ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

שוב הכסף עושה את ההבדל. שי מינסטר, קרית אתא.

על הקווים מספר 7 – קרית אתא חוזרת לליגה
שגיא ניר ,04/12/2004

אז אמנם זו קצת הגזמה, אבל תהליך שחרור השחקנים של מובילת הלאומית שהחל השבוע, יביא לפתיחה מחודשת של המאבק על הפלייאוף. רמת גן וחולון מחפשות עמדת זינוק. וגם שאר הקבוצות מקבלות יחס.

ידיעה שפורסמה ביום רביעי הודיעה על מעברו של אבי נניקשוילי להפועל עפולה/גלבוע. השחקן, שהוא ללא ספק אחד מעמודי התווך של הקבוצה הצפונית, ואחד מסמליה הגדולים, שוחרר ממובילת הלאומית. שחרורו של נניקשוילי, באם לא קיימת סיבה נוספת מעבר לזו הכלכלית, יחד עם שמועות על שחרור עתידי של שחקן בכיר נוסף, מתחבר לליחשושים על כך שבאתא לא ממש רוצים לעלות ליגה. ובינינו – יש להם סיבה טובה.
נפתלי בנטוב עבר קיץ סיוטי בניסיונות חוזרים ונשנים להשיג את תקציב המיליון. דעתי על אותו מספר וירטואלי של כסף כבר נכתבה כאן באתר, וכנראה שיו"ר קרית אתא לא מתכוון לעבור את הסיוט הזה, שפרט לאי-הודאות שהיתה בו, תרם ללא מעט תסכול ואכזבה בקרב שחקני הקבוצה והצוות המקצועי.
כאן מגיעה הדילמה הגדולה: אם אין כסף כדי לשחק בליגת העל (ותאמינו לי חברים, מדובר על סכומי כסף גדולים לאין שיעור מאלו של קבוצה בלאומית), אז איך להתנהל?
רוח הספורט, וכזו יש באתא ובמנות גדולות, מחייבת התמודדות רצינית בכל הכח המנטלי והפיסי בכל משחק. יחד עם זה, בקצב שאתא פתחה את העונה, ולפי איך שנראות קבוצות אחרות בלאומית עד עכשיו, נראה שלברוח מעליה נוספת לליגת העל הם לא יוכלו. אז כנראה שהדרך של שחרור מספר שחקנים, גם כדי לחסוך בכסף (שאולי ייום אחד, אולי עוד שנה-שנתיים, יוכל להיות הפרוטה שחסרה כדי כן להתייצב בגאווה למעלה), ובעיקר לחסוך את עוגמת הנפש שבויתור על מקום בליגה של ימי ראשון, היא האופטימלית כרגע.
קשה לאמר שניתן לקבל את ההחלטה, אבל אני אומר ללא ספק שיש בה המון אומץ, וכן ניתן להבין אותה. מהסיפור הזה, המרויחות הגדולות הן הקבוצות האחרות בלאומית. קודם כל אלו שיקלטו את השחקנים המשוחררים (ועפולה כבר יודעת את זה), ובשלב הארוך כל קבוצות הליגה, שאולי יום אחד יצליחו לראות מבעד לעשן הלבן שכבר השאירה אתא בצמרת אחרי פחות מחודשיים. לנו, בכל מקרה, נותר רק להצטער. כי בעקבות מה שהראו האתאים מפתיחת העונה, היה לנו הרבה למה לחכות. אבל אולי עוד נופתע...

אז בואו נעבור לשאר הליגה.
עירוני רמת גן ניצחה השבוע את הפועל ירכא. הניצחון היה צפוי, גם ההפרש אני חייב להודות. מה שחשוב כרגע לרמת גן זה קודם כל החיבור של הקבוצה (בכלל) למאמן החדש, ובהמשך – יציבות.
רמת גן של השנה לא הצליחה לחבר שני נצחונות רצופים. אולי זה קשור לבלאגנים שהיו מתחילת העונה (פציעות של שחקני מפתח, פרישתו המפתיעה של ישראל ישי, פיטורי אבישר ועוד), אולי זה עניין מקצועי נטו. בכל מקרה – לדני פרנקו יש הרבה עבודה, אבל גם המון אתגר וסיכויי הצלחה גבוהים. בסופו של דבר – במועדון שסוף סוף זוכה לרמת ניהול, עם דגש על רמה, עם סגל השחקנים הקיים, והעובדה שכל הליגה חיכתה לרמת גן בלי אף קבוצה שפרצה קדימה (חוץ מאתא עליה כבר דיברתי) – נראה שגם באפריל ישחקו כדורסל בזיסמן.

הפועל חולון התחילה את העונש שקבלה מועדת המשמעת. הבעיה הגדולה של חולון היא בינתיים העונש שהיא מקבלת בכל משחק חוץ. אז את בעיית הגובה מתחת לסל מקווים שפתרו עם הצטרפות ניר גלאון, הנקודות מבחוץ יבואו (בנושא הזה אל תדאגו) מהזר החדש טים ג'ונס. השאלה איך כל הסיפור הזה יתחבר, כמה מהר זה יקרה, והאם לאוהדים החמים של חולון תהיה את הסבלנות לתת אהבה ותמיכה גם כשפחות ילך.

שאר הליגה ממשיכה באותו קצב. רמלה חזקה, מגובשת ונחושה. עפולה/גלבוע שכבר הוכיחה שגם השנה יהיה מה לראות בעמק, קיבלה השבוע חיזוק שהופך אותה אוטומטית למועמדת לעליה (מעניין יהיה לראות איך יתמודדו שם עם השינוי ברמת הציפיות). לב השרון ממשיכה להיות הכבשה השחורה, כשלא ברור עדיין עם היא הולכת לצרף אליה זר שישחק את תפקיד הזאב הרע. רמת אפעל מקווה שיחד עם עופר גולדברג תצליח סוף סוף לצאת מהבינוניות ולממש את הפוטנציאל. מגדל העמק ואשדוד נראות כמו קבוצות שמרכז הטבלה יהיה המקום שלהן בסוף. מכבי ראש העין, במיוחד אחרי התבוסה הביתית השבוע לאשדוד, מתחילה להוכיח לנו שהדיבורים על צבירת נצחונות לא היו רק מנימוס. בקבוצה יצטרכו לחפש חיזוק כדי לחזור ולפזול למרכז, כשהרבה תלוי במה שיקרה עם הפועל ירכא. בקבוצה הדרוזית כבר יודעים איך קוראים לזר, אבל רג'י וורן עדיין לא לבש את גופית המשחק, ולא ברור עם הצירוף הזה יתן לקבוצה שדרוג משמעותי. אם זה יקרה – ירכא תתחיל לטפס למעלה ותדאג להפוך את הטמפרטורה בתחתית לכזו שתאפשר לי לדאוג קצת פחות בקשר למפזר חום המקרטע שלי.
בתפקיד הסיפור העצוב של השנה נמצאת שוב ביאליק. מוראל נמוך, חוסר ביטחון ודיבורים על הרמת ידיים ושחרור שחקנים – לא זו הדרך להתמודד על ההשארות בליגה. וזה מה שצריך לעשות – עוד לא עברנו שליש.

שבת שלום.