|
חריש עמוק - ביקור בשרון
יואב חריש
,05/12/2006
יואב חריש ראה את מכבי רעננה מנצחת בחוץ את הפועל כפר-סבא העייפה. את התובנות שלו תוכלו למצוא בפנים.
הפעם נסעתי למשחק הצמרת בין כפ"ס לרעננה והדבר הכי מוזר היה לראות את ערן טסל בצד של רעננה ולא בצד של ר"ג. בלי ספק טסל הוא ההעברה המשמעותית ביותר של הקיץ...
כפר-סבא
פעם ראשונה שצפיתי בקבוצה ואין ספק שהמשחק הזה לא מייצג, שכן אחרי שבוע מטורף בגליל הם נפלו מהרגליים.
הגנה: קבוצה שלוחצת על כל המגרש, אגרסיבית, מבצעת חילופים על החסימות, שומרים deny, נושכים ומרביצים. החיסרון הבולט הוא במשחק הפנים. כל השחקנים גארדים אתלטיים (כשעמית לובלסקי פורוורד), לוחצים את הכדור ומגיבים מהר בהגנה. הלחץ מצמצם את חיסרון הגובה שלהם בצבע ואת ריבאונד ההגנה החשוף. ברוטציה של 8-9 שחקנים הם לא חוששים להקריב עבירות אבל הרכות מתחת לסל עלולה להכריע במשחקי הצמרת. אין לי ספק שהרכות של הלחץ הערב, יותר מדי פעמים פאול וסל והחלטות לא טובות בהגנה נבעו אך ורק מעייפות. הקבוצה הזו לא נותנת לך מנוח לרגע אחד, פשוט סיוט לשחק נגדם!
התקפה: הוד בן הרצל מקנה לקבוצה משחק תנועה נהדר, השחקנים נעים בלי כדור ללא הפסק, חודרים ומוציאים כדור לקליעה. האופציה להוריד כדור לגבוה לא קיימת כי פשוט אין להם גבוהים... גיל אמיתי הוא פוטנציאל ענק עם יכולת אישית גבוהה, אור טלרמן בד"כ קולע, ניר דיין חודר בקלילות ולובלסקי יוצר מצבים בחן. הם צריכים לשפר שני דברים: האחד, הסיומת בכניסות לסל. יותר מדי פעמים החדירות הסתיימו בהחטאות (גם אם נשרקה עבירה) או בזריקות משוגעות אחרי שנוצר מגע עם היריב. השני, המסירות לשחקנים בתנועה. כשהמשחק שלהם מבוסס על תנועה ללא כדור וחיתוכים לסל במשחק חופשי, השחקן שמוסר חייב לאיים על הסל (כדי שהמגן שלו לא ילחץ אותו) ולבצע הטעיית מסירה לפני שהוא מוסר פנימה. רוב המסירות רכות ומחטיאות את המטרה. כדאי להם לתרגל ריצה גם אחרי קבלת סל. הם נתקעו מול הגנת המצ' אפ של רעננה ולא תקפו את החילופים בחדירות או במסירות לעומק.
כללי: קבוצה מאוד מגובשת, השחקנים מחוברים אחד לשני ולצוות המקצועי, הספסל מעורב ומעודד והם לא נשברים. כיף לראות את ההתלהבות והטירוף שלהם גם אם הם גמורים מעייפות. העובדה שהם משחקים בשתי המסגרות תחת אותו מאמן ועם אותם שחקנים נותנת להם יתרון גדול בויסות העומס ובחיבור שלהם, אבל גם הם נפלו מהרגליים אחרי השבוע המטורף שהיה להם. יאללה חברים, תתאוששו, יום חמישי גליל...
רעננה:
הקבוצה הגיעה מאוד דרוכה למשחק, רעבה ומוכנה לנצל את העייפות של היריבה, ממש קבוצה שונה משבוע שעבר...
הגנה: האגרסיביות של הגארדים השתלמה, הצבע נסגר ע"י בלוזר ופסט , שתי שלשות של אמיתי היו יוצאות דופן וברוב המשחק הוא נעצר ע"י הגנה אישית (סילברמן, ונטורה, פסט) וקבוצתית מצוינת. גם ההגנה האישית וגם הגנת המצ' אפ היו מאוד אגרסיביות, החילופים האוטומטיים והדאבל אפ מול ה-P & R עצרו לחלוטין את ההתקפה המארחת, כמעט כל מסירה של כפ"ס פגשה שחקן אורח שנוגע ומסיט את הכדור והשליטה בריבאונד ההגנה איפשרה להם לרוץ. לובלצ'יק לא נתן לטלרמן לנשום והמשיך להיות הפתעה נעימה. הוא פייטר, מרביץ, שומר, רץ ומלהיב את החברים. אהבתי שאחרי שיורם זרק אותו לספסל ברבע הראשון וצרח עליו הוא חזר בטירוף למשחק ולא הוריד את הראש. אחרים כבר היו בדיכאון ומבקשים מההורים שידברו עם המנהל המקצועי למה צועקים על הגוזל שלהם...
התקפה: התמודדו נכון מול הלחץ כל עוד לא כידררו. ונטורה וסילברמן הובילו את הכדור תוך שימוש בבלוזר ופסט שהתמקמו לאורך קו הטבעות ויצרו זוויות מסירה. איבודי הכדור חזרו ברגע שהכדרורים חזרו... סילברמן (רעיון טוב שיוביל את הכדור בחלק מהזמן ויזיז את ונטורה לעמדה שתיים) וונטורה מסוגלים להריץ מתפרצות בלי לכדרר! הבעיה היא ההרגלים הישנים. במהלך המשחק ספרתי כעשר פעמים בהן ונטורה/סילברמן עלו להתקפה ומסרו רק אחרי שמונה כדרורים! זה מעכב את ההתקפה ונותן להגנה זמן להתייצב. ונטורה יכול למסור כל משחק עשרה אס' אם רק יכדרר פחות כי הוא יודע לקרוא את ההגנה ולמסור. את החדירה שיבצע בשני כדרורים, יותר מזה מוביל לאיבוד כדור או לסטטיות של החברים. הפורוורדים (בעיקר פסט) גם צריכים לכדרר פחות. הם מחזיקים את הכדור ביד, חודרים באיטיות למקומות לא נכונים ואח"כ מתפלאים שחוטפים להם את הכדור... יש לשפר את סיומת החדירות. יותר מדי החטאות, זריקות משונות וקבלת החלטות לא נכונה בתחום הזה. כדאי להכניס מהר כדור אחרי שקיבלו סל, בטח מול קבוצה שלוחצת כי האיטיות בהכנסת הכדור נותנת להגנה זמן להסתדר ללחץ.
כללי: ניכר שהקבוצה הגיעה מוכנה למשחק שיצביע על המשך הדרך. ריכוז ברוב דקות המשחק, הבנה שההגנה מנצחת משחקים צמודים בחוץ, אגרסיביות מול הגארדים המארחים, הכנה מול הלחץ וקצת מזל (איזה סל של בלוזר). למרות שהשחקנים משחקים בשתי מסגרות אצל שני מאמנים ולא כל השחקנים משחקים יחד בבי"ס הם הגיעו רעבים ומגובשים למשחק. המבחן הוא בהמשכיות. ההבדל משבוע שעבר למשחק הערב היה גדול מאוד. השאלה מה יקרה מול עמק יזרעאל בשבוע הבא, האם תופיע הקבוצה השחצנית והאדישה או האגרסיבית והרעבה.
שחקנים בולטים:
גיל אמיתי: אתלט, גבוה, משחק בחוץ, שליטה טובה בכדור, קליעה נהדרת, סיומת טובה בשתי ידיים, רואה מגרש ויודע למסור. צריך לשפר את האגרסיביות בחדירה כלומר לחדור לעומק ולא לרוחב, חייב לשפר את ההשתחררות לקבלת כדור כי ככל שיעבור הזמן ישמרו אותו deny מלא, קומבינציה ודאבל אפ עוד לפני שנגע בכדור... רצוי לדרוש יותר את הכדור ולא להיעלם מהמגרש ליותר מדי דקות, הוא חייב לגעת בכדור בכל התקפה. רך מדי בהגנה, חייב להיות יותר דומיננטי ואקטיבי עם חטיפות, ריבאונד, deny ועזרה לחברים.
סבסטיאן סילברמן: חזק, אגרסיבי, כוח מתפרץ שנותן לו יתרון על רוב הגארדים בליגה, חדירה מצוינת. הקליעה מבחוץ לא יציבה והשליטה בכדור לא מספיק טובה. כדאי שיצמצם את מס' הכדרורים כשמשחק כמוביל כדור כי הוא חייב להוריד עומס ולחץ מוונטורה בתחום זה. בהגנה יכול לשמור יותר טוב! כשהוא בטירוף קשה לעבור אותו והוא מונע את הכדור משחקנים, עוזר בריבאונד ונמצא בכל מקום. יש לי תחושה שהוא עייף מהעומס, לא נורא, עוד שבועיים זה נגמר (אז זהו, שלא, נבחרת הנוער מתחילה...)
שיפוט: ברק ליברמן וגיא לוטם שפטו הערב ולמרות הטעויות שנעשו הם לא הכריעו את המשחק. היו יותר מדי טעויות ושריקות לא מובנות ובעיקר חוסר עקביות. חשוב ששופטים יהיו עקביים בשריקות לשני הצדדים בכל נושא כדי לא לבלבל את השחקנים והמאמנים ולגרום לטענות של כולם.
עצבים: לא ברור לי איך נוצר מצב שבו קבוצה כמו כפ"ס משחקת ביום ב' שעבר בליגה בגליל, בימים ד' וה' באליפות הארצית על העלייה לליגת העל של בתיה"ס (ארבעה משחקים!) ואח"כ ביום ב' בליגה מול רעננה! שישה משחקים בשבוע ימים, 200 דקות סה"כ, כל משחק יותר חשוב מהשני! זה מטורף, לא הגיוני ובעיקר מסוכן! דרך אגב, חשבתם שזה נגמר? ביום ה' רבע גמר ליגת על מול עמק החולה, ביום ב' לב השרון בחוץ, ביום ה' גומלין בעמק החולה וביום ב' אח"כ הרצליה. אני לא מתנגד לשחק פעמיים בשבוע, אבל בשבוע של האליפות הארצית בגליל לא צריך להתקיים מחזור בליגה לנוער! קצת מנוחה בלוח הזמנים המטורף של השחקנים לא תזיק לאף אחד, להזכירכם הם הדבר הכי חשוב!
כתבות אחרונות באתר
|
|