דוכן פלאפל
יעוז סבר ,13/01/2005

מי שפתח היום מעריב וקרא את הראיון עם גידי דודי שיפשף עיניים בתדהמה ומן הסתם לא האמין.
האם יפטר קליין את דודי? לא בירושלים, שם מפטרים רק מאמנים.

הפועל ירושלים מתנהלת כמו דוכן פלאפל. הגיע הזמן להגיד את זה בכנות.
מי שפתח הבוקר מעריב, ראה את דובר ומנכ"ל הקבוצה (אותו אדם) יוצא נגד המאמן וקובע שהוא צריך היה לשקול להתפטר. בכל מועדון מתוקן, היה היו"ר, מפטר מייד את המנכ"ל, כיוון שלא ייתכן שמנכ"ל קבוצה ייצא נגד העובדים שלו ונגד השחקנים שלו מעל גבי העיתון (ואני אומר את זה בצער, כיוון שגידי דודי הוא אחד האנשים המרעננים בכדורסל הישראלי. אדם שאופקיו רחוקים שנות אור מהביצה הישראלית).
אלא שגידי דודי החליק, ובמועדון מתוקן, התגובה היתה מגיעה מייד. היו"ר היה עושה את שלו, מייד וללא היסוס.
משהו אומר לי שבהפועל ירושלים זה לא יקרה. ולמה שיקרה? הרי אותו יו"ר, שאמור לכאורה לעשות את הצעד המובן מאליו, מסתובב בעצמו בין מקרופון למקרופון ורומז שטוב היה עושה המאמן אם היה אורז מזוודה ונעלם. כן, נעלם, זה מה שהיו רוצים בהנהלת הפועל ירושלים שיקרה לדרוקר, אותו מאמן שהוביל אותם רק לפני 9 חודשים לגדולי הישגי הקבוצה אי פעם, גביע אירופי.
אי אפשר שלא לשלוף מהארון ברגע כזה את יורם חרוש, את אפי בירנבוים, פיני גרשון וגדי קידר.
ארבעה מאמנים שהביאו את הפועל להישגים גדולים, וקיבלו איש איש בתורו את מכתב הפיטורין זמן קצר לאחר שהגיעו לפיסגה.
פיני גרשון פוטר בקושי חצי שנה, אחרי שהביא גביע היסטורי לירושלים. גדי קידר, מחליפו, הביא גביע שני ברציפות, והועף כלאחר כבוד כחצי שנה לאחר ההישג. אפי בירנבוים הביא את הפועל לגמר הגביע שם הפסיד בשנייה האחרונה, ולמקום הראשון בליגה. חצי שנה אחרי זה גם הוא לא היה שם. אצל יורם חרוש הגדילו לעשות, הוא פוטר מהמועדון כבר בקיץ לאחר שהביא את הפועל לגמר הגביע, חצי גמר הפלייאוף וחצי גמר גביע אירופי היסטורי.
מעל הכל משקיף דני קליין. אמן בגיוס כספים, אמן ביחסי ציבור, אבל אדם שכבר שנים נותן אפס גיבוי למאמן שעובד אצלו.
לכן ההתבטאות של דודי לא מפתיעה, היא צמחה על קרקע פוריה, על אותה אדמה שדני קליין הכין. רק חמישה ימים קודם לכן התחמק והתפתל קליין באולפן "חמישיות" כשנשאל על הארכת החוזה לדרוקר.
למען האמת, אם אני הייתי דרוקר, הייתי יוצא מאושר מכל העניין. הארכת חוזה? למה לי להאריך את החוזה בהפועל ירושלים? אני מאמן בן 36, מאחורי סגנות אליפות במדינה, גמר גביע וגביע אירופי. הסיכוי שלי גדול לאמן בעונה הבאה במקום שפוי יותר, אז בשביל מה לי לכל הרוחות להאריך את החוזה בהפועל ירושלים? בשביל עוד עונה של חוסר גיבוי? בשביל עוד עונה של רמיזות מצד ההנהלה? בשביל שוב לפתוח את העיתון בבוקר ולראות את דובר הקבוצה מודיע לי שהייתי צריך לשקול התפטרות?

אז הנה הוא לפניכם. רגע המבחן של הנהלת הפועל ירושלים, רגע המבחן של קליין. תרשו לי להניח שדודי אפילו לא ינזף על הפליטה שלו (בפירוש פליטה, דודי דווקא מחסידי דרוקר בירושלים) לא כל שכן יפוטר. ככה זה בהפועל ירושלים, שם מפטרים רק מאמנים. זה הכי קל...

עשה לי את השבוע
שיקום מי שלא שמע על יוגב אוחיון. בחור בן 17 שהספיק בשבוע אחד לקחת את אליפות בתי הספר ולערוך הופעת בכורה מרנינה בקבוצה בוגרת, ועוד במשחק גביע אירופה. אם זה לא מספיק לכם, אז הילד גם דפק שלשה משבעה מטר, בקושי שתי דק' על הפרקט.
ורק נותר להתפלל לאלוהי הכדורסל, שישמור על הילד הזה ובעיקר ישמור על הראש שלו, לבל יעלה לשם הנוזל הצהוב. אם כך יהיה, צפויות לנו חמש עשרה שנה של תענוג משחקן שכל הכדורסל שלו הוא חגיגה אחת גדולה.







כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
חמש הערות על עונת הכדורסל האחרונהפלייאוף עכשיוזמן חלוםאיש השנה שלי-צביקה שרףלזכרםשמונה נקודותריקי ריקיאכזבותמנפלאות האיגודתנו לחיות בשקטוהמכונה עובדתצריכים שינוימבחן יותםבא מאהבהזמן החרושצאתך לשלוםדרוש שינויעדיין הכי טוביםתור הזהב



© כל הזכויות שמורות
cker();