|
חריש עמוק: המשחק השלישי
יואב חריש
,03/05/2007
המשחק השלישי בין הרצליה לראשון לציון ישלח את הנציגה הרביעית לפיינל פור הנוער. יואב חריש שוב מציע לקבוצות מה צריך לעשות כדי לעבור לשלב הבא.
אז זהו, חברים, הסדרה האחרונה של רבע הגמר שעוד לא הסתיימה מאפשרת למחוז הצפון לשלוח נציגה לפיינל פור והאמת, הרבה זמן לא ראיתי שתי קבוצות שדומות כל כך אחת לשנייה. לא סתם ההתכתשות נמשכת עד השניות האחרונות ואף מעבר, לא סתם כל אחת מהקבוצות ניצחה ארבע רבעים מתוך שמונה (ראשל"צ לקחו את ההארכה) ולא סתם הפרמטרים החשובים דומים. ארבעה גארדים עם פורוורד אחד, גארדים אגרסיביים בטירוף מוחלט, שלושה שחקנים שעולים מהספסל כדי לשנות את המשחק ולקנות את עולמם וצורת משחק חופשית עם פואנטות ברורות שמונחלת ע"י מאמנים מעולים. אין ספק שיותר מדי שינויים מיום שני ליום חמישי לא יהיו אם בכלל, אבל בכל זאת, משהו יהיה חייב להפריד בין שתי הקבוצות מחר!:
ההגנה של הרצליה:
1. לסגור לחלוטין את גונשור ואת הצבע:
הרצליה ספגו במהלך שני המשחקים כמות עצומה של נק' בתוך הצבע, סלים קלים שנבעו מחדירות קלות (כשהשנייה והשלישית פירקו את ההגנה), P & R שיצר חדירה או הכנסת כדור לחוסם ומתפרצות. עקרונות חשובים בהגנה האישית יהיו: Ball Defense - כל השחקנים חוץ מהזה ששומר את גונשור צריכים לעמוד עם רגל בצבע, מוכנים לצאת לקליעה אבל יותר מוכנים לעזור על החדירה. זה ששומר את גונשור לא עוזב אותו לרגע ומונע ממנו את הכדור. בהמשך, לחץ מעכב על הכדור עם טיפה מרחק ולא כדי לחטוף, יציאה לשחקן שקיבל כדור על השלשה לא בטירוף אלא ב-Slide ולהכריח כדרור ראשון לרוחב ולא לעומק. לקראת סיום ההתקפה יש להתארגן מהר אחרי החדירה הראשונה ולחזור לעמדות עם רגל בצבע. אם יתבצע ה-P & R הבעייתי של גארד עם גבוה (גארד לגארד זה חילוף) כדאי H & R כשהמעבר יכול להיות מלמטה ולאו דווקא בכוח או דאבל אפ עם רוטציה (לא רע במשחק האחרון).
2. ירידה להגנה- מה זה ירידה, טיסה!:
המתפרצת של ראשל"צ קטלנית ובכל רבע שהם ניצחו המספרים היו גבוהים. הירידה להגנה מתחילה בהתקפה וכדאי ללכת לריבאונד התקפה כי זה עזר לחזור למשחק ולעצור את המתפרצות. כדאי מאוד לשלוח מישהו (מנחם מועמד מצוין) להידבק לגונשור ברגע שיש זריקה לסל! כמות האסיסטים שלו גבוהה וכל אסיסט זה פוטנציאל למומנטום שישפיע על המשחק. להכריח מסירה לשחקן אחר כי הם מוסרים פחות טוב ממנו, בטח בתנועה, ואז יהיו עוד שנייה או שתיים לרדת להגנה וזה כל מה שצריך. אם הכדור יחזור אליו במסירה השנייה כבר אמורים להיות שחקנים מסודרים בחצי המגרש ההגנתי. בכל מקרה, צריך להיות ערים למצב הפאולים האישיים והקבוצתיים ולהשתמש בהם בחוכמה לעצור מתפרצות, חייבים לצפות מהלכים מראש, להימנע ממסירות רוחב ופשוט לטוס להגנה!
3. איזורית רגילה, איזורית לוחצת, שתיהן או אף אחת?:
אפשרות נוספת שתעזור לסגור את הצבע היא ההגנה האיזורית 3:2 שעבדה לא רע בשני המשחקים הקודמים. היא מונעת חדירות, מכריחה זריקות קשות וכופה איבודי כדור לכן כדאי להשתמש בהגנה ולהכריח זריקות מבחוץ.
האיזורית הלוחצת על מגרש שלם הייתה יעילה יותר במשחק הראשון מאשר בשני, בו ראשל"צ מצאו פיתרון והענישו בקלות. אם אין דאבל מהיר ואגרסיבי ראשל"צ שוברים בשתי מסירות ומגיעים לקרש סל, לכן במידה ומחליטים לבצע את זה רצוי שיהיה דאבל אפ אגרסיבי ולא רך שנותן לשחקן (בעיקר גונשור) זמן להחליט לאן ולמי הוא ימסור.
ההתקפה של הרצליה:
1. לתקוף את גונשור:
כדאי מאוד לשחק על גונשור, לערב אותו בחדירות ובמשחק ה- P & R כי הוא המפתח ההתקפי של ראשל"צ ויש לו נטייה לבצע עבירות מהירות ולא תמיד חכמות. במשחק השני היו לו שתי עבירות אחרי חמש דקות אבל הרצליה, כנראה מהפאניקה של הפתיחה הרצחנית, לא שמו לב ואפשרו לו למשוך דקות רבות ולסיים את המשחק עם שלוש עבירות בלבד. מגע בריבאונד, התייצבות מול חדירה שלו ומאבק על כדור אבוד הם אירועים שגונשור לא מוותר עליהן ויכול לצבור בהם עבירות מהירות שישלחו אותו לספסל ויכריחו את השחקנים האחרים להסתדר בלעדיו.
2. לא להתעקש על רונן, האחרים יקלעו אבל מתוך הצבע:
במשחק השני השחקנים המשלימים קלעו יחד 42 נק' וזה שיפור עצום (כפול מהמשחק הראשון), אבל החצי הראשון היה רע מאוד, השחקנים זרקו מבחוץ זריקות קשות וחסרות אחריות אשר הובילו למתפרצות קלות ולפער עצום מהר מאוד. אין ספק שכולם יצטרכו לתרום, אין ספק שהשלישייה הבכירה תצטרך להיות דומיננטית, אבל אם רונן מתקשה לא צריך להתעקש אליו אלא להשתמש בו כפיתיון כי גם אם הוא פצוע לא יעזבו אותו. סיון חייב להיות דומיננטי מהרגע הראשון, לדרוש את הכדור ולא לוותר אם לא קיבל אותו. הנק' של שאר השחקנים צריכות לבוא קודם כל מתוך הצבע (כמו בחצי השני של המשחק השני) ורק אח"כ, כשהביטחון יעלה, אפשר לצאת ולזרוק מבחוץ. גם אם ראשל"צ יתמקדו בשמירה מעורבת אסור להתפתות בהתחלה וחייבים לשלוט בצבע של היריב. הדומיננטיות של מנחם במשחק השני והביצועים של לויצקי, דותן ומרציאנו בחצי השני של המשחק השני צריכים לספק ביטחון ואמונה שאפשר לעשות את זה אבל אסור לשכוח להפעיל את השלישייה, לחפש אותם, לחסום להם ולשחק בשבילם.
3. סלים קלים במתפרצת ובריבאונד התקפה:
במשחק כל כך מלחיץ ומכריע הסלים הקלים הכרחיים כדי לצבור ביטחון ולהיכנס מהר למשחק. ההפתעה עד כה משני המשחקים הראשונים הייתה דווקא הנק' הקלות שהשיגה הרצליה במתפרצת ובריבאונד התקפה. מעבר למשמעות של נק' קלות לקבוצה, שני הנושאים האלה מונעים מראשל"צ לרוץ ומסבכים אותם בעבירות. לקבוצה שבד"כ מסתמכת על ההגנה ולא קולעת יותר מ-80 נק' למשחק (בטח אחרי שראשל"צ מכירים את התרגילים וסוגרים אותם) הנק' האלה יהיו כמו אויר לנשימה.
ההגנה של ראשל"צ:
1. לחץ על כל מובילי הכדור, חילופים על החסימות וצפיפות טקטית:
הלחץ על מובילי הכדור מוכיח את עצמו ובעיקר הלחץ על מנחם במשחק השני. כל פעם שבוצע הלחץ ההתקפה של הרצליה התארגנה לאט מאוד ומובילי הכדור היו עסוקים בעיקר בשמירה על הכדור ולא בניהול ההתקפה. ברגע שנפסק הלחץ על מנחם הוא ניהל את ההתקפה באחריות, ייצר נק' וקלע שלשות חופשיות. נכון ששמירה של גונשור עליו מצליחה למנוע ממנו להיכנס לבעיית עבירות (רק שלוש בכל אחד מהמשחקים לשחקן שיצא לא מעט בחמש עבירות במהלך העונה), אבל למען הלחץ אפשר אולי להפתיע, להציב את גונשור על השחקן החמישי שעולה (לויצקי, דותן, מרציאנו), להעביר את מורינס לקרלינסקי (גם ככה הוא נכנס לבעיית עבירות) ולתת לסימון ללחוץ את מנחם אבל זה רק אם סימון הוא שחקן שיכול לבצע משימה כזו ואת זה יודע רק נדב זילברשטיין. אחרי הלחץ וכשהזמן דוחק על שעון ה-24 כדאי לשמור טקטית, למנוע מרונן וסיון את קבלת הכדור, לבצע חילופים על כל חסימה וששאר השחקנים יהיו מוכנים לעזור עם רגל בתוך הצבע. יכולת הקליעה של הרצליה מבחוץ (למעט רונן) ויכולת האילתור (למעט רונן וסיון) לא הוכיחו את עצמם. אחרי כל אלה נשאר לקחת את הריבאונד ולטוס...
2. שהאחרים ינצחו- אבל בזריקות מבחוץ:
במשחק השני ההגנה חיסלה את השלישייה המובילה של הרצליה בחצי הראשון והשחקנים המשלימים שלהם לא סיפקו את הסחורה ולמעשה פגעו בהתקפה של קבוצתם. לויצקי, דותן, מרציאנו, חבקין ושמואלי לקחו זריקות לא טובות אחרי כדרור ועל הפנים של שחקנים, ריבאונד ההתקפה בכלל לא היה מתוכנן ואיבודי הכדור הביאו למתפרצות ולתיסכול אצל השלישייה. בחצי השני קבלת ההחלטות השתפרה, יותר חדירות, הכנסות כדור פנימה וריבאונד התקפה הביאו לנק' קלות ובעיקר לעצירת המתפרצת של ראשל"צ. חייבים לחזור למה שעבד בחצי הראשון- סיון ורונן לא רואים כדור וכשהם רואים צריך לסגור להם את הימין, לקרלינסקי סוגרים את הימין והשניים האחרים מוכנים לעזור ומכריחים את השחקנים שלהם לזרוק מבחוץ (אם אפשר אחרי כדרור) או לייצר חדירה.
3. הגנה איזורית והגנה מעורבת:
ההגנה האיזורית 2:3 שבוצעה בהארכה הפתיעה לטובה אבל האם זה באמת הפתיע? כשרונן בחוץ האיום של הרצליה מבחוץ מצטמצם מאוד. ההגנה עזרה לייצב את הריבאונד, למנוע נק' קלות והכריחה זריקות לא טובות מבחוץ או איבודי כדור שהובילו למתפרצת. גם כשרונן על המגרש לא צריך לחשוש מההגנה הזו, פשוט צריך לשים לב למיקומו, להודיע על מעבר שלו מצד לצד ולצאת אליו במהירות, אפילו לפני שקיבל את הכדור. ההגנה המעורבת לא זכתה להרבה דקות בסדרה אבל בכל זאת הוכיחה את עצמה. הגנה זו אמורה למנוע את הכדור מהשחקנים המרכזיים ולהכריח את השחקנים המשלימים ליצור כשהצבע סגור והפיתוי לזרוק מבחוץ גדול.
ההתקפה של ראשל"צ:
1. לרוץ, לחדור ולתקוף את השלישייה:
גם ראשל"צ חייבים נק' קלות ומה שעבד בשני המשחקים הקודמים בצורה בולטת זה ההתקפה המתפרצת והנק' הקלות בצבע כתוצאה מחדירות קטלניות (כולל שנייה ושלישית). רצוי כבר בתחילת המשחק, כשהשופטים ישרקו על כל מגע, לחדור ולהכריח את השלישייה המובילה של הרצליה לשמור. רונן יהיה מהוסס בהתחלה וצריך להבהיר לו מראש שהוא יצטרך לשמור בערב הזה. ברגע שאחד מהשלישייה יכנס לבעיית עבירות מהירה זה יקל על ההגנה של ראשל"צ ואולי יאפשר לעבוד מהר להגנה מעורבת.
2. משחק מול האיזורית ומול הלחץ:
בשני המשחקים משחק ההתקפה מול האיזורית 3:2 של הרצליה היה תקוע ומהוסס. פיתרון מצוין היה P & R באמצע שיצר אפשרות חדירה לגונשור מהאמצע, מסירה לפינה ומשם פנימה למורינס או קליעה מעמדת ה-45. הנעת כדור מסביב לקשת לא תורמת אלא מכניסה את ההתקפה ללחץ ויוצרת איבודי כדור. בכל מקרה חייבים לנסות לחדור את ההגנה (להשתדל להימנע מחדירה על ה-Baseline) ולמסור לשחקנים שבתנועה. לא צריך לחדור בכוח עד הסוף כי זה יכפה איבודי כדור כמו במשחקים הקודמים. אחריות, סדר וקבלת החלטות נכונה יפרצו את ההגנה.
3. ללכת לריבאונד התקפה ולעשות מזה נק':
הנק' של הרצליה ממתפרצת נבעו בעיקר מחטיפות כדור. ראשל"צ הלכו לריבאונד התקפה אבל לא בצורה אינטנסיבית ואם הם כבר לקחו ריבאונד הם מיד יצאו החוצה וסידרו התקפה חדשה. הליכה לריבאונד התקפה בחוכמה (תוך אחריות לירידה להגנה) תסבך את הרצליה בעבירות כי הם לא סוגרים בצורה כל כך טובה ואין להם יתרון פיזיות או אתלטיות על ראשל"צ. ברגע שזכו בריבאונד יש לתקוף מיד את הטבעת או לחפש שחקן חופשי לשלשה. גם משחק מסודר מחדש זה טוב, אבל זה פחות מעניש את היריב. שלשה אחרי ריבאונד התקפה היא תמיד קטלנית וחדירה אגרסיבית והוצאת עבירות יכולים להיות נקודות מפתח במשחק.
לסיכום:
למרות הלחץ והמתח אני מאמין שיהיה משחק מצוין, לא פחות טוב מהקודמים. איכות המשחק של רונן תשפיע על תוצאת המשחק אבל גם לניסיון יש משמעות רבה ולמרות שלשתי הקבוצות שחקנים בי"ב שעברו משחקים חשובים בנערים, בנוער ובליגת העל לבתיה"ס, המחליפים של ראשל"צ גם הם בי"ב ומנוסים יחסית למחליפים של הרצליה (שיש, שניר וזיידא לעומת מרציאנו, לויצקי, חבקין, שמואלי ואפילו פיינגולד). בכל מקרה, אני מקווה לאולם מפוצץ, אוירה מחשמלת, משחק צמוד ואת ההימור שלי אני משאיר אצל הבוס. בהצלחה לשתי הקבוצות!
כתבות אחרונות באתר
|
|