|
על הקווים 12 – ניפגש במגרש
שגיא ניר
,21/01/2005
עם תחילת הסיבוב השני בלאומית, וההתבהרות בצמרת ובתחתית, אתייחס השבוע לנושא שלא קשור לצד המקצועי. אליכם. כן כן, אתם האוהדים.
אני רוצה לספר לכם סיפור שהיה באמת.
לפני קצת יותר מעשר שנים נסעתי, כהרגלי מדי יום שלישי, למשחק כדורסל. כאוהד הפועל חיפה (אני מקווה שלא גיליתי עכשיו את הסוד הכי כמוס במזרח התיכון) כבר התרגלתי לעליות והירידות של קבוצתי האהובה.
גם אז, תתפלאו לשמוע, הכל היה עניין של כסף, וכשברוממה הצליחו לגרד כמה שקלים הם גם העמידו קבוצה, שכמעט תמיד היתה קבוצה-קבוצה. באותה עונה בכל אופן, שיחקה הפועל חיפה בליגה לאומית ב' (הלאומית של היום). שחקנים כמו איתי פייגלין, הרכז האלמותי מחדרה, מיקי מיטרוביץ היוגוסלבי (זוכרים אותו, נמרים מחולון, הוא שיחק גם אצלכם), לואל המילטון בצבע, קרל נברסון, החתול, שהיה אחראי על הוירטואוזיות, אילן וקנין, איש בגובה 191 ס"מ שאף זר בצבע לא היה יכול עליו, מיקי גורקה הינוקא, ועוד. ולמה אני מספר לכם את הסיפור? כי באותו ערב נסעתי עם חברי עודד לדרבי מול מכבי חיפה, אז קבוצה שלא התכחשה לצבע הירוק שלה, ועם או בלי קשר היה לה הרבה יותר אוהדים מהיום, שהתקיים ברוממה.
אחרי המעבר של ענייני הכרטיסים, המקל של הדגל וכולי, נכנסנו לאולם הספורט הומה האדם שהיו בו 3000 איש. ליגה שניה, רבותי. שלושת אלפים. וזה לא היה חריג לאותה עונה. 800-900 איש בקרית מוצקין, מספר דומה בנתניה, בירושלים (מכבי ירושלים, עם ברנרד דיי, האח של), ועוד.
הכדורסל אז לא היה שונה מהיום, אמנם שיחקו עם שעון של 30 שניות, היה עוד זר בכל קבוצה, אבל הכדור הכתום היה אותו כתום. ההבדל היחיד אז, בהשוואה להיום, היה המוסיקה. ואני לא מדבר על תקליטנים ששמים את אגילרה בקולי קולות עד שהאוזן מתחילה לצפצף. אני מדבר על הרעש של הקהל, על 1000 איש כמעט בכל משחק בלאומית (ב'), שהופכים את החוויה הזו, ליותר מסתם מפגש לא ממש מעניין בין חבורת לובשי גופיות ואמהותיהם ביציע. אז, לא הססנו לשלם 30 שקל בכניסה לכל מגרש (לי היה מנוי). היום, במשחק צמרת בזיסמן, בין שתי קבוצות עתירות עבר כמו רמת גן וחולון, היו בקושי 300 איש אם סופרים גם את כל אנשי הכדורסל, העיתונאים והכח המתוגבר של המשטרה.
אז לכל אותם אנשים שאוהבים כדורסל, ומסתכלים בערגה על הימים ההם. ישראל, בוגין, קרטר המשוגע, דורון ג'מצ'י ואחרים כבר תלו את הגופיה, אבל יש כאן דור לא פחות מוכשר, שרק צריך שתהיו שם בשבילו. מגיע לו.
הקהל של רמת אפעל צילם: עידן גיא
אז לאן צריך להגיע? כתובות מגרשי הלאומית
מ.ס. רמת אפעל - שדרות האורנים 2, רמת אפעל.
עירוני רמת גן - אולם הספורט על-שם זיסמן, דרך הטייסים 85, רמת גן. צמוד לאיצטדיון וינטר.
אליצור קרית אתא - אולם הספורט ליד בית הספר "פינסקר", קרית אתא.
אליצור רמלה - רחוב יאיר שטרן 3, קרית מנחם, רמלה. צמוד לכלא איילון.
הפועל חולון - רחוב אחד במאי 38, חולון.
הפועל עפולה/גלבוע - אולם הספורט צמוד לבית חולים "העמק", שדרות יצחק רבין, עפולה עילית.
לב השרון - אולם הספורט בצומת בני דרור.
ראש העין - רחוב שבזי 91, ראש העין.
מגדל העמק - בית ספר יערת-העמק, מגדל העמק.
מכבי אשדוד - מקיף ח', רחוב בן אבינועם 10, רובע י"ג, אשדוד.
הפועל ירכא - אולם הספורט החדש, כפר ירכא.
מכבי קרית ביאליק - אולם הספורט באפק. 100 מטר צפונית לקריון, קרית ביאליק.
העלתי בכם זיכרונות?שילחו מייל וספרו ליעורך הלאומית
וכמובן, אפשר גם אחרת. פורום "ספסל".
שבת שלום,
שגיא
כתבות אחרונות באתר
|
|