|
תנו לחיות בשקט
יעוז סבר
,21/01/2005
עודד קטש, הדבר המרענן ביותר בכדורסל הישראלי, שוב צריך לחפש פתרונות בבית המשפט. וגם ניפוץ מיתוס אחד וותיק.
התופעה הכי מרעננת ומשמחת היום בכדורסל הישראלי היא הגליל העליון, נקודה. תהפכו את זה כמה שתרצו, אחרי שתגמרו להסכים איתי על הנקודה הזאת, קחו עוד דקה למחשבה ותסכימו שבלי עודד קטש זה לא היה קורה.
זה לא שקטש הוא הטקטיקן הגדול ביותר, פיני גרשון לוקח אותו. קטש הוא גם לא מכין המשחק הטוב ביותר, דרוקר ואפי לוקחים אותו בנקודה הזו. קטש הוא כנראה המאמן השמח ביותר במגרשינו. יש משהו בכדורסל שהקבוצה של קטש משחקת, שמזכיר חגיגה, או משחק אימון (במובן הטוב של המילה) יותר מאשר משחק כדורסל, או מלחמה כמו שאוהבים לקרוא לזה אצלינו.
הדבר הראשון שמאפיין את קטש הוא שמחת החיים המוחצנת שלו. האיש נהנה לאמן, השחקנים שלו נהנים להתאמן, והכל זורם על מי מנוחות. לאט לאט ובלי לשים לב, קטש יצר את אחת הרוטציות העמוקות שנראו בכדורסל שלנו. יוגב אוחיון ואוריאל מרקו, שניים מסוף הספסל, נראים כמו שחקנים סופר לגיטימים כשהם עולים לשחק. תארו לכם את הפועל ירושלים משחקת עם אלעד אליהו במאני טיים, או את מכבי עם אסף דותן במשחק של 2-3 הפרש. בגליל זה קורה, וזה קורה בלי שאנחנו שמים לב. אוריאל מרקו, אוחיון וקזרנובסקי נמצאים על הפרקט ברגעים הכי לחוצים וזה נראה לנו טבעי ונכון.
השמחה מתחברת לעוד דבר שיש ממנו לקטש בכמויות – ביצים. בזמנו פיני גרשון אמר על קטש שיש לו "ביצים של קוקוס". גרשון התכוון, אז, לרכז הצעיר עודד קטש, ולא ידע כמה צדק לגבי המאמן עודד קטש. אצל קטש אין עכבות ואין פחדים, כל שחקן יכול לעלות בכל דקה, ויותר מזה, אין לו שום פחד לתת את הזריקות הגדולות לשחקנים הכי צעירים ולא מנוסים.
אז אמרנו שמחה ואמרנו ביצים ונחזור לפתיחה ונגיד שקטש והגליל הם ביחד סיבה מצויינת לפתוח טלווזיה ולראות קבוצות שקוראים להם רבוטניצקי משחקות כדורסל. העניין הוא שעכשיו רוצים שוב לקחת את זה. לקטש, רחמנא ליצלן, אין תעודת מאמן.
האמת שטחננו את העניין הזה בתחילת העונה, אבל איכשהו דברים כאלה טיבם לצוף בחזרה. שלושה חודשים של כדורסל מבריק לא הספיקו לפרנסי הספורט במדינה, ושוב, נאלץ קטש להסביר למה הוא בסה"כ רוצה לאמן כדורסל וכן, אין לו תעודה, אבל עוד מעט תהיה.
הגיע הזמן שמישהו טוב לב באיגוד, בממשלה או בכנסת, אוהב כדורסל אמיתי (אם יש שם כזה) ירים את הכפפה ויפעל לביטול החוק המצחיק הזה. אין טוב מיוצא מן הכלל בשביל להצביע על הכלל, ואין טוב מקטש בשביל להראות לנו שהחוק פשוט לא מתאים. אסור לנו לאבד כוכבים כמו קטש בגלל סיבות בירוקרטיות מצחיקות, פשוט אסור לנו. באופן תיאורטי יכול להיות שתוך חודש מהיום, מאמן הסיבוב הראשון ייאלץ לשבת בבית בגלל שאין לו תעודת מאמן, ובמקום הכדורסל השמח של הגליל נקבל כדורסל מדכא, כרגיל.
שינוי קטן של החוק, כזה שיתיר, נניח, למי ששיחק מעל 40 משחקים בינלאומיים בנבחרת ישראל, לאמן בליגת העל גם ללא תעודה, יכול לעשות צדק, וחשוב מזה, לגרום לאלפי אוהדי כדורסל להמשיך ולהנות מהכדורסל הקטשי. האם זו לא המטרה של הכדורסל?
על מיתוסים ושאר פרות קדושות
בחודשים האחרונים אני עובד לא מעט עם מכבי ת"א. צריך להיות כן ולהודות שברוב המקרים ההתפעלות מהארגון והשבחים הם יותר ממוצדקים. מכבי היא אכן מועדון נדיר בנוף הישראלי, מסודר, מנוהל היטב, הכל כמו בספר, גישה מסודרת לשחקנים, כרטיסים מסודרים למשחקי הבית, ללקק את האצבעות. גם בנושא התקציב אי אפשר לבוא בטענות למכבי, כבר חמש שנים, כמו שעון, מעמידה מכבי תקציב סביב העשרה מיליון דולר, עם צוות אימון מצויין ועם שמירה על שחקנים לאורך זמן.
עוד דוגמא למרחק בין מכבי לליגה הישראלית ואתם יודעים מה? גם מאירופה.
אלא שיש נושא שלדעתי הפך למיתוס ולא בצדק. יכולת הסקאוט של מכבי, או אם לחדד את הנושא, היכולת של מכבי להביא שחקנים מצויינים בלי ליפול. לא פעם אנחנו שומעים אוהדי מכבי מייעצים לשאר הקבוצות "ללמוד ממכבי" ולעשות סקטאוטינג על מנת למצוא האפמנים ופארקרים משלהם. נעזוב רגע את העובדה שהאפמן, בעונתו הראשונה, עלה כארבע מאות אלף דולר, ונעזוב את העובדה שפארקר בעונתו הראשונה עלה בערך מאה פחות. בואו ניגע בדברים אחרים.
הנה לכם רשימה של שחקנים שעברו במכבי בשנים האחרונות, שחקנים זרים הכוונה, שימו לב :
ברונו שונדוב – מעל מאה אלף דולר, על פחות מנקודה למשחק, כשלון מהדהד.
קווינסי לואיס – שחקן טוב, אבל כשלון מוחלט במכבי, סיים את הקדנציה על הספסל. לקח כמה מאות אלפים לכיס.
חוסיין בשוק – יש צורך להוסיף? שנתיים בהם שילשל לכיסו כ – 1.6 מיליון דולר, ואפס תפוקה.
מרכוס גורי – שוב, לא שחקן רע, אבל כשלון במכבי. שוב, מאות אלפי דולרים.
בנו אודריך – לא שחקן רע, הגיע לאנ.בי.איי, אבל כשלון מוחלט במכבי.
ספנסר דאנקלי – מישהו זוכר? רק לפני עשר עונות הוא שיחק במכבי.
תום צ'יימברס – הגיע למכבי לקראת הפנסיה, שילשל מאות אלפי דולרים לכיסו, לא עשה כלום.
דיוויד בנואה – זוכרים? זכור בעיקר מהמכות עם מוטי דניאל. מהגרועים שבזרי מכבי, שיחק שם רק לפני שש שנים.
רוצים עוד? מה לגבי וויל אנדרסון שהגיע על סף פרישה, רון אנדרסון שהגיע פצוע ונכשל לאחר מכן בנתניה, תמיר גודמן שקיבל חוזה שערורייתי, באק ג'ונסון שלא ממש הצטיין ולקינוח גם כיסח את בילי תומפסון והורחק בסדרת הגמר?
מה כל זה מלמד אותנו? בכביש יש תיאוריה שמדברת על "שוליים רחבים", ככל ששולי הכביש רחבים יותר, יכול הנהג לעשות יותר טעויות, ועדיין גדול הסיכוי שהוא לא יפול לתהום או ייכנס בגדר הבטיחות.
המשל הזה מתלבש מצויין על הכדורסל הישראלי. כשעירוני נהריה נכשלת עם זר, היא נכשלת בענק ומאבדת את המקום בצמרת. כשגבעת שמואל נכשלת עם הזרים, היא יורדת ליגה, כשהפועל ירושלים נכשלת, היא מאבדת את מקומה בצמרת, והרשימה עוד ארוכה. כשמכבי ת"א נכשלת, חוץ ממקרים מאוד נדירים (אחת לארבעים שנה) האוטו אף פעם לא מתדרדר לתהום. נכשלת עם בשוק? אז יש לך את האפמן. נכשלת עם דאנקלי? אז יש לך את לבן מרסר שיעלה מהספסל. נכשלת עם בנואה, יש לך את דורון שפר, גיא גודס ועודד קטש. הבעיות היחידות מגיעות מאירופה, ושם, בעונה שבה מכבי נכשלה עם כל הזרים (עונת אודריך ושות') היא לא הגיע לפיינל פור בפעם היחידה בחמש השנים האחרונות.
אבל להגיד שמכבי לא נכשלת? מצטער, מכבי נכשלת, לא פחות מאחרות, ברוב המקרים עם שחקנים יקרים בהרבה.
בשנתיים, שלוש האחרונות, צריך להודות בכנות, מכבי יצאה גם מהמשל הזה. מכבי לא מחפשת יותר זרים בארבע מאות אלף דולר. את הסגל שלה בעונות האחרונות בוחרת מכבי מתוך שמות כמו וויצ'יץ', בודירוגה, טורצ'אן, שאראס או מאצ'אס. כל אחד מאלה, לו רק מכבי היתה רוצה, יכול היה לנחות ביד אליהו. ככה זה כשאתה בונה תקציב של 12 מיליון דולר. וזה בעצם מחזיר אותנו להתחלה. מכבי השכילה לבנות תקציב ענק, לבנות ארגון שמנוהל לתפארת, אבל בכל הנוגע לבחירת זרים ולכשלונות, גם למכבי תלוי תיק כשלונות ענק על הגב, רק שאצלה זה הרבה פחות משמעותי...
עשה לי את השבוע
אני חייב לחזור כאן לעודד קטש- ההוא מתחילת הטור - אין מה לעשות. מזמן לא היתה קבוצה ישראלית שכל כך נהנתי לראות, כמו החבורה של עודד קטש. אליהו, מזרחי, מרקו, אוחיון, קזרנובסקי, בן שימול, פשוט חבורה מדהימה של ילדים, שבכל פעם שיש משחק שלהם אני רץ ליומן לשריין את התאריך. גם השבוע, מה אני יכול לעשות, היה מבחינתי השבוע של הגליל, פשוט כיף.
כתבות אחרונות באתר
|
|