|
חריש על הלאומית - האור והלהט
יואב חריש
,19/03/2008
ההתקפה הלא חכמה של חיפה, העוגן של הגבעה, החשיבות של קוקיה, הגארדים של אהרוני, כל זה ועוד הרבה יותר בטור השבועי של יואב חריש על הליגה הלאומית
הניצחון של גבעת שמואל הושג לא רק בגלל הגנה מצוינת, צריך גם לתת קרדיט להתקפה הלא חכמה של חיפה, אלא בעיקר בגלל שכשלהט וליפשיץ משחקים יחד הקבוצה נראית אחרת לחלוטין. הפתיחה עם ברנר בעמדה שלוש ורק שני גארדים (גרינבוים וליפשיץ) מהווה הרכב גבוה אך איטי וללא הרבה מסה מתחת לסל. ההרכב הזה הזמין מתפרצות של חיפה כשסטרייט חתך בקלילות והעניש בסל קל. לא הייתה גם יותר מדי השפעה של הפורוורדים על ריבאונד ההתקפה, כך ששתי העבירות המוקדמות של קרטר ועייפות והחטאות נדירות מבחוץ של דרור כהן עזרו לאהרוני לעבור להרכב של שלושה גארדים. הבעיה הייתה שליפשיץ גם צבר שתי עבירות, ירד לספסל ולא זכה לדקות פרקט עם להט עד אמצע הרבע השני. הגבעה היו עד אז עם 21 נק', כשהשניים עלו יחד מפסק הזמן עד סיום המחצית הגבעה קלעה עוד 19 נק'.
ברנר הוא העוגן של הגבעה. כשצריך להוציא אותו למנוחה הוא נשאר ונח על המגרש, מתעורר כשצריך ואי אפשר להפריע לזריקה שלו. חיפה לא תקפה אותו באישית או את הצד שלו באיזורית ואפילו כששמר למעלה והאיזורית התחלפה לאישית הוא עמד מול גארד אבל לא נדרש לשמור (סיים את המשחק עם עבירה אחת). כשמריצים אותו על חסימות קשה מאוד לעצור אותו, הוא משתמש נכון בחוסם ויודע גם לנוע פנימה. הוא המשיך לצבור כוחות על המגרש והתעורר בזמן כדי להחזיר את הקבוצה למשחק. חיפה הייתה בפלוס שמונה לקראת סוף המחצית אבל מעבר של אשכנזי לאיזורית הכניס חזרה את ברנר למשחק עם שלשה קלה. חיפה מיד חזרה לאישית אבל הביטחון, הכוח והאמונה חזרו לברנר ולגבעה שסגרו את הפער עד המחצית.
כשסטרייט עם הכדור קורים בד"כ דברים טובים, אי אפשר לעצור את הצעד הראשון שלו, הוא מסיים נהדר ומקבל החלטות טובות במתפרצת. עבודת הגנה מצוינת של גרינבוים וסקוורר מנעה ממנו לדקות ארוכות את הכדור, בתוספת עזרה של החיפאים שלא ממש חיפשו אותו והעדיפו להניע כדור מחוץ לקשת ולקחת זריקות קשות. חילופים בהגנה משאירים אותו מול גבוה אותו הוא חודר בקלות, עדיף דאבל אפ כדי להוציא ממנו את הכדור או עזרה וחזרה כדי לא להשאיר מיס מצ'.
בחצי השני היה ברור שכהן, שהחטיא בחצי הראשון את הזריקות שהוא בד"כ קולע מאיזור העונשין, לא יחזור על אותה תצוגה. הסתבכות נוספת בעבירות של קרטר (שיחק רק 16 דקות) שוב העבירה את הגבעה להרכב של שלושה גארדים וברגע שלהט מנהל את המשחק ואת המתפרצת אז כולם מרגישים נוח כי הם תמיד יקבלו את הכדור במקום ובתיזמון הנכון.
הנוכחות של קוקיה בצבע משמעותית עבור חיפה. הוא הגבוה היחיד ששומר, נלחם בקרטר, עוזר, לוקח ריבאונד ומנסה לשנות זריקות. כשתומאס ואייזיק על המגרש הצבע פרוץ לחלוטין וקבוצות יכולות לחדור בקלות. בנוסף, הוא נע בלי כדור, מגיע מבחוץ לריבאונד התקפה ומסיים מהר מתחת לסל. למה מהר? כדי שלא יעשו עליו עבירה וישלחו אותו לקו. כל מי שמשחק מולו יודע את אחוזי העונשין שלו, אהרוני לא היה יוצא מן הכלל. הוא הינחה את השחקנים לבצע עליו עבירות בצבע, הבעיה שעד שהם ביצעו את ההוראה הוא כבר צבר 12 נק' קלות. הפאול הראשון עליו הגיע רק שתי דקות לסיום המחצית, הוא סיים עם 75% מהשדה אבל אפס מארבע מהעונשין.
העובדה שקוקיה ירד לספסל בגלל בעיית עבירות החריפה את בעיית ההגנה של חיפה, למרות שהם ספגו את אותו מס' נק' בשתי המחציות. הבעיה הייתה בקלות שהם ספגו, בחצי הראשון הגבעה קלעה לשלוש, בחצי השני, עם יציאתו של קוקיה הצבע נפתח והגבעה הענישה בחדירות. עוד עבירה חכמה עליו כשהוא רחוק מהסל שלחה אותו לעונשין (מעבר לארבע קבוצתיות), הוא החטיא את שתיהן ובצד שני מתוך תסכול ביצע עבירה על להט שקלע עליו שלשה. ההפרש צמח לשבע בסיום הרבע וקפץ ל-12 בריצת 14-2.
לחיפה ולגבעה היו טענות לשיפוט אבל לטעמי הוא היה מצוין. הגבעה קופצים על כל שריקה, לא משנה אם זה לטובתם או לרעתם, חיפה מהרגע שנכנסו לפיגור מצאו את השופטים כאשמים. הפאול הטכני לקוקיה היה מוצדק, שחקן שמבצע עבירת תוקף, רץ עם הכדור את כל המגרש וזורק אותו בזלזול ליד השופט צריך לקבל פאול טכני. תניח את הכדור אחרי שנשרקה עבירה ורד להגנה (או לספסל, עבירה חמישית). כל ההצגה הזו הייתה מיותרת ולא הותירה ברירה לשופטים. העבירות הבלתי ספורטיביות שנשרקו לכהן ולפרג היו מוצדקות ולמרות שנחמד לראות קצת טראש טוק בין השחקנים, יש גבול עד לאן מותר לתת לזה להגיע.
משהו לא טוב מורגש מהצד של חיפה. הספסל השקט, ההתעסקות של אשכנזי עם השופטים, ההתקפה התקועה, סטרייט לא רואה את הכדור מספיק ולא פלא שהם בתחתית הקבוצות מבחינת נק' למשחק. מה שמפתיע זה שהם בצמרת קבוצות ההגנה, למרות שהגבעה השיגה סלים קלים וברור שהרכבים מסוימים של אשכנזי הם מחוסרי יכולת לשמור.
נכון שפרג אומן בלסחוט עבירות בלי כדור, אבל אם הוא מסרב לעלות למגרש בדקות הסיום לא צריך להתווכח ולהתדיין איתו. לא רוצה, לא צריך. קנס כספי וממשיכים הלאה. יש שחקנים אחרים שמתים לשחק, לעמוד ולהתווכח איתו במשך דקה ליד ספסל המחליפים בזמן שהמשחק משוחק היה מיותר ופגע בעיקר בקבוצה ובאשכנזי.
אין ספק שכשסטרייט לא מספיק אקטיבי ופרג לא קולע, המשמעות של בן חמו ובעיקר חולי עולה. מאור שניר תורם יותר הגנתית, בן חמו קולע לשלוש אבל חולי חייב לקפוץ מדרגה כדי שלקבוצה יהיה סיכוי במשחקים המכריעים. ככל שיעבור הזמן פרג וסטרייט יעבדו קשה יותר להשיג נק', חולי חייב לשחק עם ביטחון ולהכניס שינוי חיובי למשחק. בלעדיו כמות הגארדים מצטמצמת ואז שוב חוזרים לפרג, ולרצון שלו לשחק.
כתבות אחרונות באתר
|
|