על הקווים מספר I - ההגיון של חוסר ההגיון
שגיא ניר ,22/10/2004

סיכום המחזור הראשון בלאומית. לב השרון מוקפצת, עפולה קמה מהקבר וזוכה בכל הקופה, חולון לא מתרוממת, בלאגן בירכא ועוד.

השבוע התחילה סוף סוף הליגה. חיכינו לה כל כך הרבה זמן, ובסופו של יום, אני מוצא את עצמי שואל – האם לזה באמת חיכינו?
אחרי קיץ של הכנות, ומשחק ליגה שכבר נערך, הודיעו באיגוד להפועל לב השרון לארוז את החפצים כי עוברים דירה. כדאי, זאת קומה יותר גבוהה, הנוף שם יותר מוצלח. הכל כי במ.כ. חיפה החליטו בסוף שכן, הם כן רוצים ליגת על. איפה ההגיון?
בלב השרון מוצאים את עצמם עכשיו בלחץ למצוא זר, לנסות לאחות או לחבר אותו לקבוצה, והכל בתקווה שהליגה תחכה לה. בינתיים, המשחק במחזור הראשון מול אליצור רמלה נדחה ל- 30 באוקטובר. מיום שלישי הקרוב, לב השרון בליגה, עדיין לא ברור אם זר כבר יהיה שם.

על הפועל עפולה נכתבו הספדים במשך כל הקיץ. המצב של הקבוצה היה כל כך חמור, שהיא אפילו הגיע, לא להאמין, למקומות לא מושגים כמו העיתונים היומיים ופורטלי הספורט הגדולים.
והנה, בשקט, תוך יומיים של עבודה ועם זר אחד, דווין וייד, שכבר לקח תואר (ב"ספסל"), חוזרים העפולאים עם ניצחון גדול באחד המגרשים הקשים בליגה. וההגיון כאן, מה?

בהפועל חולון ישבו כל הקיץ והתאבלו. ויש להם על מה. לפספס עליה תוך שבוע אחרי שעובדים קשה עונה שלמה זה ממש, אבל ממש, לא נעים.
אבל כמו בהרבה מקרים בחיים, לפעמים צריך לדעת להרים את הראש כדי שהרכבת לא תברח לך. בחולון נזכרו ברגע האחרון להחתים שחקנים, זר הגיע רק לפני שבוע וגם זה רק לשבועיים, יגל וזאנו פצועים, ובמחזור הראשון ההגרלה שלחה אותם לקרית אתא. רק טוב ליבו של מאמן אתא, שי מינסטר, שהחליט שזה הזמן לראות מה שווים הילדים מנע מחולוניה לחזור עם תבוסה שהיתה מחזירה אותם לחולצות השחורות. אבל זאת רק ההתחלה, אז מה ההגיון בלהספיד?

אחרונה חביבה בינתיים היא העולה החדשה מירכא. כשפרסמתי את
פרויקט פתיחת העונה של הלאומית בשבוע שעבר, כבר ידענו על מה שקורה בקבוצה: האולם הלא מוכן, הזר שלא הגיע, המשכורות המתאחרות והמאמן שלא מגיע לאימונים. נכון לרגע זה, המצב שם לא נראה כאילו השינוי באופק. ביום שלישי נסעה החבורה מירכא לטיול שנתי באשדוד, מול הקבוצה הצעירה שטרפה את ראש העין בשני משחקי הגביע. ירכא כמעט ועשתה שם סנסציה. הגיוני, לא?

אז בינתיים הסתיים לו מחזור מספר 1, נבחר לו האיש שעשה את השינוי, והפנים קדימה, למחזור השני. כולנו ציפיה לראות מה הליגה המטורפת הזו מכינה לנו. אז לכו למגרשים, שלא תפסידו כלום!







כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
ספסל שליליגת החלומותטעימה לאומיתאיש השנה שלי עצביםזרעי קיץמכבי לא קיימתזוכרים את בויד"על הקווים" אחרון: מלחמת הספקולציותלא יכלו לשים שלט קטן "ים"?לא יכול לחכותעל הקווים – שיא הרגשעל הקווים עושה סדר"על הקווים" נוסע לירכא"על הקווים" - סיפורי לאומית"על הקווים" עם משחק העונה אפיכהעל הקווים 12 – ניפגש במגרשעל הקווים מחלק פרסיםעל הקווים 10 - אז למה לי סטטיסטיקה עכשיו?על הקווים מספר 9 – זה כל הקסםעל הקווים מספר 8 – בדרך השגרהעל הקווים מספר 7 – קרית אתא חוזרת לליגהעל הקווים מספר 6 – אבישר הביתה, השופטים לא. חולון בחשיכה.על הקווים מספר 5 – עומדים במבחן?על הקווים מספר 4 – אז מה פה קורה פה?על הקווים מספר 3 – אז מי נגד מי?על הקווים מספר 2 – יש לנו ליגה!איגוד, הכדורסל לאן?



© כל הזכויות שמורות
cker();