|
בני ישראל
אורי סביר
,04/02/2007
אפי בירנבוים יכול להתלונן עד מחר, גם אם בצדק, על יתרון הביתיות של מכבי, אבל אם הוא ישים רגע את רגשות הנחיתות בצד ויריץ לישראלים שלו בוידאו את תצוגות העבר של כץ, אמישה, גורדון ואחרים, לבני השרון יש צ'אנס טוב בהחלט לנצח את מכבי. לא להפתיע, לנצח.
רבות כבר נכתב ונאמר על יכולות הסקאוטינג של אלדד אקוניס ואפי בירנבוים, אבל גם הם בטח לא שיערו שבשלב כ"כ מוקדם של העונה ציוות הזרים שלהם יחשב לטוב ביותר העונה בהפרש כה ניכר מהיריבות. בזמן שמכבי ת"א הנחיתה בארץ את רודני ביופורד ונואל פליקס והפועל ירושלים עדיין נאבקת עם אד קוטה ויוריצה גולמאץ, החמישייה של בני השרון עומדת יציבה ובדר"כ גם פורחת.
לי ניילון הוא השחקן הכי מדובר מחוץ לשתי הגדולות כבר שנים ארוכות, עוסמאן סיסה הוא גבוה יורוליג לכל דבר ועניין, קוקי בלצ'ר הוא זן נדיר בהרבה מדדים של זרים כמו לויאליות וחוסר אגו, ג'ייסון וויליאמס, בוגר קולג' טרי, מספק את הסחורה נאמנה וגם מי שראה את ג'וליוס פייג' בפיטסבורג, שבינתיים מיובש מטעמי החוק הרוסי, יודע שיש מה לצפות ממנו.
לולא אותו חוק רוסי, בני השרון הייתה אולי פייבוריטית לאליפות עם החמישייה הזאת. אבל גביע, מלמדת אותנו ההיסטורית, לוקחים הישראלים, גדולים ככל שיהיו הזרים. חמשת הפסדי הגביע של מכבי מתחילת שנות התשעים הגיעו כולם מידיים כחולות-לבנות.
ברד ליף עלה פצוע לחצי הגמר של 92, אבל סחף את גליל של דורון שפר הצעיר לניצחון ענק על מכבי עם 34 נקודות. שנה אח"כ, בליוויו המסור של רותם ארליך הלוחם (שבימים אלו עומד לאבד את תואר הרכז בעל אחוזי העונשין הגרועים אי-פעם לשמוליק ברנר), הפגיז אמיר כץ 27 נקודות שהדהימו את מכבי ת"א והעיפו אותה כבר ברבע הגמר.
ב94/95, אפי בירנבוים ראה איך אמיר כץ ובעיקר קורן אמישה שוטפים את המגרש במחצית שניה יוצאת דופן בדרך לניצחון על מכבי בחצי הגמר, 107-93. שנה אח"כ קלע עדי גורדון את הסל הניצחון הזכור מעל תום צ'יימברס, ובחלוף עונה נוספת הוא התחיל במטווח הרבה קודם, והוביל את האדומים לגביע שני עם 32 נקודות, 6 ריב' ו6 אס'.
ארז כץ, אז ילד נחוש וכחוש במחלקת הנוער של ירושלים, צפה בהערצה יש להניח. אלא שכשהגיע יומו לקבל את תפקיד הקפטן של הקבוצה מהבירה, התואר היחיד שנחת בידיו היה דווקא גביע יול"ב.
בני השרון כבר הייתה רחוקה כפסע מניצחון בהיכל העונה, אבל הפסידה 10-25 ברבע האחרון ואיבדה יתרון בו החזיקה עד אז. אחת הסיבות הבולטות לכך היו התרומה הדלה של הצוות הישראלי שקלע 13 נקודות בלבד (גרינמן 6, מזרחי 4 וכץ 3) - 3 פחות מהלפרין לבדו.
כדי לנצח את מכבי, אפי בירנבוים יהיה חייב לקבל תרומה משמעותית מהישראלים שלו והשאלה הגדולה היא אם הם יוכלו להתעלות לכבוד האירוע. משה מזרחי הלא-יציב קלע העונה בשלושה משחקים 15 נקודות ומעלה, אבל בכמות דומה של משחקים הסתפק ב4 או פחות. ארז כץ רושם בניצחונות 8.4 נק', 4.1 אס', 2.1 חט' ו43% לשלוש, אבל בהפסדים רק 1.5 נק', 2.5 אס', חטיפה בודדת ו25% לשלוש. סקוט גרינמן הוא קלע של מצבי רוח משתנים עוד מימיו בפרינסטון, ומאז הפציעה הקלה שעבר קבר רק 2 שלשות מעשרה ניסיונות, וחנוכי, ניר ומטלון יצטרכו לתרום בעיקר בהגנה אם יקראו לדגל.
בשבוע שעבר, אמנם עם הרבה פחות לחץ על כתפיהם אבל עם המון התלהבות ורצון להוכיח, חשפו הישראלים של גלבוע/עפולה שוב ושוב את נקודות התורפה, והוכיחו לכולנו שגם אם לא קוראים לך ראניקו או פרננדז אתה יכול לחתוך שוב ושוב את ההגנה הצהובה החלשה. רביב לימונד הקדים אותם בשבועיים. אם מזרחי, כץ, גרינמן וחנוכי, יצליחו לעשות את זה גם במעמד בו מכבי כבר שכחה איך מפסידים, ולא יעלמו במעטה התירוצים הרגיל, יש לקבוצתם סיכוי טוב מאוד לנצח. ועם כל הכבוד למסורת ולרצף הניצחונות של מכבי בהיכל, הכישרון של הקבוצה מהשרון ביחד עם התמיכה של הקהל הירושלמי בהחלט יכול לעשות את ההבדל. אפילו בנוקיה.
כתבות אחרונות באתר
|
|