ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

ההבדל בין כספי לבוכמן
יהודה שוחט ,19/04/2005

יהודה שוחט צפה בערב הגמרים וחזר עם מספר מסקנות שכל שחקן וכל מאמן צריך לרשום לעצמו.

משחקי הגמר לנוער ולנערים אתמול חידדו את אחת הנקודות הבעייתיות בפיתוח דור העתיד של הכדורסל הישראלי, וחשפו את הפער העצום בין שני סוגי שחקני נוער מצטיינים.

עמרי כספי הוא ללא ספק אחד הכישרונות הכי גדולים שנולדו כאן, ואולי הפוטנציאל הממשי הגדול ביותר להגיע לליגה הטובה בעולם, לפחות מבחינת כישרון. לעומת זאת, מבחינה מנטאלית וערכית, כפי שבא לידי ביטוי בצורה בוטה מאוד בדרבי בגמר, ספק גדול אם יוכל להיות אפילו שחקן ליגת על בינוני.

כספי, כפי שקורה פעמים רבות מדי לשחקנים מוכשרים מסוגו, פשוט קיבל כנראה לאורך השנים קרדיט מוגזם, מה שהפך אותו למפלצת דורסנית ושחקן לא נעים לצפייה. לאורך דקות רבות מדי אתמול, היה נדמה כאילו כספי, עושה בכלל טובה שהוא משוטט על המגרש. זריקות לא לעניין, מלמולים כלפי חבריו לקבוצה, זלזול ביריב ולפרקים גם משחק מלוכלך שלא לווה בהתייחסות הולמת מצד השופטים.

מהעבר השני אפשר היה לראות את יפתח בוכמן, שחקן שהוא כולו לב, נשמה ואינטילגנציית משחק. בוכמן, שעושה בימים אלו בטירונות, בקושי מתאמן וכבר בבוקר שלאחר המשחק נאלץ לחזור וללבוש את המדים, נתן את כולו עבור הקבוצה באדום. הוא לקח ריבאונדים, שמר נפלא, חסם, מסר אסיסטים ובעיקר פירגן ודירבן את חבריו. לכולם ברור היה שבוכמן הוא הכוכב האמיתי של הערב הזה, ובכל זאת הוא הצטנע והעדיף לחזור לעבודה הקשה.

אחת הנקודות החשובות בגילאים הצעירים היא פיתוח האישיות. כספי, יהיה טוב ככל שיהיה, חייב שמישהו יאפס אותו בהקדם. הציטוט המדהים שלו ב'חדשות הספורט' ערב המשחק, לפיו הוא יגיע למכבי ת"א לבוגרים רק בתנאים שלו, היה מביך. הלו, בחור, אתה רק בכיתה י"א, יש באירופה שחקנים טובים ממך בהרבה. מוטב שתשתוק ותעבוד קשה, מאשר תשתחצן ותרתום את העגלה לפני הסוסים.

הבעיה היא שאלי קנטי, מאמן מכבי ת"א, יודע שלא יוכל להסתדר בלי כספי, ולכן הוא מעדיף לוותר לו ולא להרגיז אותו. מאידך, שופטי המשחק אתמול נתנו לפורוורד הצעיר קרדיט מופרך, ויתרו לו על עבירות ברורות, אישרו לו חסימות לא חוקיות בשל יופיין ולא העמידו אותו במקום על צורת משחקו. גם להם תפקיד חשוב בחינוך.

יכול להיות, וגם סביר מאוד להניח, שההבדל הגדול בין בוכמן לבין כספי נובע מהעובדה שמה'כוכב' בצהוב יש ציפיות גבוהות בהרבה, מה שמוביל למעורבות גדולה יותר של בני משפחתו, מעורבות שבסופו של דבר רק פוגעת בו. בינתיים, עד שמשהו בברגים אצלו לא יסתובב לכיוון הנכון, ספק גדול אם נראה אותו מתפתח ומגשים את הציפיות שאנחנו תולים בו, גם לא באשמתו.

הפיתרון, אגב, יכול לבוא בדמות התרחקות מאיזור המרכז והזרקורים. יכול הילד ללכת לשחק בעונה הבאה בגליל, אולי גם לנסות להשתלב בבוגרים של קטש, ובמקביל לנצל את השקט והשלווה בכדי לפתח קצת צניעות ולהבין שיש לו עוד הרבה מה לשפר בכדי למצות חלק מהפוטנציאל.
בוכמן, בינתיים, יסיים את הטירונות, יחזור לקבוצת הבוגרים של הפועל ת"א ויוכל להשתלב בה בשנים הקרובות, גם אם לא יגיע רחוק כמו כספי.

דוגמא נוספת לאופי בעייתי, היתה אצל שון דניאל בגמר הנערים. לא אהבתי את התייחסותו של דניאל ג'וניור לחבריו בחולון, שהגיעו למעמד הזה כמעט בלעדיו, וייתכן מאוד שגם היו מצליחים להפיק מעצמם יותר אילולא הפריע להם במשחק רע ויהיר. דניאל, שדווקא זוכה לרוב למילים טובות על יכולתו המנטאלית, רצה מאוד לנצח וזה לזכותו, אבל הוא הרבה לצעוק בחלקים מהמשחק על חבריו לקבוצה והלחיץ אותם ובעצמו לקח יותר מדי זריקות מבחוץ ולא תמיד מסר כשהיה צריך. טוב היו עושים בחולון אם היו מסבירים לילד, שמוטב לו להיות קצת יותר קבוצתי, מפרגן ומסביר פנים.

אגב, דוגמא הפוכה לחלוטין לכספי ודניאל, אפשר היה לראות אצל אייל סולומוביץ' בעירוני נהריה ודניאל תמיר בהפועל זיו ירושלים (ילדים). בשני המקרים מדובר בשחקנים הטובים ובעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר בקבוצתם, ושניהם שומרים על צניעות, יודעים שיש להם עוד הרבה ללמוד, והם גם לא מתביישים לעודד את חבריהם מהספסל, לתמוך ואפילו, שומו שמיים, לקבל הוראות מהמאמן בלי לעוות את הפרצוף.

דרך ארץ, אומרים, קדמה לתורה. לא כל שכן לכדורסל. נקודה למחשבה למאמנים ולשחקנים.