ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

רייס. קאמבק נאה

חריש עמוק חוזר - דבר לא השתנה
יואב חריש ,15/10/2012

במקום בירה מכבי קיבלנו את בית מכבי, במקום מיקי ברקוביץ' את ניב ברקוביץ'. יואב חריש פותח עונה של טורים על ליגת ווינר-סל עם ניתוח המשחק הנהדר הערב בין הפועל ת"א לבני הרצליה (96:88 לאחר הארכה).

טור ראשון כאדם נשוי וזה מרגיש שונה. בהיחבא, בפינה, ורק באישור של אשתי (הבעלים ויו"ר הקבוצה) לחצי שעה. ננסה.

הפועל חזרה ומשחקת בבית מכבי. בשנות ה-90 הייתה עונה אחת שהכיתוב על גב הגופיות של שחקני הפועל היה "הפועל 'בירה מכבי' ת"א". האוהדים לא אהבו אבל זה מה שהיה. גם את בית מכבי האוהדים לא אוהבים אבל זה מה יש. אולי עוד כמה שנים נראה אולם חדש בת"א. בינתיים הפועל הפסידה אחרי הארכה לברקוביץ'. שוב. 30 שנים חלפו, דבר לא השתנה.

הפועל השאירה את רוב הסגל מהעונה שעברה והיתרונות בלטו במשחק - גיבוש, הבנה ותיאום בין כולם והגנה מתואמת, אפילו כששיחקו רק עם שני זרים לאורך כל המשחק. החסרונות גם נשארו- התקפה נגד איזורית. כבר בקרית גת ראינו שנגד הגנה איזורית צפופה הפועל יודעת להניע את הכדור ולנוע ללא כדור, אבל הקליעה מבחוץ לא מרתיעה, כי אין שחקן אחד בסגל של הפועל שמפחיד הגנות מבחוץ לאורך זמן.

דווקא הרצליה התעקשה לשמור אישית ברבע הראשון וגם כשעברה לאיזורית זו לא הייתה הגנה צפופה שמפתה זריקות לשלוש, אלא הגנה שעוברת אחרי שתי מסירות לאישית, והפועל נהנתה מכל רגע. ללא חוסם דומיננטי בצבע טימור וסטיט חגגו וחדרו עד הטבעת. הפועל הגיעה ל- 43 נק' במחצית כשהיא קולעת רק שלשה אחת, כלומר רוב הזמן הצבע של הרצליה היה פנוי לטיולים.

הרצליה פתחה ללא ברקוביץ' ולביא והשאירה את פלאסיו (שכנראה מתחיל לשחק רק בנובמבר) ובק (סקורר נהדר אבל לא מייצר לאחרים) כטרף ללחץ של הפועל. הכניסה שלהם לקראת סוף הרבע הראשון במינוס שבע שינתה את קצב וצורת המשחק בשני צידי המגרש. בכדורסל של ימינו מאמנים אוהבים לשחק עם שני מובילי כדור (ואני ביניהם), וצריך לסמוך על לביא שגם אם יעשה טעויות הרווח יעלה על ההפסד. הצורך בסגירת הפער המוקדם ושמירה על המשחק חי הכריחה את בית הלחמי להשאיר את ניב כמעט כל המשחק על המגרש. הוא הגיע לדקות הסיום סחוט, פצוע ובבעיית עבירות.

הרצליה חיפשה שינוי כדי לשבור את השיויון ומצאה אותו עם מעבר לאיזורית רגילה בפתיחת המחצית השניה. הסל הראשון של הפועל נגד האיזורית נקלע רק אחרי חמש דקות (4 נק' בלבד נגד האיזורית בכל הרבע), כל שאר הנק' הגיעו ממשחק מעבר, חטיפות ועבירות טיפשיות. אפילו בדקה האחרונה של המשחק בהכנסת כדור של הפועל מתחת לסל הרצליה התמידה באיזורית הרגילה והרוויחה. האיזורית נשארה גם בהארכה וסגרה את כל האפשרויות של הפועל לסל קל, מספר האיבודים עלה ואפילו החדירות כבר לא הסתיימו בטבעת.

שינוי נוסף היה מעבר להרכב ארבעה גארדים. רייס הסתדר עם קלי בהגנה וזו פשלה אדומה קבוצתית. בצד השני הוא הוציא את שולדבראנד רחוק מהסל ותפר שלשות. הצבע של הפועל נפתח והמרווחים בין השחקנים גדלו. ברקוביץ' חדר בקלילות והוריד כדורים לקרש סל או מצא קלעים לשלשות חופשיות. אין בליגה שחקן שיודע לבלום ומיד לצאת מהמקום כמו ברקוביץ' ג'וניור. אדלשטיין נזכר בימים של הליגה הלאומית ועבר גם הוא, אומנם בפיגור שבע, להרכב נמוך עם יותם שירן ומתן נאור כפורוורדים. המומנטום התהפך שוב עד לסיום הצמוד והמותח.

רייס זה סיפור מיוחד. אחרי פתיחה מהוססת הוא ביצע שינוי מנטלי במחצית וראו את ההבדל. קשה לתאר איך זה לחזור למגרשים אחרי שנה שלא שיחקת בגלל פציעה כ"כ קשה. משחקי ההכנה יכולים להכין אותך רק עד רמה מסוימת. אף משחק אימון לא באמת מכין אותך לשידור ישיר מול היכל אדום מלא. הפרגון שקיבל מהחברים היה מרשים והם חיפשו אותו בכל הזדמנות, והוא גמל להם בשלשות נהדרות.

בטח שמתם לב לסל הנהדר של הרצליה שהגיע מתרגיל מבריק של הכנסת הכדור מקו החוץ. אפילו גיבוש של שנה לא הצליח למנוע אותו. מצד שני התקפה לאחר מכן אותם שחקנים לא זכרו את החוקה. אחרי העבירה האחרונה של הפועל נותרו רק 14 שניות על שעון הזריקות ולא 24. הם גילו את זה רק אחרי שהבאזר נשמע. אז הם מיומנים בביצוע תרגילים בשניות האחרונות או לא?