ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

גל חלמיש לא הרפה לרגע

חריש עמוק 3- הנקמה של בנימינה
יואב חריש ,25/03/2009

יואב חריש הצטער שלא ראה את דו קרב הגביע בין בנימינה לעמק והחליט לפצות את עצמו במשחק על הפלייאוף, למרות הגשם השוטף. גראונדלנד ושגב הביאו את הניצחון, השופטים במשחק היו צריכים להתאפק, משעור התקדם בצורה מרשימה ולבסוף סיפור על שופטים שעוזרים לחנך את הקהל הסורר.

הצפון המתוק
כדורסל יש לא רק במרכז וקצת בדרום אלא גם בצפון. הגרלת חצי גמר הגביע קבעה מפגש ענקים בין מכבי להרצליה שהסתיים בקול ענות חלושה. בצד השני נאבקו בנימינה ועמק יזרעאל על הזכות להגיע לגמר בשני משחקים מותחים. אחרי האכזבה מדו קרב הענקים החלטתי לנסוע לבנימינה למשחק הליגה בין המארחים לעמק, משחק שלישי בין הקבוצות בתוך שבועיים. היום אני מתחרט שלא נסעתי דווקא לדו קרב הזה במסגרת הגביע, כי איך שהמשחק נראה אתמול אני רק יכול לדמיין איזו מלחמה, אילו אמוציות וכמה רגשות היו במפגשים האלה. העמק זכו בניצחון כפול בגביע ובכרטיס המיוחל לגמר, אתמול הגיעה הנקמה הספורטיבית המתוקה במסגרת המאבק החשוב על הפלייאוף.

הגאווה של בנימינה
מתחילת המשחק הייתה תחושה שבנימינה נמצאים צעד אחד לפני העמק. שלוש חטיפות של מסירות רוחב הובילו לשש נק' מהירות ופסק זמן של אברהמי אחרי פחות משתי דקות. מולדובר נצמד למענית ומנע ממנו את הכדור ואת ניהול המשחק. ברמן ובעיקר גראונדלנד הסתערו על ינון ואהרון ולא הרפו מהם לשנייה. חלמיש חדר בקלות את האיזורית 3:2 הרכה של העמק, סיים נהדר וגם הוציא כדורים לקליעה שלא נכנסו. לבנובסקי שוב היה נוכחות הגנתית אבל לא מספיק אסרטיבי ומעורב בצד ההתקפי. הכניסה של שגב המשיכה את הטירוף ההגנתי כולל איזורית 2:3 עם לחץ על הכדור (יש כזה דבר- בינתיים רק אצל יוסי בונן).

הקפיצה של משעור
מניעת הכדור ממענית ברוב שלבי המשחק תקעה לחלוטין את ההתקפה של האורחים והבליטה על רקע זה את ההתקדמות של כארם משעור בשני צידי המגרש. התקפית הוא שיחק עם המון ביטחון, חדר נהדר לסל (בעיקר דרך ימין), קלע מחצי מרחק ומשלוש ונראה כחיית ריבאונד התקפה. בהגנה הוא הסתער על כל ריבאונד והיווה מטריה אווירית יחד עם עוייד (מקווה שהפעם כתבתי נכון). העב' הרביעית בהתקפה בחסימה (שריקה נכונה) הייתה קריטית לקראת סיום הרבע השלישי. התקפה אחרי כמעט ונשרקה לחובתו העב' החמישית (שהייתה) והוא חייב היה להיזהר ולשמור על עצמו. בכל מקרה הקפיצה הענקית שביצע מהווה מחמאה גדולה לשרון אברהמי.

מענית לשלוש דקות, חלמיש למשחק שלם
מענית היה דומיננטי רק בשלוש הדקות האחרונות של המחצית ואח"כ שוב נעלם. בדקות אלה הוא קלע עשר נק' רצופות והחזיר את העמק מפיגור דו ספרתי למינוס נקודה בלבד במחצית. היציאה שלו לקראת סוף הרבע השלישי בשיויון הייתה בעוכרי העמק. שגב וגראונדלנד לא הרפו את אחיזתם מנבות ולוי, כשרק דקות טובות של משניות עם קליעות מבחוץ וניהול משחק חכם השאירו אותם קרוב. כשמענית חזר, ארבע דקות בפתיחת הרבע האחרון, העמק כבר היו בפיגור 15 והמשחק נראה גמור.

מצד שני, חלמיש לא הרפה ולא לשנייה אחת במהלך המשחק. הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על ההגנה של העמק ושבר את כל סוגי הלחץ והאיזורית שזרקו עליו. החדירות שלו היו אגרסיביות והכניסו את עוייד ומשעור לבעיית עב' והקלו על החברים לחדור לסל כשהם ירדו לספסל. השלשות הטובות שגראונדלנד לקח לאורך המשחק נכנסו מסוף הרבע השלישי וסימנו את הבריחה המקומית (פלוס שבע בסוף רבע שלישי). האיזורית האגרסיבית מנעה חדירות והכריחה את העמק לזריקות קשות מבחוץ, כשהאורחים המשיכו לאבד כדורים שברחו להם מהידיים או כשפשוט דרכו על הקו (לפחות חמישה איבודים כאלה במהלך המשחק).

הניצחון של שגב וגראונדלנד
אין כמו שחקני נשמה שנלחמים על כל כדור, משתטחים על הפרקט ולא דופקים חשבון לאף אחד. שגב וגראונדלנד (יחד עם מולדובר וברמן) הציגו מחויבות לניצחון שהכריעה בסיום את האורחים. האינטנסיביות בהגנה, האגרסיביות בהתקפה והמוטיבציה לאורך כל המשחק נתנו תחושה של מאבק אמיתי ורצון טהור לנצח את המשחק, בין אם כנקמה על הגביע ובין אם כמלחמה על הפלייאוף. ולא שהעמק לא נלחמו, הם השתדלו ומאוד רצו, ניסו להתאים את עצמם לרמת האגרסיביות של בנימינה וקפצו ונלחמו על כל כדור. הדיבורים בין השחקנים במהלך המשחק, ההערות והעקיצות הזכירו שהיריבות לא החלה מהיום ואיזה כיף כשיש סדרות פלייאוף.

הקבוצות והשופטים
ככל שמתקרבים לרגעי ההכרעה עולות ושבות הטענות כלפי השיפוט. לשתי הקבוצות היו טענות כלפי השופטים, כל אחת בזמן שלה. המשחק היה קשה לשיפוט עם המון מגע פיזי ואמוציות בלתי נגמרות. אם השופטים היו רוצים הם היו שורקים על כל נגיעה והמשחק היה נגמר בחצות ובלי שחקנים. האתגר של השופטים הוא לשמור על עקביות מבלי להיכנע ללחצים מקבוצה זו או אחרת, למרות תחושות הקיפוח. הם גם צריכים להמשיך ולשפוט בלי חשבונות, אפילו אם הם מודעים לכך שטעו בשריקה קודמת.

במהלך המשחק היו מס' שריקות גבוליות שאפשר להתווכח עליהן. השופטים היו יותר קרובים ממני ומהיושבים ביציע ואני נותן להם את הקרדיט על השריקות. אומנם שחקני ומאמני הקבוצות היו קרובים מאוד לאירועים אבל הם אינטרסנטיים ורגילים להרגיש מקופחים. חבל רק שבתחילת הרבע הרביעי כשהמשחק צמוד השופטים נמשכו לכיוון לא טוב, הרחיקו את עוזר המאמן של העמק ופסקו לעבירה טכנית נגד אברהמי. כל אלה קרו אחרי שריקה מאוד גבולית לעב' חמישית של עוייד. היה עדיף לשופטים לתת שתי זריקות על העבירה של עוייד ולהמשיך את המשחק מבלי לתת לעמק אפשרות לתרץ את ההפסד.

סמכות שופט להרחקת הורה ואוהד
בטור של פתיחת העונה הצעתי להרחיב את סמכות השופטים (שניתנה בליגת הקט סל) להרחיק מהיציע הורים שמתנהגים בצורה לא ספורטיבית כלפי שופטים או יריבים (צועקים, מקללים, מאיימים או מכים) עד לליגת הנוער ואפילו עד ליגה ארצית בוגרים. ההתייחסות הספציפית הייתה להורים שמגזימים בהתנהגותם ומרשים לעצמם לפגוע בערך הספורטיבי של המשחק ובעיקר בילדים. לצערי בליגות הנ"ל רוב אם לא כל הקהל מורכב מבני משפחה וחברים, כלומר בקושי חמישים איש. כשיש מדי פעם משחק עם קהל רב חובה להזמין סדרנים.

למיטב ידיעתי בוועדה המקצועית שוקלים ברצינות ובחיוב את הצעתי לתת לשופטים בכל הגילאים את הסמכות להרחיק הורה/אוהד שמתנהג בצורה מחפירה. החשש שמשחקים לא ייגמרו בגלל שאותם אנשים יסרבו לעזוב את האולם ייעלם אחרי ששופט יסגור את המשחק והקבוצה של אותו הורה/אוהד תספוג הפסד טכני בוועדת המשמעת, והמקרה יפורסם בתקשורת.

לשמחתי, בשבועיים האחרונים פגשתי במס' שופטים שעושים סדר ביציע ומעמידים את ההורים/האוהדים במקומם. ירון צ'צ'יק השתיק בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את ההורים בשני משחקים שראיתי, ואיתן כהן הרחיק הורה מהאולם במשחק אחר. אני בטוח שההורים יתרעמו על כך, אבל למעשה מי שמתנהג בצורה ספורטיבית לא צריך לדאוג. רק אלה שמגזימים וצובעים את המשחקים של הילדים של כולנו בשחור יתרעמו וזה בסדר מבחינתי. השופטים יעירו פעם אחת להורה/אוהד שמעיר להם או מתנהג בצורה לא ספורטיבית, בפעם השנייה הוא בחוץ. במצב של החינוך בימינו, אין ברירה וגם השופטים הופכים למחנכים (אם כי גם הם צריכים לעשות זאת בכבוד). אנחנו באגודות חייבים להצטרף אליהם ולנהוג ביד קשה כלפי אותם הורים/אוהדים סוררים.