ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש על הלאומית - שתי קושיות
יואב חריש ,21/04/2008

במסגרת סיכום משחקי העונה הסדירה בלאומית, הוצגו בפניי שתי קושיות. האחת - כמה זרים צריך שיהיו בליגה הלאומית, אם בכלל. השנייה - האם חוק הצעירים טוב או לא, ואם לא - מה לעשות במקום?

אז ככה, הקושיה הראשונה קלה יותר- זר אחד מספיק לליגה הלאומית.

הזר תורם, עפ"י שיחות עם המון אנשים מהליגה, לשינוי מנטלי בקבוצה. הוא משפיע על השחקנים הישראלים, מהווה קישור בין הקבוצות שרוצות לעלות לליגת העל וההתמודדות בה עם זרים ומעלה את רמתה של הקבוצה ושל הליגה.

אין סיבה להעלות את מספר הזרים לשניים או אפילו שלושה, גם אם יש כאלה שיגידו ששני זרים זו הכנה טובה יותר לליגת העל מזר אחד. אין סיבה שבליגה השנייה יהיו שני זרים, זו אמורה להיות ליגה של צעירים ישראלים שעבור חלקם צריכה להיות קרש מקפצה לליגת העל. מספיקה לנו הכמות בלתי נגמרת של זרים בליגת העל, לא צריך להגזים גם בליגה השנייה.

לבטל את הזרים לחלוטין בליגה הלאומית ייצור מצב שהליגה הלאומית לא תהיה שונה מהליגה הארצית, וההבדל בינה לבין ליגת העל יגדל משמעותית. עליית הקבוצות מהליגה הלאומית נטולת הזרים לליגת העל מלאת הזרים עלולה להיות שינוי כלכלי מאוד קיצוני לאגודה, כמו גם השפעתו על רמת הליגה.

חוק הצעירים הרבה יותר מעניין. האם הוא טוב? חובה של חמישה צעירים עד גיל 22 בכל קבוצה זו התחלה טובה. הבעיה שבלא מעט קבוצות החוק נאכף ע"י הרשמת שחקני נוער ואפילו נערים שיופיעו למשחקים וימלאו את המכסה הדרושה. כלומר, חמישה צעירים כדי לצאת ידי חובה, לא כדי לקדם אותם ולתת להם דקות משחק משמעותיות. יתרה מכך, בחלק מהמשחקים קבוצות לא מופיעות עם חמישה צעירים מתחת לגיל 22 ולא נענשות על כך. בחלק מהפעמים עובדה זו כלל לא נבדקת ולא נרשמת ע"י השופטים בדו"ח המשחק, ואם זה קורה, בד"כ בית הדין לא ממש מעניש את הקבוצה על הפרת החוק.

מעבר על נתוני דקות המשחק של הצעירים בליגה ובקבוצות מעלה שלא הרבה קבוצות נותנות במה לצעירים, ואם כן, לא מעט פעמים זה בלית ברירה של פציעות או עזיבת שחקנים. מספר הצעירים שמשחקים מעל חמש-עשרה דקות בממוצע למשחק (עפ"י נתוני הסטט' של אתרנו המצוין) עומד על 28, מספר הצעירים שמשחקים מעל עשרים דקות בממוצע למשחק עומד על 19. מספר הצעירים שמשחקים מעל 25 דקות בממוצע למשחק כבר יורד לתשעה. חשבון פשוט של ליגה בת 14 קבוצות לא בדיוק מחמיא לצעירים, על אף הכוונות הטובות של האיגוד.

לפני כשנה שוחחתי עם אבי אבן בנושא והוא הציע רעיון שאני אוהב ורוצה לאמץ: תוספת לחוק הצעירים שתקבע שבכל רגע נתון חייבים להיות שני צעירים על המגרש, בדומה לחוק הרוסי בליגת העל (שני ישראלים על המגרש כל הזמן). חלקנו אפילו ישמח אם יהיו יותר משני צעירים על המגרש, אבל בוא נתחיל עם שניים, זו התחלה יפה. כדי להקל על הקבוצות את מציאת השחקנים, אפשר להחיל את החוק עד גיל 23 ולא עד גיל 22 כפי שנהוג היום.

מה יקרה בפועל: באופן ברור וטבעי, כמו שקרה בליגת העל, כמות דקות המשחק של הצעירים תגדל באופן משמעותי, לא רק בגלל הצורך בשניים על המגרש בכל עת, אלא כי יזדקקו למחליפים ראויים ולא יוכלו לרשום סתם שחקני נוער כדי לצאת ידי חובה. המאמנים יוכלו להתכונן לליגת העל ע"י תרגול החוק הזה לקראת החוק הרוסי (ותאמינו או לא, זה מצריך תרגול כי זה מאוד לא פשוט לבנות קבוצה ולעשות חילופים כשחוקים מגבילים אותך). וכן, זה ייתן חשיפה גדולה יותר לצעירים, הזדמנות להוכיח את עצמם והזדמנות להמשיך ולהשתפר.

בשונה מגילאי המעבר מילדים לנערים או מנערים לנוער, גיל המעבר בין נוער לבוגרים הוא בלי ספק הקשה מכולם. שחקנים שהיו כוכבים בנוער מגיעים לעולם אחר לחלוטין וצריכים להתחיל מהתחלה את כל התהליך. אפשר להקל על המעבר שלהם ואפילו צריך. שלב מהעבר הזה חושף אותם לגחמות של אגודה/הנהלה/מאמנים שקידום צעירים לא מעניין אותם.

אין לי ספק שאם זה יקרה אנחנו נראה לא מעט צעירים שסיימו גיל נוער עוברים את גיל המעבר לבוגרים בצורה חלקה יותר ומגיעים אפילו מוקדם יותר לליגת העל. מי שאומר שאין מספיק שחקנים ישראלים ל-12 קבוצות בליגת העל, מוזמן לראות את הישראלים שמשחקים בלאומית ואפילו חלק מאלה שמשחקים בארצית. כבר הבנו שדקות משחק מגלות ששחקנים כן יודעים לשחק (לראייה- הנבחרת הלאומית שהרוויחה מהחוק הרוסי), הגיע הזמן לטפל בגיל המעבר שלא פחות חשוב מהגילאים האחרים. כבר איבדנו יותר מדי שחקנים שנפלו בשלב הזה, בואו נשמר את אלה שנשארו ויבואו.