דניאל תמיר, סנטר העתיד
|
יש עתיד !
שלומי פרי
,07/11/2008
שלומי פרי הספיק לראות ארבעה משחקי נוער מתחילת העונה, ולמרות הטענות על רמה נמוכה, הוא יצא מעודד ומלא תקווה לעתיד עם לא פחות מ 14 שמות של שחקנים שרשם בפנקס שלו.
לאורך השנה-שנתיים אחרונות, הולכת וגוברת הטענה על ירידת הרמה בליגות הצעירות. השחקנים לא מחוייבים לענף ולא עובדים קשה, כמות השחקנים הטובים הולכת ויורדת, הבדלי הרמות בין הקבוצות הטובות לחלשות הולכים וגדלים וכו' וכו'. לאור כל הטענות האלה הגעתי בחשש לראות שני משחקי ISF ושני משחקים בליגת בתי הספר. אז אמנם הרמה לא בשמיים, אבל כשאני רושם לעצמי בצד את כמות השחקנים הטובים שראיתי, אני יוצא מעודד ומלא תקווה לעתיד.
זה התחיל במשחק ISF בין הריאלי העברי חיפה לגימנסיה הריאלית ראשון לציון. בר טימור החיפאי, הוא גארד עם יד נהדרת מבחוץ ועם טווח קליעה עצום, אין לו פחד מכלום, הוא סוחט המון עבירות, חוטף בלי סוף כדורים וגם מוסר נהדר. נראה שבשנתיים הקרובות הוא ישלוט ביד רמה במחוז הצפוני של הליגה לנוער. לצידו מככב אור פלבניק. אם בנבחרת הקדטים ויתרו עליו בקיץ האחרון, אזי מצבנו טוב, גבוה חזק ויעיל עם יד לא רעה מבחוץ, ידיים טובות בתפיסת הכדור והתמצאות מצויינת מתחת לסלים. מולם שיחק במדי הריאלית תמיר שמחוני , סוג של מאיר טפירו, ג'אמפ שוטר מצוין בדיוק כמו המקור, שחקן עם מגוון תנועות גדול ויכולת סיום ומסירה משובחות.
המשחק השני שראיתי היה גמר ה ISF בין מטרווסט רעננה לקרית שרת חולון. גיא לביא מרעננה ואלכס צ'רנוביץ' מחולון קצת איכזבו אותי במשחק הזה אבל שניהם שחקנים טובים, אם כי לא בשלים. מי שכבר בשל הוא דן רפאל מחולון, צ'רלס בארקלי ישראלי, חזק כמו סוס, עם יד מפתיעה ברכותה. רק בכיתה י' ורק ילך ויתחזק, אם כי ספק אם יגבה ויצטרך להסתפק בגובה 1.98 כשחקן פנים, מה שעשוי לשלוח אותו בעתיד לליגה הלאומית או הארצית בלבד, כמו סנטרים נמוכים רבים וטובים בעבר. ניב סולומון מקרית שרת והפועל גבעתיים הוא עוד שחקן עם פוטנציאל נהדר, 2.02 עם תנועות יפות ויד טובה. אמנם הוא רך מאוד ונמנע ממאבקים מתחת לסלים, אבל הוא רק בכיתה י"א ואם יעשה הסבה לסמול פורוורד, והוא בהחלט מסוגל לכך, עשוי להתפתח פה שחקן.
המשחק השלישי שראיתי היה בין עירוני ט' לזיו ירושלים. על כרמל בוכמן כבר דיברנו הרבה, הכשרון נוזל לו מהאצבעות, רק שמישהו צריך להכניס אותו לחדר משקולות ולזרוק את המפתחות לבאר.
נמרוד טישמן עשה את קפיצת המדרגה המיוחלת בקיץ, הוא אמנם קצת ראוותן לפעמים ועושה מהלכים יפים מדי במקום מהלכים פשוטים ויעילים, אבל רכזים בגובה 1.98 עם כשרון כזה היו לנו רק שנייים בעבר (דורון שפר וטל בורשטיין) וטישמן בהחלט יכול להתפתח לאותה רמת כשרון.
נמרוד טישמן
מתי בפעם האחרונה ראיתם שחקן בליגה לנוער שבארבעה משחקים בשבוע בליגה לנוער ובליגת בתי הספר קלע 37 נק' למשחק ? איתן רוטנברג פשוט הפך להיות מכונת סלים יעילה ומשומנת. הסדרה שלו נהדרת, 45 נק' בנוער, 37 במדי עירוני ט' מול זיו ירושלים, 29 נק' בנוער מול ירושלים ולסיום 37 נק' פעם נוספת מול כצנלסון כפר סבא, פשוט בלתי נתפס. סוף סוף שחקן ישראלי עם טכניקת קליעה מושלמת ומנטליות של סקורר. רוטנברג עושה הכל בקלות ועם קלאסה. הוא עשה הסבה מוצלחת לעמדה מס' 3 ויוכל אפילו לשחק 2 בעתיד. המבחן הגדול שלו יהיה בקיץ באליפות אירופה, מעניין אם שם הוא יצליח לעשות את הנקודות כל כך בקלות.
הירושלמים באותו משחק הציגו את דניאל תמיר , שהולך ומשתבח, סנטר במלוא מובן המילה. גבוה, חזק, טכני, לוחם, מבין את המשחק, מגיע הרבה לקו וקולע משם באחוזים טובים. עושה רושם שאם ימשיך במגמת השיפור תמיר ישתלט בעוד 4-5 שנים על עמדת הסנטר של נבחרת ישראל.
רם אליאס-פור שחקן זיו ירושלים, רק בכיתה י' ומתנשא לגובה 2.05 לפחות. אחד שבנוי לכדורסל, אם כי בינתיים רחוק מלהיות בשל. הפוטנציאל שלו עצום, אבל לפניו הרבה עבודה, בעיקר על טכניקה ועל שיפור בהבנת המשחק. אחת התכונות החשובות של שחקנים גבוהים היא ידיים טובות, שזה אומר שהם צריכים לתפוס את כל הכדורים שנזרקים אליהם. כרגע אליאס-פור לא תופס כלום, אבל הוא ישפר את זה והעתיד ורוד. ורוד מאוד.
הלאה. למשחק בין בליך לשרת נתניה הגעתי בלי הרבה ציפיות, אבל חזרתי הביתה עם חיוך. דודו שמריז מבליך הוא סוג של קלעי בלי מצפון שמאוד חסר בכדורסל הישראלי. יש לו כבר עכשיו גוף של שחקן בוגר. אין לי ספק שהוא שחקן ליגת על לגיטימי בעוד כמה שנים.
רום שרמן עשה קפיצת מדרגה יפה והפך להיות גבוה לגיטימי שמשחק עם הרבה התלהבות. אמנם נכון לעכשיו, כמו ניב סולומון, הוא רך מדי, וקשה לראות אותו משחק בבוגרים בעמדה מס' 4-5 מול שחקנים זרים, אבל ניתן לו את הקרדיט שהוא עוד ילך וישתפר, יתחזק ויגדל לרוחב או שיצא החוצה לשחק בעמדה 3-4.
שימו לב לכמות השחקנים הגבוהים שהזכרתי עד עכשיו, כולם בגובה 2 מטר ומעלה: כרמל בוכמן, דניאל תמיר, רם אליאספור, ניב סולומון, אור פלבניק ודן רפאל, עכשיו תוסיפו לרשימה את שון לבנובסקי ובר ראובן הנתנייתים. הראשון הוא מספר 4 קלאסי לעתיד, בדיוק כמו אבא שלו. גבוה עם יד טובה משלוש, פיזי, אגרסיבי וחי את המשחק. את השני תרשמו באותיות גדולות ביומנים שלכם ותזכרו את ההצהרה שלי: מדובר בשחקן שיהיה כוכב בליגת העל בעוד כמה שנים טובות. 2.04 עם יד רכה ועם תנועות יפהפיות. אמנם הוא לא שיחק הרבה ביום חמישי האחרון אבל בכל תנועה שעשה על המגרש ניכר היה שמדובר בכשרון גדול.
אז הנה, ארבעה משחקים ו 14 שחקנים שרשמנו ביומן, ועוד לא דיברנו על מתן בורנשטיין הנהדר מזיו ירושלים, צור אוסטפלד המצוין משרת נתניה ושי קליימינץ היעיל ממכבי רעננה ומטרווסט ובטח שלא דיברנו על מי שעוד לא ראינו העונה כמו גיא דותן, אור יצחקי, תום חבקין, אסף אוחנה ורבים אחרים. אמנם אין פה יוגב, יותם, כספי או ליאור אליהו אבל יש פה כשרונות לא רעים בכלל.
אז מעכשיו אני לא רוצה לשמוע יותר דיבורים על רמה נמוכה ומיעוט בשחקנים. יש שחקנים, יש רמה, יש עתיד, רק תעבדו קשה.
כתבות אחרונות באתר
|
|