ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חזקה מהרוח: שירה העליון
רועי רובינשטיין ,17/02/2006

העונה של שירה העליון הסתיימה עם רצועה קרועה בברך ימין, והיא לא יכלה להיות שם כדי לעזור לתל כביר במאבק להישאר בליגה.
העליון, חברתה הקרובה של נילי נאתכו ז"ל שהיום חל יום הולדתה, סיפרה לרועי רובינשטיין על נקודת המבט החדשה שלה.

הרחק מכל הפלייאוף העליון פגשתי בשישי האחרון את שחקנית מתנ"ס תל-כביר שירה העליון שסיימה את העונה הזו לפני כולן ובצורה הכי כואבת - פציעה ברצועה הצולבת בברך ימין. שירה יושבת מולי בבית הקפה הקטן במרכז תל-אביב, רגלה הימנית מוטלת על שרפרף זעיר ויד שמאל משחקת במחזיק המפתחות שלה עליו מתנוססת תמונה אחת קטנה שלה ושל חברת הנפש שלה נילי נאתכו ז"ל.

העליון נפצעה במהלך משחק הבית מול מכבי אשדוד לפני שבוע וחצי [74:53 לתל-כביר] בזמן שקפצה לקחת ריבאונד הגנה. "הכל קרה מהר היינו בתוך הדקה האחרונה של הרבע השלישי", נזכרת העליון. "שון גורטמן החטיאה צעד וחצי פשוט, דבר שלא קורה הרבה, ואני קפצתי לריבאונד כאילו זה הריבאונד הכי חשוב בקריירה שלי והיא נכנסה לי בלי כוונה מתחת לרגליים. ישר שמעתי שמשהו נקרע ואז הגיעו כאבי התופת שלא הרגשתי כמוהם בחיים, מכאן כל מה שאני זוכרת מהאירוע זה את פניו של טוביה חיים הפיזיוטרפיסט של הקבוצה שמאז מלווה אותי ואני מאד מודה לו על כל העבודה שלו". תחילה העליון לא שיערה עד כמה הפציעה חמורה וקיוותה לטוב. היום לאחר מספר בדיקות היא יודעת שהקרע של הרצועה הצולבת יצריך ניתוח שאותו היא תעבור בימים הקרובים ולאחר מכן מחכים לה עוד כשישה חודשי שיקום ועבודה קשה. "בהתחלה היה לי קשה לקבל את התוצאות. לקח לי יום אחד לעכל את זה אבל די יש עתיד ואליו אני מסתכלת. הפילוסופיה שלי בחיים היא שמה שקרה קרה ועכשיו צריכים להתמודד עם המצב החדש ולהשתקם. אנחנו כרגע בפברואר יש לי עד ספטמבר לעבוד ולשקם את הברך".

העליון פרצה לתודעה של אוהדי כדורסל הנשים לפני שתי עונות כששימשה כקפטנית של מכבי רמת-חן שהגיעה באותה עונה לגמר הפלייאוף העליון מול אליצור רמלה בה שיחקה חברתה הטובה נילי. לאחר הפסד האליפות שבה העליון הביתה למכבי רעננה [שבה שיחקה במשך שלוש עונות לפני המעבר לרמת-חן], שם הייתה אמורה להוות חלק חשוב בפאזל של רוני קאן שנתן לה את הביטחון בתחילת העונה שעברה. העונה החלה ושירה סחפה את הקבוצה אחריה בזכות שתי תכונות האופי החזקות ביותר שלה, המנהיגות והלחימה. הכל הלך כשורה עד לאותו ערב איום בנובמבר בו נהרגה חברתה הטובה ביותר נילי נאתכו יחד עם אחותה דיאנה ובת דודתן רגא' תלש בתאונת דרכים קטלנית. המשך העונה הייתה קשה מאד להעליון. היא המשיכה לשחק אך נדמה כי משהו בה כבה. בסיום העונה פנו אליה הוריה של נילי, אברם ומירים, וביקשו ממנה לבוא ולשחק באליצור רמלה ואף ללבוש את הגופייה מספר 6 שהייתה של נילי. לבסוף עקב שיקולים אישיים היא החליטה לשחק עם המספר 21. העליון חתמה ברמלה ואף התאמנה עם הקבוצה במשך כשלושה חודשים אך משנודע כי הקבוצה תפורק החליטה העליון למצוא לעצמה קבוצה אחרת בליגת העל ולא לשחק בליגה שנייה. "כשעזבתי את רמלה היו לי מספר הצעות מקבוצות בליגת העל ובחרתי בתל-כביר כמקום הכי אידיאלי בשבילי ואני שמחה עם ההחלטה הזו מאד".

העליון הגיעה לקבוצה לאחר המחזור החמישי ונכנסה מיד למאבקי ההישרדות של הקבוצה. "נכון זו לא הקבוצה הכי גדולה ואין שם תהילה או פרסום אבל שם קיבלתי יותר דקות משחק [32 דק' בממוצע] ובאתי לידי ביטוי מבחינה מקצועית. נהנתי מאד לשחק בקבוצה וחבל לי מאד שנפצעתי ברגע כה מכריע של העונה. יש לנו קבוצה טובה שכל הקבוצות פחדו לשחק מולה העונה ואני מאמינה שלמרות שירדנו הצגנו כדורסל חיובי". העליון איננה טועה וכל מי שעקב העונה אחר הקבוצה מודה כי לתרומה שלה למאבק ההישרדות של תל-כביר היה משקל רב באפשרות הנס שכמעט קרה לקבוצה הצנועה, ופציעתה השפיעה לרעה על סיכויי ההישארות של קבוצתו של רוני קאן. "בסופו של יום ובכנות כשאני מסתכלת על העונה הזו באופן הכי אישי זו הייתה עונה שהתחילה רע והסתיימה רע" אמרה השבוע.

המבט האופטימי משהו של העליון גם כעת כשהיא לפני ניתוח נובע ברובו מהעובדה שהיא גם עוסקת הרבה ברפואה אלטרנטיבית. בשנה האחרונה סיימה העליון את לימודיה במכללת מדיסין במגמות השיאצו, רפלקסולוגיה ועיסוי רפואי והחלה לטפל בפציינטים באופן פרטי בביתה, ייתכן ובמהלך ההחלמה תיעזר העליון בשיטות הרפואה שלמדה לאורך השנים. "הלימודים והתעסוקה בטיפול הם חלק מאד חשוב בחיים שלי. אני מאמינה ששחקניות כדורסל צריכות ללכת ללמוד גם נושאים אחרים ולא לשים את כל יהבן על דבר אחד. בנוסף לחלום שלי לפתוח קליניקה משלי אני גם סיימתי השנה קורס מאמני כדורסל והיום אני מאמנת קבוצת נערות ב' [גילאי 14] באליצור חולון, כשאני רואה איך השחקניות הצעירות הללו מתפתחות לבי מתמלא בחום. אני רוצה מאד לאמן ולהתקדם בתחום, יום אחד עוד אאמן בליגת העל, כן,כן אני מאמינה שבשביל להצליח באמת חייבים לשאוף הכי גבוה".

הדבר הנוסף שמקל על הפציעה היא העובדה שלאחר המוות של נילי, שירה יודעת כי הכל מתגמד אפילו פציעה קשה. שנה וחצי לאחר מות חברתה סיפרה העליון ל"ספסל" על החיים ללא האדם שהיה הקרוב ביותר לליבה. "זה לא סוד שנילי הייתה הבן-אדם הכי קרוב אלי והפציעה שאני עוברת היום מתגמדת לעומת מה שחוויתי בתקופה האיומה ההיא, בכלל היום אני לוקחת הכל יותר בקלות, הפרספקטיבה שלי לגבי החיים השתנתה עקב התאונה. היום אני יודעת להתמודד הרבה יותר טוב עם הדברים. הכל קורה לטובה וצריך להתמודד עם כל מה שקורה לטוב ולרע בצורה הכי בוגרת ועם אומץ רב. האובדן של נילי חיזק אותי, היום קשה מאד לפגוע בי, אני מאד חסינה. איבדתי את החברה הכי קרובה שלי כך שהיום הכל, כולל הפציעה הפיזית, נכנס לפרופורציות. למדתי כי החיים מאד קצרים וצריכים לחיות כל רגע ולנצל כל שנייה כי אולי אין מחר. אני חשה שאין לי או לאף אחד אחר טעם לעשות משהו שהוא לא שלם איתו בגלל זה אני עדיין לומדת, מטפלת, משחקת כדורסל ומאמנת".

העליון מגעגעת לנילי וחושבת עליה הרבה, בהעדרה היא שואבת את רוב הכוחות כרגע ממשפחתה התומכת והחברים הרבים שסובבים אותה ודואגים לשלומה. "למזלי", היא אומרת, "התברכתי באנשים רבים שאוהבים אותי ודואגים לי מאד, בלעדיהם לא הייתי מחזיקה מעמד או היום עם הפציעה, הם העוגן שלי". שניים מאותם אנשים שסובבים את העליון הם הוריה של נאתכו, אברם ומירים. היום [שבת] תעלה שירה לצפון בכדי לפגוש אותם ואת אן, אחותה הקטנה של נילי, בכפר קמא - מקום הולדתה וקבורתה של נילי. שם תשב שירה מעל קברה של חברתה הטובה ותחגוג לה יום הולדת עצוב נוסף, לא בכעס אבל עם הרבה כאב וגעגועים. לפני שתלך, במקום לנשוף אל נרות יום ההולדת ה-24 כפי שנהגה לעשות בצוותא עם נילי, היא תסתפק בלחישה אחת קטנה שתאמר את הכל "מי אוהב אותך יותר ממני?"