בורשטיין - הוא הקפטן?
|
דרוש שינוי
יעוז סבר
,08/09/2004
נבחרת ישראל ביישה היום את שמה ואת אוהדיה בתצוגה עלובה במיוחד בלטביה. יעוז סבר חוזר ומבקש שינוי.
נבחרת ישראל שיחקה היום מול לטביה את אחד המשחקים העלובים שלה. אבל...גם לשחק עלוב יש דרך, וגם בתחום הזה נבחרת ישראל שברה שיאים חדשים.
הכל מתחיל מהמשכיות. קוז'יקארו היה אחד מכוכבי הנבחרת בשבדיה. היום הוא בקושי ראה מגרש. ליאור ליובין לא היה בכלל בשבדיה, אצל קצורין הערב הוא היה בורג סופר מרכזי. עמית תמיר גם כן לא היה בשבדיה, אבל הוא ומרקוביץ, שגם,כמה מפתיע, לא היה בשבדיה, פתחו במקום גרין וקוז'יקארו שהצטיינו שם.
אפילו מאיר טפירו, על סגנון המשחק הנוראי שלו, שנתן רגעים יפים בשבדיה, שיחק הרבה פחות ממה שאמור היה לשחק.
אצל טפירו יש עוד נקודה. טפירו כבר לא ילד, וסגנון המשחק שלו הוא טוטאלי. או שאתה לוקח אותו ונותן לו, על ההשתוללויות שלו, את הנבחרת, או שאתה לא לוקח אותו. בשביל רבע שעה של בלאגן נוסח טפירו, בעשרים הפרש, עדיף כבר ארז כץ שיתאבד על המגרש, או אפיק ניסים המהוקצע יותר.
התוצאה היום, למען האמת, לא ממש מפתיעה. התנהלות הנבחרת מזכירה יותר מכל את ההתנהלות לפני שבדיה, אלא שבשבדיה קרה נס, משהו שהוא מעבר לכדורסל, אלכימיה אם תרצו.
הנבחרת התגבשה פתאום, הנבחרות ששיחקו מולה, אם זו סלובניה, לטביה או רוסיה, חטפו פיק ברכיים לא מובן, וכך יצא שישראל סיימה במקום השביעי והמכובד.
הפעם לא קרה הנס, ובאופן לא מפתיע, התבשיל הקודח שבושל ערב הקמפיין, הוגש לנו הערב בנתחים גדולים ולא ממש מלבבים.
מי שבחן את הדרך ואת ההתנהלות, אמר כבר אז (כפי שנאמר מעל דפים אלה) שנבחרת ישראל חייבת להיפרד ממולי קצורין לשלום. זה לא שהוא מאמן רע, זה לא שהוא איש רע, אפילו ההיפך. אלא שאחרי שבע שנים, ולמען האמת קצת קודם לכן, משהו חורק ביחסים של קצורין עם שחקניו, ואת התוצאה ראינו היום על המגרש.
שביתה איטלקית תהיה ביטוי חמור מדי, ואולי גם לא מדוייק. לעומת זאת הביטוי חוסר חשק, יקלע בול למטרה.
לעומת הנבחרת הלטבית התוססת, השמחה, שעברה מהפך מבורך מאז אליפות אירופה. עלתה היום על המגרש נבחרת ישראלית לא מחוברת, חסרת חשק, חסרת רצון ולמרבה הצער גם חסרת יכולת.
היררכיה אין בנבחרת ישראל, תרגילים מסודרים, למשל בשביל עמית תמיר מבחוץ, לא ממש נראו על המגרש, ואפילו קפטן, מצרך סטנדרטי בימים כתיקונם, לא נראה בישראל.
המצב לא קשה, רחוק מכך. נבחרת ישראל היא נבחרת צעירה, מלאה בכשרונות, מצויידת בקו הפנימי טוב משהיתה מצויידת מעולם, ובעלת מסורת וניסיון בזירה האירופית.
עכשיו צריך רק לשדך לחבילה מאמן שיוציא מהנבחרת קצת יותר ממה שמולי קצורין פשוט לא מצליח להוציא.
במילים פשוטות, אחרי שבע שנים, הגיע הזמן לשינוי.
והערה לסיום. נבחרת ישראל, גם אם קצורין ישאר מאמנה, תעלה ככל הנראה לאליפות אירופה. את לטביה אפשר לנצח בישראל, ואת בולגריה אפשר לנצח גם על הירח. הבעיה היתה ונשארה התנהלות הנבחרת והדרך בה מגיעים לתוצאות. אם מישהו באיגוד יחליט לחכות לתוצאות הקמפיין על מנת להחליט אם לעשות מהפך או אם לאו, צפויות לנו עוד הרבה שנות קצורין.
מוטב שמישהו יסתכל פעם אחת על הדרך, ויחליט באומץ.
העיניים נשואות כעת ליו"ר האיגוד, ירמי אולמרטו כולי תקווה שהוא האיש.
אולי דווקא הזעזוע מהתבוסה הקשה יגרום לאולמרט להתנער ולהתחיל לנהל את נבחרת ישראל כפי הנדרש מתפקידו.
תחזיקו אצבעות!
כתבות אחרונות באתר
|
|