ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק 4 - ההתקפה המרשימה של יהוד
יואב חריש ,16/10/2009

יואב חריש נסע לראות את מתיחת הפנים שעברו האולם והנבחרת של תיכון עירוני ט'. במקום הוא ראה את ההתקפה הנהדרת של מקיף יהוד שהכריעה את ההתמודדות במשחק קבוצתי ומפרגן.

נוסטלגיה
לפני שני עשורים נפגשו צביקה שרף (מכבי) ועמוס פרישמן (הפועל) בלא מעט משחקים מכריעים על אליפות וגביע המדינה. אתמול נפגשו לירון שרף (עירוני ט') ונדב פרישמן (מקיף יהוד) למשחק במסגרת המחזור השלישי של ליגת העל לתיכונים, והאווירה עם הקהל והאולם הביתי והצר הזכירו לי את ימי אוסישקין העליזים. וכמו תמיד באוסישקין, פרישמן בד"כ מנצח את שרף, רק שאז המשחקים המכריעים היו דווקא ביד אליהו...

בית חדש, קבוצה חדשה
האולם של עירוני ט' עבר מתיחת פנים הקיץ, כשפרקט (במקום PVC) יחד עם טבעות חדשות הציגו מראה חדש. גם הקבוצה עברה מתיחת פנים כשהחמישייה המובילה עזבה והשחקנים הצעירים הפכו כעת למבוגרים. אחרי שנתיים מדהימות שהסתיימו באליפות במקום שני, יצטרכו השחקנים של עירוני ט' לשמור על המסורת המפוארת של ביה"ס. ניהול, תיאום וארגון כמו שהיה אתמול חייב להיות בכל משחק, ואני מאחל לכל בתיה"ס צוות מסור כמו שיש לעירוני ט'. כמה חבל שאלה פחות או יותר המחמאות היחידות שאפשר לתת להם על אתמול.

המתמטיקה של ההתקפה
הרבה זמן לא ראיתי תצוגת התקפה מרשימה כמו אתמול. התיאום של החמישייה אחד עם השני היו תענוג לצפייה, ואלמלא עייפות והורדת רגל מהגז, הסקור היה עוד יותר גבוה. ליאור שם טוב הוביל את הכדור, נדב פרישמן קלע שלשות, עומר שקדי המגוון עשה נק' מכל מקום, נמרוד טבת שלט בצבע וגיא רביב עשה כל מה שרצה מכל עמדה במגרש. 79 נק', פחות כ-14 קליעות עונשין, שווה 65 נק'. שבע שלשות שוות 21 נק', 22 סלים ל-2, סה"כ כ-29 סלי שדה (השערה שלי מהזיכרון). להערכתי כ- 20 סלים נקלעו מאסיסטים, ולא סתם אסיסטים שעומדים באמצע, מוסרים לחצי פינה והוא קולע. אני מדבר על התקפה שכוללת בתוכה את כל האלמנטים שמאפיינים משחק קבוצתי, ביניהם תנועה בלתי פוסקת ללא כדור, קריאת מצבים, הנעת כדור מהירה ללא החזקה מיותרת ופרגון שלא נגמר.

תנועה ללא כדור
כשמשחקים עם שם טוב חייבים לנוע ללא כדור, כי זו הדרך הקלה ביותר לייצר נק'. הוא תמיד ימצא שחקן חופשי בעמדה טובה, וכנראה שזו מחלה מדבקת. פרישמן מחזיק כדור בדיוק שנייה אחת ומוסר או זורק, וכששני הגארדים המובילים משחקים כך אז קשה מאוד לשמור אותם. רביב נהנה מאוד ממשחק כזה וכבר מהרגע הראשון. נק' מתחת לסל, חצי מרחק ואפילו שלשה אחת אבל בעיקר נק' קלות אחרי תנועה בגב ההגנה ו- P & R עם חיתוך חכם לסל.

טבת נולד כנראה עם מיקום שמאפשר לו לשאוב בצורה מגנטית את הכדורים אליו. הוא נמצא בכל מקום, שומר בהתלהבות ונדבק בחיידק המסירות (שיתוף פעולה נהדר עם רביב). שקדי משלים את החמישייה בדיוק במקום הנכון, שומר בפנים ובחוץ, נע בלי כדור למקומות נכונים ויודע לייצר נק' ביכול אישית. להגנה האיזורית של עירוני ט' לא היה מענה לתנועה הבלתי פוסקת ללא כדור, וגם ניסיונות האיזורית הלוחצת על מגרש שלם לא השפיעו לטובה אלא רק הבליטו יותר את המשחק הקבוצתי של האורחים ואת הכיף שהם מרגישים כשהם משחקים יחד.

מהי זריקה טובה?
כשכולם יודעים מי זורק ומתי, כך שהם מאורגנים לריבאונד התקפה או לירידה להגנה, זוהי זריקה טובה. היתרון של ההתקפה של מקיף יהוד היה שכולם ידעו מי יזרוק ומתי, כך שטבת, רביב ואור סנדלר חגגו בריבאונד התקפה והצליחו למנוע נק' קלות של עירוני ט' במתפרצת. הבעיה שנראית לעין היא מה יקרה כשהעייפות תשפיע. כל עוד האיזורית עובדת ואין בעיית עבירות הם יצליחו להחזיק מעמד. ברגע שאחד מהשניים יקרו, יצטרכו עידו הרלב (כיתה י', קליעה מצוינת), סנדלר (נוכחות בצבע עם המון התלהבות) והחברים להיענות לאתגר, כי בלעדיהם יהיה קשה.

השם הטוב של ליאור
איזה כיף לשחקנים שמשחקים לידו ולמאמנים שלו. שחקן שאם טועה זה רק בגלל עייפות או רצון יתר למסור, ראיית משחק מיוחדת, קליעה טובה מבחוץ ובעיקר שקט נפשי ומנהיגות. כשהוא על המגרש הוא לא מפסיק לדבר עם החברים, מנחה אותם לאן ללכת, מעודד כשצריך להרים וגוער כשצריך להוריד. לפני שיורד לספסל הוא אוסף את כולם ומרביץ בהם ציונות מקצועית וחברתית, ועל הספסל מנהל את המשחק כמו מאמן. הוא שובר לחץ ודאבל אפ אחרי P & R בקור רוח ופשוט קטלני במתפרצת ובמעבר אם לא תופסים אותו מוקדם ומונעים ממנו את הכדור.

החיים החדשים
עירוני ט' לא צריכים להוריד את הראש אלא ללמוד מהטעויות ולהמשיך הלאה. המטרה שלהם הייתה ונשארה לעלות לבית העליון, וזה יהיה הישג ענק אם יצליחו. לשם כך דרושים מספר דברים: ראשית, הבנה שהריבאונד זה עבודה קבוצתית וכל אחד חייב לסיים משחק עם לפחות שישה ריבאונדים בהגנה. המלחמה שבד"כ מאפיינת את עירוני ט' חייבת לחזור. עמית טננבאום, ניר סננס, אוראל לב, דניאל בורוזאינו ודולב אבידר צריכים לעלות למגרש ולהילחם על כל כדור בשני צידי המגרש. בתחום הלוז בול אין יום חלש, כנ"ל בריבאונד ובעבירות שעוצרות סל. הם לא יכולים להרשות לעצמם לקבל כ"כ הרבה סלים קלים מתחת לסל וחייבים להעביר מסר אחר ליריבה.

שנית, היכולת של אלן סקוורר לייצר נק' גבוהה מאוד, אבל בתור מנהל המשחק הוא חייב להפעיל את האחרים ולדאוג שהם יגיעו לזריקות טובות. אוראל לב מראה יכולת אתלטית גבוהה, חדירה נהדרת בשתי ידיים ושהייה באוויר, אבל חייב לקלוע מבחוץ. יונתן אלפסי אמור לקלוע בצרורות (ככה לפחות ראיתי בקיץ כשבא כל יום למגרש ולא החטיא כדור) אבל הוא לקח זריקה ראשונה רק בתחילת הרבע הרביעי! דקות טובות של המארחים היו דווקא כשאלפסי עבר לעמדת הרכז וסקוורר שיחק כקלע.

שלישית, המשחק נגד הגנה איזורית. להבדיל מיהוד שנעים ללא הפסקה, משחק ההתקפה של עירוני ט' היה סטטי, שחקנים עמדו במקום והסתכלו על החברים שניסו לייצר בכוח מצבי זריקה. נכון שמשחק הפנים של הקבוצה לא דומיננטי כבעבר, אבל יכולת הקליעה של טננבאום מחצי מרחק, יחד עם סקוורר ואלפסי, והחדירות של לב, צריכים להשתלב בתוך משחק קבוצתי עם תנועה ללא כדור ואז הם יוכלו להעניש את היריבה.