לקח חצי מתואר חצי העונה. פורת
|
ליגת החלומות
שגיא ניר
,10/01/2006
הכדורסל של עפולה, הכסף של דורסמן, יהלומי נתניה והבאנקר של הגביע. שגיא ניר מסכם סיבוב בליגה שהוא הכי אוהב, הלאומית. טור מיוחד ל"ספסל".
בטעם של פעם
זה לא סוד שהכדורסל של השנים האחרונות הוא לא שיא האושר. זרים נגד הטבעת ונגד עצמם, הפצצות משלוש כי אין כח ללמוד תרגילים, וכו'. מול כל אלה, בולטת הפועל עפולה/גלבוע/מגדל העמק ובניו שמציגה חמישייה מאוזנת, אטרקטיבית, חכמה ובעיקר כזו שפשוט כיף לראות. שמוליק ברנר ויוסי דדון יחיו גם בלי הקרדיט שלי, ג'רמיין הול זר יעיל ונהדר, אבל ההפתעה הלא-ממש-מפתיעה מגיעה מצידם של גוני יזרעאלי וגור פורת. השניים הם אנשי הסיבוב מבחינתי, וזה עוד לפני שהורידו מעצמם את החלודה של ליגת העל. תנו לעפולה עוד גבוה, והם הולכים עד הסוף.
הפנטזי של מיקי
מיקי דורסמן החליט הקיץ שהוא לוקח את העניינים לידיים, תרתי משמע. הוא ניקה את הפועל חולון (יש האומרים יותר מדי) ובנה לו סגל שחקנים כמו שעושים בפנטזי-ליג, רק שבמקרה שלו לא היו כמעט הגבלות כספיות. החיבור של אילן ברקוביץ', אורן בן חמו ועדי פרג, עם ערמת הגארדים שבאה מרמת גן (ברדה, ליאור לוי והופמן) יצרה אינספור אפשרויות בקו האחורי. הקו הקדמי מתבסס על ריאן לקסר הסופר-יעיל, אבל התוספות האחרונות, אנטון קזרנובסקי ואלכס קראקמו, צריכים עדיין להוכיח שהם תוספת כח ולא אגו. האולמות הריקים והעייפים של ליגת העל מחכים לחיזוק מהנמרים של חולוניה, השאלה אם הלחץ והציפיות לא יהיו אלו שיפוצצו את הבלון.
מעולה לעולה כוחנו עולה
בתחילת אוקטובר ישבתי בשורה הראשונה באולם בנתניה. באתי לראות את היהלומים הנוצצים של גאידמק. מודה. בסוף הערב חזרתי הביתה בהרגשה שדווקא היהלומים המקומיים הולכים לתת עונה נהדרת. ככה זה בכדורסל – קבוצות מחוברות, אמביציוזיות ונחושות שוות הרבה יותר בסיכום הכללי (והכלכלי). עם גינזבורג וחולי הייתי מוכן לעשות מילואים, פרד קמבל בתפקיד ג'ו דאוסן קשישא ואלירן גואטה מנהיג חבורת פורוורדים שעושים הכל על המגרש. טוני וושיהאם רק חיזק את הדבק. משה לוי, שמור את החליפות לפלייאוף.
3 בכרטיס אחד
את רוד נילי אני מכיר נהדר מימיו (או ימינו) בביאליק, ואין ספק שהתיפקוד שלו ברמלה השנה עושה טוב לשני הצדדים. אחרי שבעונה שעברה פיספסו את הפלייאוף במחזור האחרון, יכולים ברמלה לסמוך על צמד הרכזים, ליאור שגב ואבי אליהו, שלוקחים את תארי השחקן המשתפר והתגלית, בהתאמה. עם עוד קצת עזרה מהררי, הופמן, שחר והרוש זה יגמר בטופ-4.
הבאנקר של הגביע
הניצחון של מכבי פתח תקוה על הפועל גליל עליון לא הפתיע. הסיבה טריויאלית, מלשון טריויה. לפני שנתיים הגיעו זיו ארז ורמלה, בה כיכב גם אורן פליישר, עד לרבע גמר הגביע (אחרי ניצחון דו ספרתי על ראשון של קלי מקארתי). אחרי עונת בוידעם, עשו השניים קאמבק באם המושבות. קטש את אליהו היו רק ניצבים בסרט שיגמר בחצי הגמר.
ומה עם עליה? מכבי פתח תקווה לא זוכרת עונת לאומית אותה לא סיימה בחגיגות, אבל נדמה שדווקא השנה, למרות קו אחורי צעיר ומוכשר, זה לא ממש יקרה. אבל שוב, מלאבס, בלאומית. זה הרי לא תלוי בנו.
שמתם לב ש...
דיימון פטרסון, שחגג 37 בחודש שעבר, לא ירד העונה מ-20 נקודות באף משחק...
סטנלי ברנדי, כמעט 38, הופך לגרסת שנות ה-2000 של ג'ו דאוסן...
טיק רוג'רס, קבלן עליות בע"מ, מקום אחרון בליגה...
ריאן לקסר, שהתחיל את הקריירה הישראלית בחולון, חזר הביתה. לא מוקדם לסגירת מעגל?...
מוטי מוסקוביץ', השחקן ה-12 בחולון, הוא השריד היחיד מהעונה שעברה. עדיין פרויקט?
משחק השיא של אבי אוחנינה בסיבוב הראשון היה מול רמלה (24 נקודות). יאללה לך הביתה מוטי?
פרד קמבל הוא השחקן הותיק בליגה (עבר לפני חודשיים את ה-43)....
יניב כהן, אבי נניקשוילי ורז מנשה לקחו לפני שנה את עפולה מילימטר מליגת העל. עכשיו הם מריחים ארצית...
החמישייה שלי
ליאור שגב, ליאור ליפשיץ, יוסי דדון, גור פורת, דורון קרמר.
כתבות אחרונות באתר
|