צילום: FIBA.COM



"עם אנרגיה ורצון - זו משימה אפשרית לגמרי"
שי ברק ,29/07/2016

יערה יצחקי לא תהיה על הפרקט מחר. הפציעה שלה נגד לטביה קבעה שלא תחזור עוד לשחק באליפות. אבל היא כאן עבור החברות ועבור הנבחרת כולה, עובדת, מדרבנת, מעודדת הכל למען הניצחון מחר. רגע לפני המשחקים המכריעים ובראשם ההתמודדות נגד קרואטיה, פגשנו אותה כדי לשמוע מהקפטנית של הנבחרת מה צריך לעשות כדי לנצח ולשמוע ממנה את המסרים מעוררי הביטחון לשחקניות ולנו האוהדים. עוד בכתבה קצת על היריבה מקרואטיה אותה נפגוש ב-14:00

יערה יצחקי, קפטנית הנבחרת, היא יותר מעוד שחקנית עבור הנבחרת הישראלית. נכון, היא גם מקום שני בנבחרת באסיסטים עם 2 בממוצע למשחק ובכדורים החוזרים(!) עם 3.8 ריב' בממוצע, אבל היא גם הרבה מאד דברים שלא רואים בסטטיסטיקה, ההגנה, ההנהגה, החיבור של הבנות – במילה אחת "קפטנית". יצחקי היתה על המגרש כשהנבחרת הישראלית היתה ביתרון, עם 3 כ"ח, אס' ו-2 נק', חזרה לשחק בתחילת הרבע השני כדי להפעיל את הלחץ על היריבה ולהגדיל את ההפרש ואז זה קרה. פציעה בברך, החומרה כרגע לא ברורה, אבל היה ברור - את האליפות היא סיימה.

מאז הפציעה היא מעורבת לא פחות ואולי אפילו יותר בהכנות לקראת קרואטיה. היא ביקשה להישאר עם הנבחרת עד סיום האליפות ("אני חלק מהנבחרת וחשוב שאשאר איתן"), לעזור במה שאפשר, כשהחברות שלה יצאו לטיול התאווררות היא עזרה להכין את הוידאו, עם תחבושות ומגנים הגיעה לכל האימונים והתדריכים ובין לבין חיזקה את הבנות אחרי ההפסד, בזמן שהן באו לדרוש לשלומה, "באו לחזק ויצאו מחוזקות" , ככה פשוט.


מה עבר עליך מאז אתמול?
"קודם כל היה צריך לעכל את זה, להבין שאני לא אשחק יותר ומאז אני כאן בשביל הקבוצה. עוזרת במה שאני יכולה, אם זה לראות את הדברים מהצד לכוון ולהאיר, לעודד, כל אחת ומה שהיא צריכה."


מה צריך לקרות כדי שננצח?
"כולם יודעים שמחר זה המשחק הכי חשוב. הוא יהיה מאד קשה, קרואטיה נבחרת מעולה, אבל אני מאמינה שאפשר, הרבה תלוי באנרגיות שנביא אם נפתח כמו אתמול נגד לטביה, זה יהיה מדהים. אנחנו צריכות את כולן בעניין ועם הרבה אנרגיה, ירצו וילחמו – אפשר לקחת את זה. אם לא, ונקווה שלא יקרה, הולכים לבית המוות ולנצח 2 מתוך 2. "


ומה את אומרת לחברות לקבוצה?
"אנחנו מדברות בינינו המון, על כך שהמשימה אפשרית, שניצחון הוא בר השגה וקודם כל להאמין, כל אחת צריכה לבוא הכי חדה ומרוכזת שהיא יכולה ולתת אקסטרא לדברים שנותנת בדרך כלל. ליפול על כל כדור על הריצפה, לסגור טוב והכי חזק לריבאונד, לשמור הכי טוב שאפשר. אני חושבת שאנחנו יכולות לעשות עבודה יותר טובה בלהגיע שלוות למשחק ובמהלכו ואם יש לי מסר להעביר לבנות, תאמינו בעצמכן ותבואו רגועות ומרוכזות והכל ילך חלק. אנחנו יודעים מי מתמודדת מולנו, זו לא גולדן סטייט עם דוראנט, זו משימה אפשרית לגמרי. לא צריך להתרכז בניצחון, אלא בפעולה הבאה על המגרש ויהיה בסדר."


את יכולה להרגיע אותנו שתנצחו?
"אני מאמינה שננצח. ברור שננצח. אנחנו מגיעות הכי מוכנות. הצוות עשה לנו את ההכנה הכי טובה שאפשר, כמו בכל המשחקים עד היום, מוידאו ועד תרגול על המגרש, אנחנו לא נופתע מכלום ורק צריכות לבוא שלוות ולהאמין שאנחנו מסוגלות. אני קוראת גם לכל האוהדים להמשיך ולעודד אותנו מהבית ולא להוריד מהערך של הנבחרת שלנו, למרות שיש כאלה שעושים את זה ולא בצדק וזה חבל.

התוצאות לא תמיד משקפות ויש כאלה שמסתכלים רק על התוצאה. אם היו רואים את המשחקים, את כל המשחקים, היו רואים מחצית ראשונה נהדרת נגד איטליה והיו רואים אתמול את המשחק והלחימה ומספיק לראות את כמות הפציעות שסבלנו מהן במשחק ואת כמות הריבאונד שלקחו מולנו ועדיין היינו במשחק. אנחנו משחקות כדורסל טוב, כדורסל יפה, יש למידה, אנחנו עושות שידרוגים ממשחק למשחק ואלה דברים שאנשים לא תמיד מסתכלים עליהם וזה מה שחשוב. הצוות מנסה להעביר לנו את הדרך הזו ואנחנו מאמינות בה.

אז פשוט תעודדו ותסתכלו לפעמים על הדברים היותר חשובים וכשהם יבואו גם תבוא ההצלחה."



"לקראת מחר – היריבה: קרואטיה"
את הנבחרת הקרואטית מכירים אצלנו מטורניר ההכנה הראשון. אמנם שם הן היו בהרכב חסר, אצלנו היתה עוד המתאזרחת (אלי רוזנבלום), אבל את הלמידה, המסקנות והפקת הלקחים עשה הצוות המקצועי בתדריך מפורט מאז ההכנה ועד למשחק האחרון נגד בלגיה בהצלבה.

את הבית המוקדם סיימו קרואטיה במקום השלישי, כשאחרי התפרקות מול צרפת החזקה במשחק הראשון הגיע הניצחון על סלובניה ואחריו הפסד במשחק צמוד נגד הונגריה, המארחת. בהצלבה הקשו הקרואטיות על בלגיה ועוד הוליכו ביתרון 48:40, לפני שהשחקנית המובילה, פביץ, שקלעה 16 נקודות, יצאה בחמש עבירות. בלגיה רצו, עשו מהפך, אבל המשחק היה צמוד ושוויון חצי דקה לסיום. בלגיה עלתה ליתרון 2 ולקרואטיה עוד היתה הזדמנות לנצח, אבל השלשה שזרקו לא נכנסה וזה היה ההבדל בין רבע גמר למפגש נגד הנבחרת שלנו.

היתרון הגדול של הקרואטיות הוא בצבע: שתי שחקניות דומיננטיות מאד בגובה 190 ס"מ ו-189 ס"מ, ג'וסיפה פביץ' (9 נק' בממוצע ו-5 כ"ח) ולורנה מולנר, שחקניות פנים מצוינות בקליעה מכל טווח עד החצי מרחק. הכדורים נכנסים אליהן גם נגד קבוצות פיזיות וגבוהות לא פחות, בוודאי נגד הנבחרת הנמוכה שלנו ולעצור אותן יהיה המפתח המרכזי. משלימות אותן ג'וסיפה סילוב, גארדית גבוהה יחסית, 1.77 מ', שזורקת כ-4.5 שלשות במשחק (כשליש מהשלשות שלוקחת הקבוצה כולה) וקולעת באחוזים גבוהים (13.5 נק' בממוצע למשחק). שחקנית רביעית שרצוי להיזהר ממנה היא הגארדית מטיאה טאדיץ' שקולעת בעיקר מהצבע, כ-10 נקודות בממוצע למשחק, כמעט ולא מאיימת מבחוץ אבל עם מעל 50 אחוז מהשדה וממוצע דו ספרתי, הם מספרים שרצוי לשים אליהם לב.

קרואטיה משחקת ב-5 השנים האחרונות בדרג א', פעמיים הגיעה לרבע הגמר, פעמיים הפסידה בשלב בו אנו נמצאים ופעם אחת ניצחה בו – המשימה של הנבחרת מחר היא להרוס את הסטטיסטיקה הקרואטית ולא לתת להן את הפעם השניה.

אם שואלים את מאמן הנבחרת הבלגית שהתקשה נגדן במשחק ההצלבה, הוא דווקא מאמין שאנחנו מסוגלים לנצח את הקרואטיות, "אם תשחקו כמו ששיחקתם נגד לטביה, תפעילו לחץ על היריבה, תרוצו עליהן ולא תפחדו לתקוף את הסל, יש לכם סיכוי טוב. לקרואטיות ספסל קצר, הן לא מגיבות טוב ללחץ וישראל קבוצה מאומנת ועם המון אנרגיות ונשמה. לדעתי, אם תשחזרו את היכולת מהמשחק נגד לטביה זה יסתיים בניצחון, אולי לא ב-20 הפרש, אבל 7-8 זה אפשרי". אנחנו כמובן קונים את זה.









כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();