יוסי בן עזרא נפעם מפתיחת הפלייאוף ב-NBA ובטור מיוחד מדבר על האפ-גרייד שעשו בלוס אנג'לס קליפרס מהכינוי בכותרת ועד להפיכתם למועמדים לגיטימיים לתואר האליפות.
איזה פתיחה שקיבלנו לפלייאוף בליגה הטובה בעולם השנה. פרט לשתי סדרות שנסגרו מהר, אחת מהן בסחיפת מטאטא חדה, אנו מקבלים קרבות צמודים באופן מיוחד. הפתעות להן אני לפחות לא ציפיתי (אם מישהו יודע לאן נעלם רוי היברט שיספר מהר לאמא שלו, היא בטח חולה מדאגה), טוענות חדשות לכתר, פלייאוף שנראה פתוח ומי יודע, אולי אלופה חדשה באופק.
*ספסל בפייסבוק –עשו לנו לייק וקבלו דיווחים על הכדורסל הישראלי
*רוצים לגלות את גל מקל הבא? – כנסו לדף הנוער של ספסל
בשבוע שעבר השתעשע ביל סימונס בשיאו של טור מופרע, עם האפשרות של גמר בו ישחקו הלוס אנג'לס קליפרס מול הוויזרדס מוושינגטון. הקליפרס... נגד וושינגטון... הדבר המוזר ביותר בקשר לרעיון הזה היה, שהוא לא מוזר בכלל כשחושבים עליו. יתרה מזאת, אם זאת הסדרה שנקבל, היא תהיה ככל הנראה חתיכת סדרה לוהטת!?.
ובעיצומה של חגיגת העיניים והדמיון לה זכינו, החליט פתאום להגיח מן הביבים, מר נפלתי על הראש יותר מדי פעמים בילדותי, דונלד סטרלינג. הדבר היחיד שניתן לומר לזכותו, זה שלא הוא בחר לצוץ פתאום ובטח שלא עם כזה מטען באמתחתו.
אך אל דאגה, אני לא מתכוון לכתוב היום על בעלי הקליפרס המושעה. אני גם לא מתכוון לכתוב על גזענות, יש אנשים שעושים זאת טוב ממני. לא אכתוב על אדם סילבר, המחופש לשריף אמיץ, וגם לא על מג'יק, פאף דדי או פלויד מייוות'ר. עם כל הכבוד לכולם, מי שראויה לתשומת הלב השבוע היא הקבוצה מאחורי הפרשייה.
בשנה שעברה הייתה הקליפרס הלהיט של הליגה. היא שיחקה כדורסל מרהיב לעין ושמח, גם אם לא הייתה מועמדת של ממש אליפות, אף אחד לא ציפה שתודח כבר בסיבוב הראשון. כשהם עם יתרון הביתיות ושני ניצחונות בכיס, הצליחו החברים להפסיד ארבעה משחקים ברציפות לדובונים מ-ממפיס, אותה ממפיס שעושה את המוות לאוקלהומה השנה.
השנה הסיפור היה שונה לחלוטין. מהלך של מועדון שרוצה אליפות הביא לעיר המלאכים את דוק ריברס, ולאחר שנים רבות, הפך פתאום החלק הזה של העיר לחלק הנוצץ באמת. ריברס הוא מאמן גדול, הוא כמובן לקח אליפות נהדרת עם בוסטון ובשנים לאחר מכן הגיע לגמר האזורי ואף לגמר הפלייאוף עם שרידיה של הקבוצה האלופה. אין ספק שהתוספת שלו על הקווים הפכה את הקבוצה למועמדת לאליפות, עוד לפני הקרש – דאנק הראשון שנצפה בסטייפלס סנטר העונה.
הסטייפלס סנטר. גם ב-LA יודעים מי הקבוצה הטובה בעיר
הקליפרס כקבוצה היא לא היחידה שעברה שינוי תדמיתי. בלייק גריפין הפך העונה יחד עם כריס פול לבעל בית משותף על הפרקט. כמו קבוצתו, גם הוא ניער מעליו את תדמית הגימיק. גריפין הגיע למועדון כרוקי ובחירת דראפט ראשונה. יחד עם כריס פול ודיאנדרה ג'ורדן ייסד את הקבוצה שקיבלה את הכינוי 'לוב-סיטי', כינוי מחמד לקבוצה מלהיבה אבל לא יותר מכך. אך הקליפרס השנה והרבה בהשפעת גריפין היא הכול חוץ מקבוצת מחמד.
הבחור פשוט החליט לעבוד קשה, הגדיל את טווח הקליעה וגם את האחוזים למרות שהוא זורק יותר לסל. הוא יכול להוביל את הכדור שצריך, להגיב ולהיות כתובת במגוון סיטואציות על המגרש להן לא הייתה לו תשובה בשנים עברו. הוא מנהיג, מקבל החלטות טובות ונראה שיש לו את מה שצריך כדי להוביל קבוצה לאליפות.
אם זה לא מספיק, החצי השני שלו להנהגה הוא במקרה הרכז הטוב ביותר במשחק היום, כריס פול. עם כל הכבוד לשאר חלקי הקבוצה, עוגנים בפני עצמם כמו ג'ורדן, ג'יי ג'יי רדיק וג'מאל קרופורד (השחקן השישי של העונה), השלישייה דוק-פול-גריפין היא שושלת אליפויות פוטנציאלית.
למרות האיכות הנהדרת שיש בפלייאוף המערב, נראה שהקרבות שם פתוחים לחלוטין השנה. גם סן אנטוניו ואוקלהומה המאיימות, נמתחות על ידי דאלאס וממפיס ועושה רושם שאין פייבוריטית ברורה לגמר. זאת בהחלט יכולה להיות השנה של החברים מאל איי, אם ידעו לפצות על חיסרון אחד משמעותי, ניסיון פלייאוף.
עד כמה שריברס מנוסה ובשלב הזה הוא אחד המאמנים המנוסים בליגה, הוא לא משחק על המגרש. כשהם בשיאם וברגע הנכון, הציפיות מפול וגריפין הן גבוהות ורק ילכו ויעלו. השנה לשניהם יש אפשרות של ממש לעשות את קפיצת המדרגה ולבסס עצמם בצמרת הגבוהה של הליגה הטובה בעולם.
ככל שיעבור הזמן וההצלחה תחמוק מידי הקליפרס, אולי לא תהיה לכך השפעה של ממש על המועדון, אך מי שיספגו את חיצי הביקורת ויאלצו לשאת בנטל הלחץ הם אותם פול וגריפין. כאלה שהפכו במו ידיהם מועדון אפור למרכז העניינים, ואת עצמם מיסדו בקצפת של כוכבי הכדורסל בעולם, לא יהיה מקום לברוח מאותה ביקורת.
כריס פול. הרכז הטוב בליגה
ובכל זאת נדמה שהשנה גם זה מסתדר עבורם. הלחץ לא היה גדול מלכתחילה, (בכל זאת הקבוצה הודחה בסיבוב הראשון בשנה שעברה) ואם התחיל להיערם לו במהלך העונה בעקבות היכולת הטובה, לאחר פרשת סטרלינג הוא התנפץ כמו חלום האליפות של אינדיאנה.
בכלל אם אתם שואלים אותי, ואם מתעלמים מפרטי הפרשה המצחינה, הקליפרס יוצאים מהמשבר הזה במצב טוב מאיך שנכנסו אליו. הלחץ ירד מהם לחלוטין, הרי אף אחד לא מצפה מהם שיזכו במשהו לאחר החבטה שקיבלו.
אז ללא לחץ וציפיות, וכשכולם מאוחדים יותר מאי פעם, כולל הקהל כמובן, דוק ריברס הוא בהחלט האיש שיכול למנף את העניין לטובת היכולת של קבוצת. במשחק החמישי, נראה היה שזה עובד מצוין עבורם. אם לא הייתי משוכנע שדונלד סטרלינג הוא איש טיפש במיוחד, הייתי יכול לחשוב שהוא הניע את הפרשה מיוזמתו, אחרי הכל, הוא ב-48 שעות הפך את קבוצתו למועמדת מספר 1 לאליפות.