיץ 1968, לפני צאתה של מכבי תל-אביב למסע משחקים בדרום-אמריקה (ראיון עם י.פ. 28.05.2003) סיכם אשד עם מכבי תל-אביב על הצטרפותו לקבוצה. אשד, שלא קיבל שחרור מחולון, היה מוכן להיכנס להסגר של שנה, אך בגלל סיכומו במכבי שינו באיגוד את חוק ההסגר לשנתיים. אשד ויתר, ונשאר בעונת 1968/69 בהפועל חולון כדי להביאה לעונת השיא שלה בתקופתו ולעונת השיא שלו: "זו הייתה העונה הטובה ביותר שלי בהפועל חולון", יאמר כמה שנים לאחר-מכן. חולון, תחת ניהולו של שבתאי שטריקס ובהדרכתו של שמואל יעקובסון והשחקן המצטרף החדש אורי שטרן, הביסה באותה עונה, ב-22 בנובמבר 1968, את מכבי תל-אביב 55:72, לאחר שהובילה כבר ביתרון 24 נקודות (46:70). "'המלך עירום' אמר אשד וניצח את מכבי ת"א 55:72", נכתב בכותרת 'ידיעות אחרונות'. ב-17 בדצמבר 1968, כשחולון נישאת על גלי ההצלחה לאחר התבוסה שהנחילה למכבי תל-אביב, זכה אשד לכתבה בת שלושה וחצי עמודים בשבועון 'ספורט וטוטו'. כותרתה הייתה "חולון זה לא אני". את העונה סיימה חולון במקום השלישי, ארבע נקודות פחות מלאלופה החדשה הפועל תל-אביב. אשד קלע בעונה זו 27.29 נקודות בממוצע למשחק.
גם את העונה הבאה, 1969/70, השנייה בה שיתפו אשד ושטרן פעולה, סיימה חולון בחלק העליון של הטבלה, במקום הרביעי. באותה עונה קבע עופר הן את שיא הנקודות האישי שלו למשחק - 47 נקודות (!) בניצחון חולון על הפועל בית אלפא 93:105 (1.5.1970), והן את ממוצע הנקודות העונתי הגבוה ביותר שלו – 29.91 נקודות בממוצע למשחק (!). בסה"כ עבר בליגה הראשונה שבע פעמים את מחסום 40 הנקודות. (נתונים: אלישע שוחט).
לאחר טורניר בינלאומי ברוזטו 1970, כשהוא בשיא כושרו ורק בן 28, החליט במפתיע קפטן הנבחרת לפרוש מממנה. בארבעת משחקיו האחרונים בנבחרת רשם ממוצע מדהים של 31.0 נקודות למשחק! במשחקו האחרון עימה, ב-23.8.1970, קבע את שיא הנקודות לשחקן בנבחרת ישראל, שיא שלא נשבר עד היום, כשקלע 46 (!) נקודות נגד נבחרת צרפת (למעשה נבחרת הסטודנטים של צרפת) בניצחון ישראל 52:83.
אשד, שלמד בשנים אלו כלכלה באוניברסיטת תל-אביב, עבד בשנים 1970-1963 במרכז למיכון משרדי כמתכנן מערכות מחשבים. תחילה היה נדמה, שהודעת הפרישה שלו בגל כה צעיר אינה רצינית, אך משהתקרבו משחקי עמי אסיה בבנגקוק 1970, והוא נשאר בשלו, היה ברור שעופר דבק בהחלטתו. הוא החליט לבנות את עתידו מחוץ למשחק הכדורסל, והחל לעבוד בחברת הנסיעות "אופיר טורס" כמנהל החטיבה לתיירות נכנסת. "הייתי חייב להחליט פעם אחת ולתמיד מה יהיה בגורלי. בגלל הכדורסל הפסדתי הרבה-הרבה. למען האמת, קצת נמאס לי מהעומס בנבחרת, וגם רציתי להתחיל לעבוד מבלי שהנסיעות התכופות לחו"ל ייפגעו בעבודתי. היה לי די קשה להחליט על הפרישה, אבל לאחר שאזרתי אומץ והודעתי על פרישה, עמדתי במילה."
אשד, שנפרד מהנבחרת כקפטן שלה בתום שלוש עונות, קבע שיא של 101 הופעות בינארציות (הראשון שחלף את מחסום ה-100), ושיא של 1014 נקודות. שנים רבות יחלפו, עד שאיתמר מרזל ישבור את שיא הופעותיו ותנחום כהן-מינץ את שיא נקודותיו. בין משחקיו הבלתי-נשכחים בנבחרת יש לציין את 30 הנקודות שקלע בינואר 1965 בהפסד ליוגוסלביה, 28 הנקודות שקלע מול ספרד באליפות אירופה, 34 הנקודות מול יוון, 30 מול בולגריה, 27 מול ברזיל, וכמובן, 46 הנקודות שקלע בניצחון 52:83 על צרפת. בכמעט ברבע מהמשחקים (22!) במדי הנבחרת התייצב אשד כקלע המוביל של נבחרת ישראל. פרישתו סימנה סיומה של תקופה בנבחרת, ויותר מכך, סיומה של תקופה בקריירה האישית שלו.
הוא המשיך עוד לשחק בחולון בשלוש העונות הבאות, אך כל גישתו לכדורסל השתנתה. פחות אימונים ופחות עמל לא מנעו ממנו להמשיך ולהיות כוכב הקבוצה החולונית: "לא אהבתי להתאמן, ולמעשה לא הייתי צריך להתאמן הרבה. בהפועל חולון הבינו את זה. שני אימונים בשבוע הספיקו לי. אחרי מחנה אימונים בנבחרת הייתי צריך לקחת שבוע חופש כדי לחזור ליכולתי הרגילה." את עונת 1970/71 הוא סיים עם 24.96 נקודות למשחק, ואת עונת 1971/72 עם 26.73 נקודות למשחק. אך בסיום עונה זו, לראשונה מאז החלו משחקי ליגת הכדורסל בישראל ב-1953, נשרה חולון לליגה השנייה, הליגה הארצית.
אשד קיווה שלא ישחק בליגה השנייה, ושבגיל 30 יזכה לשחרור מהקבוצה, ויכול לשחק לראשונה בחייו בקבוצה לאומית אחרת, אך מנהלי חולון לא שיחררו אותו: "איתך ירדה הקבוצה לליגה הארצית, ואיתך היא תשוב לליגה הלאומית", אמרו לו. לאחר 16 עונות בקבוצה הבוגרת, כשהוא בן 31, עם ממוצע של 23.95 במדי הקבוצה בעונת 1972/73 בליגה הארצית, וכמי שמוליך את רשימת קלעי הקבוצה בכל הזמנים (עד היום), זכה אשד לשחרור מהקבוצה.
לאחר מו"מ ארוך עם הפועל רמת-גן הצטרף בסופו של דבר בעונת 1973/74 להפועל תל-אביב. במלחמת יום-הכיפורים שימש כפרשן עיתון ערב. מבחינה אישית תרם אשד להפועל תל-אביב לא מעט, אך הקבוצה כשלה מבחינה קבוצתית, וסיימה במקום החמישי. (שאול אייזנברג, ,"גדולי הכדורסל בישראל").
בעונת 1974/75 החליט לרדת שוב לליגה השנייה, והיה השחקן-מאמן של היריבה המקומית... מכבי חולון!
בעונת 1975/76 עבר לבית"ר תל-אביב במטרה לסייע לקבוצה להעפיל לליגה הלאומית, אך הפסד במשחק הגורלי למכבי דרום השאיר את הבית"רים לעונה נוספת בארצית. אשד נשאר לעונה שנייה בקבוצה, ובמחזור הסיום של עונת 1976/77 הגיע להיכל בחולון למשחק שהכריע את גורל האליפות בין הפועל חולון לבית"ר תל-אביב (ובית"ר ירושלים). חולון, לאחר חמש עונות בליגה הארצית, עם מאמנה הצעיר פיני גרשון, הפסידה לבית"ר 63:55. אשד הוביל את טבלת קלעי העולה החדשה לליגה הלאומית עם 19 נקודות. במדי בית"ר גם קלע את שיא הנקודות האישי שלו למשחק בליגה הארצית – 44 נקודות.
את עונת 1977/78 פתח עם בית"ר תל-אביב בליגה הלאומית, אך לאחר מספר משחקים בהם הפסידה הקבוצה נעשה בקבוצה שינוי, ומאמנה גרשון דקל הוחלף בידי אלי קושניר. אשד הפסיק לשחק, ועד לסיום העונה ישב לצידו של המאמן. בגיל 36 זו גם הייתה סופה של קריירת הכדורסל המפוארת שלו.
עם לכתו אשד מדורג כקלעי השלישי בישראל בכל הזמנים, אחרי דורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ', עם 7626 נקודות ב-348 משחקים. ממוצע הקריירה שלו, 21.9 נקודות למשחק, הוא השני בטיבו עבור שחקן ישראלי אחרי חיים "איקסי" בוכבינדר. בסה"כ רשם 21 שנות כדורסל על המגרשים, 17 מהן בליגה הבכירה.
לאחר שפרש ממשחק, המשיך עד חודשיו האחרונים לעבוד כמנהל החטיבה לתיירות נכנסת ב"אופיר טורס". במסגרת עבודתו נשלח לארה"ב, ושהה בה כשלוש שנים.
ב-1986 שב לפעילות בהפועל חולון כחבר הנהלה ויו"ר הוועדה המקצועית. בעונתו הראשונה בתפקיד זכה לשחזר ימי חולון כקדם, והיה שותף, הפעם מאחורי הקווים, לאחד משני הניצחונות הגדולים בתולדות המועדון (הראשון היה הניצחון על מכבי תל-אביבי ב-1968), 66:85 בחולון על מכבי תל-אביב. למחרת המשחק כתב רפאל נאה ב'ידיעות אחרונות' את הדברים הבאים: "בצד ניצב יו"ר הועדה המקצועית, כדורסל-העבר המחונן עופר אשד, והתחבק עם ביתו. היא עוד לא נולדה כאשר אביה היה שותף ב-1968 לניצחון הגדול של הפועל חולון על מכבי תל-אביב. שותפיו אז היו רמי צייג, אורי שטרן ואחרים. הוא החליף חוויות עם אמנון אבידן, בג'וב המקביל במכבי תל-אביב, ואז שחקן שנזכר בבליץ החולוני, ח"י שנים אחורה. את אבידן זה לא שימח." אשד מילא את תפקידו בקבוצה עד 1991. "מדובר בתפקיד שבמציאות הישראלית בלתי אפשרי למלא אותו, כי המאמנים הצעירים באותה תקופה לא הסכימו לקבל עצות משום גורם מקצועי, מחשש שזה יפגע ביוקרתם. החלטתי לעזוב את התפקיד, לאחר שבמשחק מול מכבי חדרה רציתי להעביר למאמן (אפי בירנבוים י.פ.) עצה מקצועית. ידעתי שאם אפנה אליו, הוא לא יקבל אותה, אז שלחתי את אחד מחברי ההנהלה. בתור יו"ר הועדה המקצועית לא יכולתי לתפקד בצורה כזאת."
ב-1998 זכה בתואר "יקיר חולון", ובכך היה לראשון ילידי העיר שזוכה בתואר.
ב-21.5.2006 צפה בפעם האחרונה במשחק של הקבוצה בה גדל. במילות הסיום בטור אישי למקומון 'זמן חולון' ב-26.5.2006 כתב: "תרשו לי לברך את היוזמה של הנהלת הפועל חולון לזמן את שחקני העבר. זה היה גדול, מרגש וכל הכבוד לקבוצה שזוכרת את השורשים שלה. הפועל חולון היא הקבוצה של העיר בה אני גר, ואני מאמין שתראו אותי בליגת-העל בעונה הבאה, צופה במשחקי הקבוצה."
ב-18 בנובמבר בשנה שעברה אושפז אשד בעקבות שני אירועים מוחיים, ומאז שקע בתרדמת. היום, ה-23 ביוני 2007, בהיותו בן 64 ושמונה חודשים, נפטר. בלכתו הותיר אחריו את אשתו השנייה רחלי וארבעה ילדים: עידו (41), ניב (37), ענת (34) ואלה (12). יהי זכרו ברוך.
אישי: כבר לפני כשנה, בכתבה שפרסמתי במקומון החולוני 'פנאי טיים', קראתי לעיריית חולון לקרוא להיכל הספורט החדש, שעתיד לקום בעיר בשנת 2009, על שמו של עופר אשד. מי ייתן והיכל עירנו ייקרא על שמו של גדול ספורטאינו.
יניב פכטר, חולון
כתבות אחרונות באתר
|
|