|
איגוד, הכדורסל לאן?
שגיא ניר
,13/10/2004
קרית אתא בליגת העל. ואולי חיפה. או רמת-גן. ואולי רק 11 קבוצות? פתח-תקווה אושרה בבקרה? ואשקלון? אז אולי רק 9 קבוצות בליגה.... פחות משבוע לפני תחילת הליגה, ולא ברור מי נגד מי. לשגיא ניר זה נמאס.
הטור הזה נכתב בשעת לילה מאוחרת, אחרי יום ארוך של עבודה (בתחום אחר לחלוטין מזה הנדון באתר זה). קשה ללכת לישון. ההרגשה היא של משחקים בכאילו. שכל מה שאנחנו עושים כדי לנסות וליצור עניין, מתח, התרגשות – הכל זה פול גז בניוטרל.
הכדורסל בארץ ממשיך בנסיעה נחושה כשהמהירות רק מתגברת. הכיוון? לאחור.
בתום העונה האחרונה, עלתה אליצור קרית אתא לליגת העל בכדורסל. מנהלת ליגת העל החליטה לפני כשנה, שעל מנת להתמודד עם הרכבת האוירית של הבוסמנים לארץ בכלל ולמכבי תל-אביב בפרט, יקבעו תקציב מינימום של מיליון דולר לקבוצה להשתתפות בליגה. זהו עלה התאנה של האיגוד והמנהלת לכל "הטענות המופרכות של אוהדי הפועל ושאר אש"פיסטים" על כך שהליגה המדהימה והמופלאה שלנו אינה תחרותית.
והנה חולפים להם מספר שבועות, בקרית אתא מתקשים לגייס את מיליון הדולר (שאיתם הם יתמודדו הרי שווה בשווה מול מכבי תל-אביב), ובמנהלת פונים למ.כ. חיפה כדי שזו תחליף את קרית אתא. בואו נעזוב לרגע את כל נושא הכספים.
ספורט זו תחרות. יש בו מנצחים ומפסידים. בתור ילד, כשהגענו למגרש הבלטות בקן "השומר הצעיר" בקרית חיים, היינו מתחלקים לקבוצות וידענו, שהקבוצה המפסידה מפנה את מקומה על הפרקט (אופס, סליחה, במגרש...) לאחת אחרת. במנהלת ליגת העל הכלל הזה לא פועל. אין להם בעיה מוסרית עם זה שמ.כ. חיפה נהנית כבר שנתיים מחסדי חוק מיליון הדולר האווילי, יורדת ליגה ועונה לאחר מכן מתיישרת לה מתוחה וגאה לעונה נוספת בליגת העל. יותר מכך, לאיגוד אין בעיה בימים אלו, שעות מספר לפני תחילת הליגה, "ללכת לקראת" חיפה ולוותר לה על עשרות אלפי דולרים בתקציב המינימום. העיקר שעלה התאנה לא יסדק. כי הרי על ליגה בת 11 קבוצות יהיה קשה הרבה יותר לנסות ולמכור משחקים ב"PAY PER VIEW".
ועוד דבר, אם כעת מוכנים באיגוד ובמנהלת לוותר לחיפה על תקציב המיליון הקדוש, למה לא לעשות זאת עבור קרית אתא הקטנה, זו הראויה למקום הזה, כי זכתה בו בצדק, במקום שולי למדי, על מגרש הכדורסל.
בימים אלו עובר "ספסל" מתיחת פנים. כל אנשי "ספסל", ואנחנו הרבה יותר מאלו החתומים על הכתבות המתפרסמות באתר זה, מחוברים לתחום ולענף בנימינו, ליבנו ונפשנו. הכל נובע מאהבה טהורה. לכדור הכתום, לרעש חריקות הנעליים על הפרקט, ריח הזיעה ורעש הכדור החודר את הרשת.
האהבה הזו היא לספורט. זה שמתחיל במגרש הבלטות בקרית חיים או בכל מקום אחר בארץ. משם באנו, ולשם אנו רוצים לחזור. לא למצב הנוכחי בו השמות הגדולים, אלו של הפוליטיקאים המניעים את הענף ומובילים אותו לאבדון, הם אלו שקובעים מה ילד יום, ומתעלמים מן הדבר החשוב היחיד (שכבר נשכח) – הספורט.
במצב הנוכחי, 4 ימים לפני תחילת הליגה, זה לא הזמן להתחלת התארגנות של קבוצות. המועד האחרון חלף. זה לא אולטימטום – זה תאריך שיש בו הגיון. לא מ.כ. חיפה לליגת העל, ולא קבוצה ארצית, הוד השרון, לב-השרון או כל קבוצה אחרת, שכבר קיימה משחק ליגה בליגה הארצית, ועשויה פתאום להקרא לדגל (הדגל השחור) ולמצוא את עצמה פתאום בנחיתות לא הגיונית בליגה גבוהה יותר, ללא זר ו/או שחקנים מתאימים.
מכאן יוצאת הקריאה: בשם הספורט וההגיון, ועד שיתוקן חוק מיליון הדולר, השנה רק 11 קבוצות בליגת העל!
יש לכם דעה בנושא?
הכנסו ל פורום ספסל
כתבות אחרונות באתר
|
|