ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק - משחק העונה בנערים
יואב חריש ,14/12/2006

יואב חריש ירד לשנתונים הנמוכים יותר כדי לראות את שתי הקבוצות הטובות בנערים לאומית דרום. חוות דעתו המלומדת בפנים.

התייעצות עם הבוס ביום שני הולידה את הרעיון לוותר על מחזור הנוער ולהשקיע במשחק העונה בנערים. האמת? היה שווה! לפני המשחק, היה ברור כי אלו הן שתי הקבוצות הבכירות במחוז הדרום. קולעים מעל 80 נק' למשחק, סופגים פחות מ-65 (מכבי פחות מ-55!), גבעתיים נפלה באחד המוקשים שהליגה מציבה (ר"ג בחוץ) בעוד מכבי שוחטת ללא רחמים. אז מה קרה היום? לפי התנהגות השחקנים, נדמה היה כי גבעתיים מתייחסת למשחק כאל משחק עונה, בעוד מכבי באה להעביר עוד משחק. אני מניח שאחרי הערב שחקני מכבי יתחילו לכבד את גבעתיים...

גבעתיים:
- הגנה: בתחילת המשחק ההגנה האישית הייתה רכה. נראה כי השחקנים חוששים מהמעמד ולכן ביצעו למעלה מעשר עבירות (כולן רכות). המעבר לאיזורית עזר לייצב את ההגנה ולמנוע עבירות מהשחקנים המרכזיים (נמרוד טישמן ואיתן רוטנברג). האיזורית התאפיינה בלחץ של הגארדים על הכדור אבל הכיסוי בצבע היה רך וכל איזור קו העונשין היה פנוי. הזריקות הקלות והשליטה בריבאונד ההתקפה של מכבי גרמו לשינוי הטקטיקה במחצית השנייה: לא לוחצים את הגארדים אלא מצופפים וסוגרים את הצבע, שינוי שהכריע את המשחק! הריבאונד חזר לשליטתם, כשבמכבי התעקשו לזרוק מבחוץ זריקות קשות ולא להכניס את הכדור פנימה. מכבי נתקעו ברבע השלישי שבע דקות בלי נק' ואיבדו את השליטה במשחק. לעצור את מכבי על 8 נק' ברבע השלישי ו-21 נק' במחצית השנייה זה הישג אדיר. ברגע שיכניסו לחץ על כל המגרש (אישית ואיזורית) הם יצליחו לייצר יותר נק' קלות. כשמשתמשים במס' רב של שחקנים, אפשר ללחוץ ולהקריב עבירות כי בכל מקרה אחד יוצא ואז השני נכנס...

- התקפה: נמרוד טישמן ואיתן רוטנברג הם השחקנים הדומיננטיים ששולטים לחלוטין במשחק, טישמן בחוץ ורוטנברג בצבע. משחק ה-P & R שלהם מצוין, הם קוראים נהדר את ההגנה ומענישים בכל הזדמנות. השחקנים האחרים נעים בלי כדור, מוכנים למסירות ועושים נק' קלות (דניאל פלג, דנאל וולך, נועם שמיר, יהלאור חזן) או שמתפרסים על השלשה (אוראל חזן חגג עם מס' שלשות כולל אחת ענקית שסגרה את המשחק וזיו זילבר תקע את המסמר האחרון). הם מגיעים לפואנטות של כל תרגיל (נגד אישית ונגד איזורית) והשחקנים לא עושים את מה שהם לא יודעים. שני חסרונות הם מיעוט מתפרצות (וניצול יתרון מספרי) וההתמודדות מול לחץ על כל המגרש. יכול להיות שבשאר המשחקים הם רצו יותר, אם ירוצו מול הגדולות אז יעשו יותר נק' קלות והלחץ על טישמן את רוטנברג יקטן. מול הלחץ רצוי לכדרר פחות (טישמן- הרבה פחות), ליצור זוויות מסירה, לא להגיע למלכודות של ההגנה (הפינה של החצי) ובעיקר להשתמש בשחקן שנע בין קו הטבעות. מסירה אליו בד"כ תשבור ביתר קלות את הלחץ.

- כללי: 11-12 שחקנים מקבלים דקות ועדיין יש היררכיה ברורה, כל מי שנכנס תורם בהגנה ולא עושה שטויות בהתקפה, ספסל בטירוף, לא נשברים, כל כדור אבוד שייך להם, עוזר מאמן (שלומי עטייה ) שמטריף ומרגיע את כולם מתי שצריך ומאמן (תומר בן חמו) שמסתכל על עמל כפיו ולפעמים לא מאמין איזה יופי יצא לו... כמה חבל שאי אפשר ליהנות מניצחונות כי כבר צריך לחשוב על המשחק הבא... הקבוצה תעמוד בפני מבחן חדש בכל שבוע, בעיקר מבחן מנטלי כי הם כנראה עולים ביכולתם על שאר הקבוצות במחוז. תהיו בטוחים שמכבי כבר סימנו ביומן את תאריך משחק הגומלין בהדר יוסף...

מכבי:
- הגנה: אנמיות לא מובנת איפיינה את הקבוצה. הגנה אישית או איזורית לא הצליחו להעיר את השחקנים מתרדמתם ולכן הניסיונות ללחוץ על כל המגרש ועל חצי מגרש עם דאבל אפ היו נכונים, בוודאי אם הם לא נתנו לטישמן לנהל את ההתקפה. הבעיה הייתה שטישמן חדר מתי שרצה לאן שרצה וחילק אסיסטים בקלילות. רק אמיר מומרן נכנס בפיגור, נצמד לו לגופייה והצליח קצת לערער אותו. כרמל בוכמן חוסם בחסד ומשנה זריקות אבל הגארדים לא לוחצים מספיק את היריבים ולא עוזרים בריבאונד. האם אתם מצפים שכרמל יחסום/ישנה זריקות וגם ירוץ לסגור לריבאונד וגם ייקח את הריבאונד? אנטון פופוב ודניאל דקלו עוזרים בריבאונד אבל הייתה חסרה אגרסיביות ואקטיביות מצדם של עמית בורסוק, תומר בר אבן, דוד לויטס ואלון גלעד. ההגנה האיזורית הייתה רכה ועצלה וכל העומס נפל על הגבוהים. הגארדים של גבעתיים הניעו כדור בחופשיות, חדרו את האיזורית בקלות והגיעו לזריקות טובות. הגארדים של מכבי הפקירו את החלק ההגנתי והשאירו את העבודה לגבוהים.

- התקפה: בראש ובראשונה היה חסר לי בעל בית על המגרש. המשחק היה מפוזר, שחקנים החזיקו יותר מדי זמן בכדור, הכנסות הכדור היו שקופות וסטטיות וקבלת ההחלטות הייתה רעה. מס' איבודי הכדור היה גבוה, בעיקר כי בכל פעם שחקן אחר בחר לבצע פעולה אישית מבלי שחבריו מוכנים. ריבאונד ההתקפה שעזר להם לשמור על היתרון במחצית הראשונה נעלם בשנייה כי הגבוהים פשוט לא היו מוכנים לזריקות של הגארדים. מצד שני, הגבוהים לא נעו לתפרים של ההגנה האיזורית במהירות בשביל לקבל את הכדור. בוכמן מנהל את המשחק מבחוץ ועל כך יש לברך, אבל אם האחרים לא ינועו ויחתכו מהר לסל כשהכדור אצלו אז הם מאבדים את היתרון. רוב הנק' הקלות באו ממתפרצות שנבעו משמירת לחץ טובה ומריבאונד הגנה. עם יכולת התקפית כמו היום, עדיף היה לנסות לרוץ ולייצר נק' קלות גם אחרי שקיבלתם סל. ואחרון אחרון חביב, זריקות העונשין. מה הטעם לסחוט הרבה עבירות אם אתם קולעים באחוזים של גבינת עמק לייט??? לכו להתאמן כל יום על זריקות עונשין, כדי שלא נכתוב את זה שוב בעוד שנה...

- כללי: אני לא יודע מתי הקבוצה הזו הפסידה בפעם האחרונה, לפני יום, שבוע, חודש, שנה או עשור, אבל חוסר הרעב בלט הערב. המאמן (אורי ויטלה) ניסה הכל כדי להעיר את השחקנים אבל הם לא נלחמו, היו פסיביים, רכים, עצלים ובעיקר חסרי חשק. השחצנות והיהירות בלטו, כמו גם התחושה שעוד רגע אנחנו מנצחים, תיכף יחזור לנו החשק. כל משחק שלכם יהיה קשה מבחינה מנטלית. אתם יותר טובים מרוב הקבוצות (מגבעתיים אתם עדיין צריכים להוכיח) וכל קבוצה באה מולכם עם רעב לנצח ולעשות כותרות. אם לא תבואו מוכנים לכל משחק ולכל אימון! אתם תמצאו את עצמכם בבור גדול בסוף השנה. דרך אגב, זו לא בושה להפסיד, למה הלכתם בזלזול לחדר הלבשה ולא לחצתם ידיים לשחקני גבעתיים? לא מתאים!

שחקנים בולטים:
נמרוד טישמן - רכז גבוה. פוטנציאל ענק, ידיים ארוכות, שליטה טובה בכדור, ראיית משחק נהדרת, קורא את ההגנה ומעניש על טעויות, משחק מצוין P & R, מסיים נהדר חדירות בשתי ידיים. הקליעה עדיין בינונית וזקוקה לליטוש ולהרבה ביטחון. צריך להיות יותר אגרסיבי, לשחק לעומק, להקטין את מס' הכדרורים שמבצע לפני חדירה או כשלוחצים אותו על כל המגרש ולהימנע משינויי כיוון (מאחורי הגב או בין רגליים) מול דאבל אפ. בהגנה לא חושש ללחוץ אבל עדיין יכול להיות יותר אקטיבי, בעיקר בריבאונד ולהימנע מעבירות מטופשות.

איתן רוטנברג - פורוורד ששולט בצבע. אגרסיבי, מחפש מגע, טיימינג מצוין בריבאונד התקפה, טכני בעל רגש בקליעה בצבע ומהעונשין, נהנה מטישמן ומשיתוף הפעולה איתו. ככל שיעבור הזמן יצטרך לחדור ולקלוע מבחוץ (אם לא בנערים אז בנוער לקראת הבוגרים- כן, כן, אני מסתכל ארבע וחמש שנים קדימה). בהגנה שולט בריבאונד אבל כבד בתנועת הרגליים, צריך להשקיע יותר בהגנה אחד על אחד ולהימנע מעבירות מטופשות.

כרמל בוכמן - סנטר צנום אבל פוטנציאל ענק. קליעה טובה מחצי מרחק ומשלוש אבל רק כשהוא סטטי על שתי רגליים. צריך לשפר את הקליעה תוך כדי תנועה. יצטרך כמובן להכניס את מימד החדירה לסל שיעשה אותו כמעט בלתי ניתן לעצירה. בהגנה מאוד אקטיבי, חוסם נהדר, טיימינג מצוין לריבאונד. תנועת הרגליים עדיין איטית אבל מאוד רוצה, יוצא ללחוץ גארדים בלי חשש וקופץ על הרצפה בשביל כדורים אבודים. כיף לראות אותו, מסקרן לראות מה ייצא ממנו.

תומר בר אבן גארד בכיתה ט'. חזק, חודר מצוין לסל ומסיים בשתי ידיים. הקליעה מבחוץ בינונית (ואף זקוקה לתיקון) כדי שיוכל להיות כלי התקפי מגוון יותר. בהגנה היה פסיבי מדי, אנמי, ציפיתי לראות רעב על הפנים של ילד בכיתה ט' שמשחק במשחק העונה של כיתות י'. אולי עייפות, אולי עומס, אולי סתם משחק לא טוב. מקווה לראות יותר ממנו בפעם הבאה.

שיפוט: דודו קולנגי ועידו לב, שני שופטים צעירים, קיבלו את הבמה במשחק העונה של הנערים, משחק קשה לשיפוט, ספסלים מתלוננים, הקהל מתקרצץ ועדיין הצליחו לשלוט במשחק. נכון, היו טעויות, אבל זה תמיד יהיה! אי אפשר לקבל עשרות אם לא מאות החלטות במאית השנייה מבלי לפספס מס' פעמים. הם נתנו כבוד לשחקנים, למאמנים ולמשחק, העמידו את השחקנים במקום כשהיה צריך ולא התייחסו לקהל. מעניין שההורים של שחקני שתי הקבוצות בא בטענות לשופטים כשהקבוצה שלהם בפיגור, כנראה שהשיפוט הרבה יותר טוב כשאתם מובילים...

עצבים: אין! היה כיף הערב, שתי קבוצות טובות, קהל שמעודד, מתח, עניין ורמה. אחלה. תבואו כל יום...