צביקה - מאהב עם קיסם
|
איש השנה שלי-צביקה שרף
יעוז סבר
,11/09/2005
יעוז סבר לא מחכה לתוצאות הנבחרת, הבחירה שלו כבר נקבעה והיא סגורה וחתומה. האיש שלו הוא צביקה שרף, היחיד שהיא שם.
על פניו מחר בערב אני יכול לצאת אידיוט. הפסד של נבחרת ישראל לצ'כיה, והתוכנית של פנינה רוזנבלום נראית מרשימה על ידי. ולמרות זאת אני הולך על הבחירה האפשרית היחידה, צביקה שרף. תתאזרו בסבלנות, ההסבר בדרך.
הבחירה שלי בשרף לאיש השנה לא נובעת מטעמים מקצועיים. גם באספקט הזה אין לצביקה מה להתבייש, אבל לא כאן עיקר כוחו השנה.
ובעצם, לפני שאני מסביר את הבחירה, אולי כדאי לתאר את הרגע המכונן, הרגע שבו הבנתי שצביקה הוא איש השנה שלי.
למען מי ששכח, כדאי להזכיר שרגע לפני תחילת האימונים של הנבחרת (או בעצם רגע אחרי אבל מי סופר) נטשו זה אחר זה מאמן הנבחרת ועוזרו את המשרה. השניים התחרו זה בזה בתחרות התירוץ המקורי, אבל השורה התחתונה היתה ברורה, הנבחרת נשארה יתומה ואיש לא הביע עניין להיות האב החורג.
בשיאה של הסיטואציה הזאת פתחתי את מהדורת חדשות הספורט, על מנת לראות את עומר בנוביץ', איש הכדורסל של הערוץ, דופק על דלתו של צביקה שרף, רגע לפני ההכרזה על מינויו. מי שלא ראה את שרף באותם רגעים, לא ראה איש נרגש מימיו. הצינים יגידו שהקריירה של שרף היתה גמורה בלאו הכי, ומכאן השמחה, ההוגנים יותר, יודו שזה היה הרגע המרגש של השנה. אחרי שורת המועמדים שברחו מהנבחרת, לראות מאמן בעל רזומה כמו של שרף, מחכה בעיניים נוצצות למינויו למאמן הנבחרת זה לא עניין של מה בכך.
אז גם הבנתי שצביקה שרף הוא המאהב הגדול של הכדורסל הישראלי. בסיטואציה שבה נמצא הכדורסל, זה לא עניין של מה בכך, המאהבים לא עומדים בתור, לכן קשה לזלזל ביחיד ששומר על הגחלת.
לכן גם צביקה שרף הוא איש השנה שלי. בעוד שכל עמיתיו ברחו בתירוצים שונים ומשונים, בעוד שרוב אנשי הכדורסל אשתקד התרכזו בלהרוס ולהכתים את הענף, בעוד שרמת הליגה נשקה לגובה הדשא (מלמטה כמובן) בא שרף והוכיח שיש עוד בודדים שהענף חשוב להם, ברמה הכי בסיסית, ברמת האהבה.
וכך נפל הפור. צביקה שרף הוא איש השנה שלי, ולא מעניין אותי מה יעשה עם הנבחרת. אם יש צדק הוא יוביל אותה למיקום יפה באליפות אירופה, וגם אם אין צדק, את שלו עברו הכדורסל צביקה כבר עשה העונה ובגדול, הוא פשוט היה שם.
במצבו של הכדורסל הישראלי זה המון, זה בעצם הכל...
כתבות אחרונות באתר
|
|