זמן החרוש
יעוז סבר ,23/09/2004

יעוז סבר נפרד לשלום ממולי קצורין ומציע את המועמד הראוי ביותר, יורם חרוש, לתפקיד המאמן הלאומי החדש.

אז זהו, למי שעוד היה ספק, נבחרת ישראל לא עולה לגמר אליפות אירופה, וזה למרות ששיחקנו בבית המוקדמות הקל ביותר שהיה לנו מאז ומעולם.
שוב זכינו לראות תצוגה מבישה של הנבחרת, שוב זכינו לראות את קצורין פותח עם הרכב מוזר, עושה אלף ואחד שינויים במהלך המשחק, מעמיד על המגרש הרכבים שמזכירים חוות ניסויים, ומסיים את המשחק באותה תוצאה, הפסד לנבחרת עלובה.
ושלא תטעו, בולגריה היא אכן נבחרת עלובה. אל תתנו לפריחה של אקדמיק סופיה להטעות אותכם. בולגריה היא אחת הנבחרות העלובות ביותר שיעלו לאליפות אירופה.
אבל כל זה היסטוריה. אפשר בקלות להעלות על המחבת הוירטואלי את מולי קצורין ולעשות קציצות ומטעמים מהתצוגות הנוראיות אליהן הוביל את נבחרת ישראל. אם מתעקשים אפשר גם להביא מצרכים מקמפיינים קודמים. המשחקים מול בלגיה, שבדיה, הולנד, תבחרו לבד.
אלא מה? כל זה אמור להיות עכשיו היסטוריה, כיוון שהגיע זמן החרוש.
מעולם לא היה בישראל מאמן כל כך בכיר, כה רב הישגים והצלחות שלא אימן נבחרת לאומית.
יורם חרוש אימן את נבחרת הנוער, אימן את נבחרת העתודה, אימן בהפועל ירושלים ומכבי ת"א, זכה בסגנות אליפות אירופה, מקום שביעי באליפות העולם, שחקן עבר בליגת העל, עוזר מאמן נבחרת ומעבר לכל ג'נטלמן מושלם.
במילים אחרות, בדיוק מה שהרופא רשם לנבחרת ישראל.
חרוש הוא גם במובן מסויים ההיפך ממולי קצורין. בעוד קצורין מצליח בכשרון מיוחד, להפוך זהב לעופרת, יורם חרוש הוא כמעט אלכימאי. רק מאמן כמו חרוש יכול לקחת את טל בורשטיין, יניב גרין, ועשרה שחקנים בינוניים לסגנות אליפות אירופה. רק יורם חרוש יכול להוביל תשעה ישראלים, ושלושה זרים בינוניים לחצי גמר גביע ספורטה. זה לא עניין של אימון, זה פשוט עניין של יחסי אנוש. את מה שחרוש בונה ביחסי האנוש המעולים שלו, אף "גאון כדורסל" מטעם עצמו לא יצליח להרים.
וזה בדיוק מה שצריך בנבחרת ישראל המתפוררת. הנבחרת לא צריכה גאונים, לא אמני טקטיקה ולא מומחי הגנה איזורית. נבחרת ישראל צריכה מאמן שירגיע אותה. מאמן שיזכיר ליותם הלפרין שכדורסל זה משהו שכיף לעשות, מאמן שיזכיר לטל בורשטיין שהוא כוכב כדורסל, מאמן שייקח את עידו קוז'יקארו, יתנצל בפניו על חוסר האמון, ויחזיר לו את תפקיד הסנטר הפותח של נבחרת ישראל.
מאמן שייקח את כל הכשרון שיש בנבחרת הזאת ופשוט יעשה מהם קבוצה אחת. חבורה של 12 שחקנים שמוכנים ורוצים לשחק למען המאמן שלהם, לא כאלה שעולים על המגרש ועושים טובה שהם לובשים כחול לבן.
שאף אחד מכם לא יטעה. מולי קצורין אמנם דרדר את הנבחרת לאשפתות, אבל האשמה בהחלט מוטלת גם לפתחם של שחקני הנבחרת. 12 שחקנים שמרוויחים ביחד כמו תקציב של מדינה קטנה, ולא מסוגלים להתעלות מעל לחשבונאות ולשחק כדורסל.
כי את האמת צריך להגיד, מולי עשה עבודה נוראית, אבל הוא לא יכול היה לעשות אותה בלי "עזרת" שחקניו, שעלו על המגרש, ומעבר לכך שביזו את הנבחרת, ביזו את עצמם. אין סרט בעולם שנבחרת שהקפטן שלה הוא טל בורשטיין, שמעלה מהספסל את יניב גרין, ולא מזמינה לסגל את אפיק ניסים, יכולה להפסיד לנבחרת שקוראים לה פורטוגל, אין סרט כזה, אלא אם לשחקנים ממש לא אכפת.
והנה כל הסיפור לפניכם. מאמן אחד שנמאס לו ושניים עשר שחקנים שגם להם נמאס כי הם מחפשים משהו אחר, משהו חדש.

לכן זה בדיוק הזמן. ירמי אולמרט, איתן חפר, איתן רוב, כל האנשים הנחמדים באיגוד הכדורסל. זה הזמן שלכם לעשות מעשה, תגידו לקצורין יפה שלום, ותמנו במקומו את האיש היחיד שראוי, אדם שעל המצח שלו כתוב "מאמן נבחרת ישראל" יורם חרוש. את השאר תשאירו לו, עליי...







כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
חמש הערות על עונת הכדורסל האחרונהפלייאוף עכשיוזמן חלוםאיש השנה שלי-צביקה שרףלזכרםשמונה נקודותריקי ריקיאכזבותמנפלאות האיגודתנו לחיות בשקטדוכן פלאפלוהמכונה עובדתצריכים שינוימבחן יותםבא מאהבהצאתך לשלוםדרוש שינויעדיין הכי טוביםתור הזהב



© כל הזכויות שמורות
cker();