ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

קואץ' אברהמי

House of Fun
אורי סביר ,21/02/2006

אורי סביר ניסה להתחמק אתמול ממשחק של 20 הפרש, ויתר על הדרבי התל-אביבי ובסוף קיבל 47 הפרש במשחק נוער. והאמת? הוא עדיין מלקק את האצבעות.

התיכנון המקורי היה הדרבי התל-אביבי, אבל ככל שהוא התקרב התחילו החרטות להופיע: גם ככה יהיה משחק חד-צדדי, גם ככה מוסינזון ימשוך את כל תשומת הלב עם הפרובוקציות וגם ככה ההתקפה של הפועל האטן ת"א מביאה לגועל כללי, אז במיוחד בדרבי כאשר הצהובים חונקים אותו.

אז הלכתי למשחק הנוער בין עמק יזרעאל לרעננה, וכבר מהרגע הראשון זאת הייתה החלטה שהצדיקה את עצמה. קודם כל, אולם ראוי בהחלט ומשופץ, עם כ150-200 אוהדים מצויידים בשלטים ותופים, ואווירה פשוט נהדרת שהזכירה מאוד את ליגת העל. של התיכונים, אגב, אם לרגע היה לכם ספק. איך זה קרה? מסתבר שהחבר'ה הרציניים ממועצת עמק יזרעאל אירגנו שלושה אוטובוסים לטובת הילדים מביה"ס לכדורסל, ובכך דאגו למעשה לא רק לאטמוספירת כדורסל פנטסטית במשחק עצמו, אלא גם לקהל פוטנציאלי עתידי, שבתקווה ימשיך להתעניין ולעקוב אחרי הענף בעתיד. כמו במקרה שלי, גם אצלם אפשר להגיד שמזל גדול שהם לא ראו את הדרבי. במחצית אורגן משחק טו-בול, מין תחרות קליעות בין מחלקות הילדים של הקבוצות, וגם על זה שאפו גדול למארגנים.

בבירורים שלפני המשחק אמרו לי לשים לב לסבסטיאן סילברמן ותום סטרוסקי מרעננה, אבל בפועל הם נעלמו מהר מאוד מול המקומיים, הסתפקו בזריקות גרועות מבחוץ וגם הציגו הגנה חדירה מאוד. רון נווה הרבה בחילופים, אבל לא ממש הצליח למצוא שחקנים עם מספיק רצון כדי להציל את המשחק הזה.

בצד השני הילדים של שרון אברהמי ומתן פיכמן נתנו משחק פשוט ענק. הגנה לוחמנית, חוסר רצון להתפשר על שום כדור אבוד ובעיקר משחק התקפה שוטף ומרשים, שלא ראיתי מאף קבוצת בוגרים העונה. קבוצתיות מדבקת, חתיכה לסל בלי כדור, פתיחת נתיבי מסירה ובעיקר שחקנים שמחפשים מסירה עוד לפני שנותנים מבט לכיוון הסל. במשך הרבע השני והשלישי היו רגעים שהכדור בקושי נגע בריצפה, אלא עבר בסבלנות משחקן לשחקן עד שהגיע עוד ליי-אפ קליל בצבע. בכוונה לא נזכיר אף שם, כדי לא להחסיר בטעות אף אחד - באמת שלכל אחד היה חלק גדול בניצחון.

על הקווים שרון אברהמי משתולל ומוציא אנרגיות בהתרגשות וחשק שבבוגרים כבר אי אפשר לראות. באחת ההתקפות של רעננה האומללה, היה נראה כאילו הוא ממש מצטרף לטראפ של שחקניו על עוד רענני אבוד בפינה, בדרך לאיבוד נוסף. אברהמי שולט במשחק ביד רמה, לא מוריד לשחקנים את המוראל לריצפה אחרי החלטה רעה או זריקה לא במקום, והתוצאות נראות בשטח. לאו דווקא על לוח התוצאות כמו בכמות החיוכים ושביעות הרצון.

הדבר שהכי בלט אולי לעין היה הקפיצה של היזרעאלים לכדורים אבודים גם כשההפרש כבר היה הרבה מעל 40. בדר"כ משחק של 47 הפרש יכול להוציא לך את החשק לשבוע, אלא שכאן הוא רק הלך וגדל. ילדי העמק עדיין רצו הרבה יותר, לא הפסיקו להילחם ובעיקר נהנו מהחיים. חייב להודות שהתרגשות כזאת של קבוצה אפשר לראות בדרך כלל רק באמצע הלילה כשESPN משדרת כדורסל מכללות. אסור לשפוט את יזרעאל רק לפי המשחק הזה, אבל אם הם יציגו רק 80% מהיכולת והרצון שהראו אמש, כדאי להתחיל לספור אותם במועמדות ללכת רחוק העונה.

אי אפשר בלי מילה טובה גם לשופטים, שידעו להעלים עין איפה שצריך, ולהסביר בשקט ובסבלנות על פשר שריקה כזאת או אחרת. לא חושב שמישהו יצא מהאולם עם הרגשת קיפוח של אנשי המשרוקית, והלוואי ובליגות הבוגרים, והכוונה היא לא לליגת העל והלאומית, אלא גם לליגות היותר נמוכות, היינו רואים את הכבוד שנתנו להם השחקנים והודו בפאול שנעשה בהכנעה ובלי תנועות ביטול מיותרות.

בחזרה הביתה הספקתי עוד לראות את הדקה האחרונה של הדרבי, ובעיקר את פיני גרשון יורד לפני הסיום בלי טיפה כבוד למשחק או ליריבה, דבר שלבטח לא תראו בליגות הנוער. בקיצור, יכול להיות שעד עכשיו פשוט הייתי במקום הלא נכון. ממליץ לכולכם לנסות את זה בהזדמנות, במיוחד אם אתם יושבי העמק, כי יש לכם קבוצה פשוט מופלאה ובעיקר הרבה אנשים ממחלקת הספורט במועצה שדואגים להנאה של כל הקשורים לעניין: החל ממערכת כריזה באולם, דרך ארגון אוטובוסים וכלה באתר אינטרנט. כן ירבו.