יוגב אוחיון



זרעי קיץ
שגיא ניר ,24/06/2005

שגיא ניר התעורר לרגע מתרדמת הקיץ עם רעיון קסם חדש של איגוד הכדורסל, תקווה לאיחוד ירושלים, דרישת שלום מחולוניה ובעיקר: ציפיה לקיץ של כדורסל כחול לבן

עמוק בתוך הפגרה, הבטן מתעגלת לה והצמיגים מסביב רק הולכים ומקבלים צורה, אבל צריך לעשות הפסקה קטנה מהזלילה הגדולה ולהסתכל על כמה סוגיות הקשורות לכדורסל שלנו. ואין זמן טוב יותר, כמה שעות לאחר סיום עונת הכדורסל האמיתית מעבר לים, להתפנות לזה שלנו. אז להוציא את הכביסה המלוכלכת אני לא מתכוון כאן, אבל אולי ננסה לעשות בה קצת סדר.

כדורסל א-סימטרי
אחרי שבמכבי תל אביב סיימו את הטקסים העצמיים לחגיגות האליפות המי יודע כמה שלהם (מזל טוב, יש לומר), הגיעה עוד בשורה מאיגוד הכדורסל (ולא, אני כבר לא מדבר על בשורת 4 הזרים), עצובה ומדאיגה לא פחות.

אז בשנת המשחקים הבאה ישחקו בליגת העל 11 קבוצות, אחרי ששתיים ירדו מליגת העל, ואחת בלבד תעלה מהלאומית. אני לא מתיימר לייעץ לאנשי המקצוע, קטונתי חברים, אבל ליגה אי זוגית היא לא התמודדות עם בעיית התחרותיות בליגה. נהפוך הוא. היא רק הופכת את העניין למגוחך עוד יותר.

אתם חושבים שהליגה לא תחרותית? לדעתכם הבעיה היא במספר הקבוצות? נמאס לכם מהכרטיס החופשי שמקבלת הקבוצה של הכרמל בכל שנה? אין שום בעיה: אפשר לדאוג ל-10 קבוצות בליגת העל כבר בשנה הבאה – לא צריך לחכות שנתיים. תורידו כבר העונה 3, תעלו אחת. זה הזמן לדלג על ההחלטה העלובה הזו, שתדאג לכך שניתקע עם ליגה א-סימטרית. אנחנו יודעים גם ככה מה קורה פה, לא צריך לנפנף לנו עם זה בפנים.

לא באתי הנה להזכיר את תחלואי הכדורסל שלנו, הכוונה אינה לפתוח עוד דיון בלתי נגמר על למה, כמה ובעיקר איך, אבל אין ספק שכל עונה שעוברת מרחיקה גם אותנו, אחרוני עכברי הכדורסל, מהמשחק שאנחנו כל כך אוהבים. אני מודה שכששמעתי על כך לראשונה הייתי בטוח שזה סוג של בדיחה. רק חבל שהיא על חשבוננו.

לחם ארז

בהפועל ירושלים מנסים כבר 5 שנים להגיע לגמר הפלייאוף. לא שכחנו לרגע את דמעות האושר שלאחר הזכיה ביול"ב קאפ בשנה שעברה, אבל אי אפשר להתעלם מהכישלון המתמשך של האדומים ממלחה. שנה אחרי שנה. אין בדברים הללו משום חיפוש האחראי, או ניסיון לשלוח אצבע מאשימה, אלא רק הסתכלות אחורה בערגה אל הימים שבמלחה היו מספר 2, אל התקופה שלמכבים היו רועדות הידיים בדרך לאולם האדום הגואש, גם אם לא תמיד הם חזרו משם מנוצחים.

במלחה החליטו החליטו השבוע על מינוי מאמן. אז שקלו שם דברים, התלבטו, התייעצו, אפילו הגישו הצעות למספר מועמדים, ולאחר השקלא והטריא חזרו לאופציה המקורית, זו שהיה ידוע עליה עמוק בתחילת השנה הקלנדרית. ארז אדלשטיין, סוג של תותח כדורסל שעשה דברים נהדרים באוסישקין לפני שנה, יקבל שוב את המושכות של מלחה בתקווה שהתוצאות יהיו הפעם שונות בתכלית מאלו של לפני שלוש שנים. אנחנו מפרגנים, אדלשטיין, רק תעשה טובה ותפסיק את הברוגז המטופש עם התקשורת. גם ככה הענף שאנחנו יושבים עליו יחד נמצא בירידה מתמדת מבחינת העניין. שלא נישאר בסוף רק עם ארבייטמן.

שוב שובה של האימפריה?

התואר של הקיץ הזה הולך ללא ספק להפועל חולון. הנמרים יכולים סוף סוף לחייך, אחרי שנתיים של כישלונות ודיכאון, הגלקטיקוס שלהם עושים גלים והרבה הרבה רעש של רביזיה. בגלל ישראל אלימלך, ניב בוגין, מייק קרטר המשוגע ועוד רבים וטובים, וגם בגלל הכדורסל שלנו שהפך מזמן לחגיגות צהובות ביורוליג מול דיכאון כחול לבן, אין ספק כמה התגעגענו לחולוניה.

מיקי דורסמן החליט שנמאס לו מכישלונות, ומינה את מיקי דורסמן למאמן הקבוצה. אין כאן טעות. עם עדי פרג, ליאור לוי, אולי גם ירון להט, דיימון פטרסון, מארק בריסקר, ודיבורים עם ועל אבי נניקשוילי ויריב יצקן, יצטרכו בחולון להתאפס מהר כדי לעצור את חגיגות טרום העונה. כדורסל משחקים מההתחלה ועד הסוף - תיזכרו מה קרה שם לפני שנתיים. הליגה הלאומית היא ליגה קשה, בוודאי כשרק קבוצה אחת תזכה בפרס בסיום. בכל מקרה, אוהדי הכדורסל האמיתיים מחזיקים אצבעות.

קיץ כחול לבן בספסל

עזבו אתכם ממכבי, הפועל, יורוליג או חגיגות אליפות של מקום שני. זה לא מספיק מעניין. הקיץ הזה אנחנו שוב מתאחדים מאחורי בחורינו המצוינים, שיוצאים לנסות ולרומם את שמה של המולדת.

"ספסל" מתגייס הקיץ, כמו בכל שנה, לסקר מקרוב את הנבחרות הצעירות של ישראל, רגע לפני שהלהט ואהבת המשחק יתפוגגו מול זרים ב-20 אלף דולר.

העתודה הישנה, סגנית אלופת אירופה, תעשה מפגש מחזור ליותם הלפרין, רביב לימונד, ליאור אליהו ואחרים באליפות העולם בארגנטינה. העתודה החדשה תנסה מחדש באליפות אירופה עם ליאור אליהו, אבי בן שימול, ניב ברקוביץ ויוני ניר. נבחרת הנוער עם יוגב אוחיון, אלישי כדיר, אופיר לוי ועמרי כספי יכדררו באליפות אירופה בסרביה, הקאדטים של שון דניאל, רועי ויטנשטיין ואייל סולומוביץ' יעשו את זה באליפות אירופה בספרד. ויש גם את נבחרת הנשים של ישראל, העתודה עם שי דורון, נבחרת האד-הוק למכביה וכמובן נבחרת הדגל, מטפירו ועד בורשטיין, שתנסה לכפר על הפאשלה הגדולה מהקיץ שעבר ולהגיע לאליפות אירופה.

בהצלחה!







כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
ספסל שליליגת החלומותטעימה לאומיתאיש השנה שלי עצביםמכבי לא קיימתזוכרים את בויד"על הקווים" אחרון: מלחמת הספקולציותלא יכלו לשים שלט קטן "ים"?לא יכול לחכותעל הקווים – שיא הרגשעל הקווים עושה סדר"על הקווים" נוסע לירכא"על הקווים" - סיפורי לאומית"על הקווים" עם משחק העונה אפיכהעל הקווים 12 – ניפגש במגרשעל הקווים מחלק פרסיםעל הקווים 10 - אז למה לי סטטיסטיקה עכשיו?על הקווים מספר 9 – זה כל הקסםעל הקווים מספר 8 – בדרך השגרהעל הקווים מספר 7 – קרית אתא חוזרת לליגהעל הקווים מספר 6 – אבישר הביתה, השופטים לא. חולון בחשיכה.על הקווים מספר 5 – עומדים במבחן?על הקווים מספר 4 – אז מה פה קורה פה?על הקווים מספר 3 – אז מי נגד מי?על הקווים מספר 2 – יש לנו ליגה!על הקווים מספר I - ההגיון של חוסר ההגיוןאיגוד, הכדורסל לאן?



© כל הזכויות שמורות
cker();