|
חריש עמוק - מראשון להרצליה
יואב חריש
,20/02/2007
יואב חריש ראה את ראשון עוצרת את הפיטשונים ועוד הספיק להנות מהחבורה של הרצליה. חוויותיו הטובות והרעות משני המשחקים בפנים.
שוב פעם שני משחקים? ראשל"צ נגד חולון בשש וחצי, משחק מרכזי בדרום, מילא. אבל להגיע להרצליה בשמונה וחצי? מזל שהבוס שלח את המסוק של החברה...
משחק ראשון: לא באמת חשבתי שבאתי לקונצרט.
סוני- זה כל השוני:
זה היה מפגש בין שני סגנונות. ראשל"צ עם ארבעה גארדים ואדגר מורינס כפורוורד. חולון עם שני גבוהים בצבע, אלון סקל ורביב פיטשון. כשרגב סימון ומורינס התקיפו מול סקל ופיטשון הם חדרו אותם עם הפנים לסל ועברו אותם בצעד הראשון. אם מורינס יקלע בעקביות מבחוץ יהיה קשה לשמור אותו. סקל נקלע לבעיית עבירות בשלב מוקדם במשחק וזה היה משמעותי. הוא מוריד את העומס מפיטשון, תורם מאוד בשני צידי המגרש מתחת לסל וגם יכול לקלוע מבחוץ. כשסקל ופיטשון התקיפו מול גונשור ומורינס הם התמקמו מתחת לסל בציפייה לקבל כדור מחבריהם הגארדים. אבל ראשל"צ לא פראיירים והלחץ של אורון יהוד, גיא אנג'ל וחן גונשור על הגארדים של חולון (אדם סיני, חן בן דרור, איתי סימן טוב) יצר התקפות מבולבלות ואישיות של האורחים שהובילו לזריקות קשות. מכאן הדרך לירידה רעה להגנה הייתה קצרה וראשל"צ שטפו את המגרש בדרך ל-20 נק' אחרי חמש דקות! חולון עברו לאיזורית וראשל"צ נתקעו אבל לא זו הסיבה שהם חזרו למשחק. פשוט ההגנה של ראשל"צ התעייפה, הגארדים הפסיקו ללחוץ את הכדור וההתקפה של חולון ניצלה את זה כדי להכניס כדורים ולהפעיל את משאבת הטחינה.
איזורית עם חמישה גארדים:
הרבע האחרון היה הרבע של שניר זרקובסקי שעשה הגנה מדהימה על פיטשון בתוך ההגנה האיזורית. חמישה גארדים של ראשל"צ שמרו איזורית כששניר באמצע! הוא יצר מגע עם פיטשון, הרחיק אותו מהסל והכי חשוב הקריב את העבירות שלו בזמן. אני חושב שהוא לא עשה עבירה שהייתה שווה זריקות, כולן כדור מהצד של היריב! אבל האיזורית של ראשל"צ שיתקה את חולון מעוד סיבות: ראשית, הכנפיים (אנג'ל וגונשור) מנעו את קו המסירה לפיטשון פנימה. שנית, הגארדים צופפו ופיתו את חולון לזרוק מבחוץ, ובהיעדר איום על הסל מבחוץ מצידה של חולון, ראשל"צ יכלו לכווץ את ההגנה בלי חשש. שלישית, כשפיטשון קיבל כדור והוריד כדרור שוב הכנפיים התכווצו והפריעו לו לכדרר (בעיקר אנג'ל כי פיטשון שיחק לרוב בצד שמאל של הסל כדי להסתובב לאמצע עם יד ימין ואנג'ל שמר בכנף שמאל). הדבר גרם לאיבודי כדור, לזריקות קשות ובעיקר לתסכול. הגנה אדירה שעצרה את חולון על פחות מ-10 נק' (עד הגארבג' טיים). גונשור ממשיך לעשות עבירות מטופשות אבל יהוד וסימון שולטים במגרש, כדאי לרוץ גם אחרי סל כי אי אפשר לעצור אותם כשהם רצים, הספסל קצר אבל הם נלחמים, פצועים או בריאים זה לא משנה.
אם תנצחו בר"ג תוכלו להגיד תודה לעצמכם ולא תצטרכו יותר לשמוע שאתם צריכים להגיד תודה לאחרות...
לא לאבד את הדרך:
נראה שחולון קצת יוצאים מריכוז. התוספת של סיני אמורה לייצב את משחק ההתקפה ואת הקשר בין הגארדים לגבוהים, כמו גם לתרום למשחק ההגנה וזה עדיין לא קורה. פיטשון חייב לקבל דקות מנוחה כי הוא עושה טעויות של חוסר ריכוז ועייפות. בנוסף, הוא לא אמור להוביל כל כך הרבה התקפות מתפרצות אחרי ריבאונד! כגימיק זה בסדר, מדי פעם זה נחמד, אבל כדי שהמתפרצת תהיה יעילה תשאיר את זה למובילי הכדור הטובים של הקבוצה. העייפות גם גרמה להחטאות מהעונשין (ספרתי לפחות שש) וזה נתון מאוד חשוב להמשך. הוא שיפר מאוד את העונשין בחצי הראשון של העונה ואתמול נראו סדקים. הוא מיהר בזריקות, לא היה רגוע ושיחרר כדור במהירות. מקווה בשבילו שזה רק חד פעמי.
חלק חשוב במשחק ההתקפה יהיה הקליעה מבחוץ. ככל שיתמקדו יותר בגבוהים, הגארדים יצטרכו להראות יכולת קליעה גבוהה מבחוץ כדי שיצאו אליהם ואז הצבע יהיה יותר פתוח לחדירות ולגבוהים. האגרסיביות בהגנה תשתלם כי יש להם ספסל רחב מאוד ולכן שווה לעצור מתפרצות בעבירות. אבל לא יכול להיות שהספסל יהיה שקט לאורך כל המשחק ולא מעורב. זה השלב שצריכים את כולכם!
היציע המרכזי :
אני באמת, אבל באמת לא רוצה להפוך את זה לנושא מרכזי, אבל אין ברירה! אני לא רוצה להיות יפה נפש שרוצה לבוא לקונצרט אבל יש הרבה גוונים בין השחור והלבן. ישבתי במחצית הראשונה ביציע של הורי חולון. מה אגיד לכם? לפחות למדתי עוד כמה קללות שלא ידעתי שקיימות בלקסיקון. איזו בושה! כל שריקה של השופטים מלווה בצעקות, הערות והקנטות מבישות. חבל שדברים כאלה קורים. אפשר לעודד ואפשר גם למחות אבל אתמול זה פשוט היה נורא. במחצית החלטתי שאני לא יכול יותר ועברתי לצד השני ליד ההורים של ראשל"צ. ביציע הזה הייתה התמקדות בעצות מקצועיות. כופף ברכיים, ישר את היד, מסור חזק, קלע כבר! גם כאן הייתה התלהמות אחרי כל שריקה של השופטים אבל לפחות זה לא כלל קללות והערות מבישות, מה גם שרובם היו ילדים, חברים של השחקנים מביה"ס. מהם אני עוד לא מצפה להרבה, מההורים של השחקנים אני מצפה הכי הרבה!
משחק שני: המסוק לא נחת בזמן (כשנכנסתי הרצליה ביתרון 6-0 אחרי שלוש דקות).
רק מה שחשוב (הרצליה):
אלמוג קרלינסקי - הימנע מעבירות מהירות וטיפשיות, אל תגיע לשלוש עבירות כבר ברבע הראשון, אתה חשוב מדי לקבוצה.
טל רונן - אם החטאת כמה זריקות אתה לא צריך לאבד את הביטחון. ואם איבדת, אפשר מהר מאוד להחזיר אותו. יודע איך? עצירה בהגנה, ריבאונד, חטיפה, עזרה בגנה וסחיטת עבירת תוקף, חדירה לטבעת, אסיסט לחבר.
עמיר מנחם - חלק חשוב בקבוצה, עוזר בהובלת הכדור, מנהל את המשחק, חודר, מוסר ושומר מצוין. יש להימנע מכדרורים מיותרים ולא להיות פזיז. הפציעה לא נותנת לו מנוחה, מקווה שיחלים מהר באופן מלא.
מתן מרציאנו - קליעה מצוינת לשלוש, יצטרך להוכיח את יכולת הקליעה במשחקים מכריעים כשיתרכזו ברונן ובסיון.
תום חבקין - תפסיק לעשות פרצופים ולענות למאמן שלך אחרי כל הערה שאתה מקבל! זו ביקורת בונה אז כדאי שתלמד ממנה. אתה ילד צעיר שמקבל הזדמנות פז לשחק בכיתה י' בנוער לאומית. רק תגיד תודה ותלמד.
גיא לויצקי - כיתה י', גבוה, פוטנציאל גדול. משחק בחוץ כדי להפוך לפורוורד קטלני בעתיד. קיבל כדור על השלשה, עצר שתי רגליים, מולו סאמר. הטעיית קליעה, שני כדרורים וג'אמפ קצר בפנים. הדבר הכי טוב שראיתי במשחק הזה.
בלדה לנאיביות (גן שמואל):
קבוצה נאיבית! הגנה איזורית טובה שמתחילה בריבאונד התקפה וממשיכה בלחץ של צור תמנה על הכדור. ריבאונד ההתקפה תורם גם למניעת התקפות מתפרצות. בהתקפה משחק חופשי אבל הם לא מספיק תכליתיים. צריך לחדור לעומק במקסימום שני כדרורים, למסור חד, לשפר את יכולת הסיום ובכל קבלת כדור להיות באיום של שלושת המצבים (חדירה, מסירה, קליעה). חשוב מאוד לסגל משחק מהיר ללא כדרור (שולטים בריבאונד הגנה) כי זה יעזור ליצור נק' קלות ולא להיתקע בהתקפות מסודרות. עמית זילברשטיין צריך להתרכז בניהול המשחק ופחות ביצירת מצבים לעצמו. סאמר ג'אסר צריך להישמר מעבירות והכי חשוב שישחק עם הפנים לסל. הוא אתלט מצוין שצריך לשפר את יכולת החדירה והקליעה מבחוץ לקראת הבוגרים. אלכס וינוקור עוזר מתחת לסל בשני צידי המגרש אבל צריך להיות יותר אקטיבי ולדרוש את הכדור. כשקבוצות יתרכזו במשחק הפנים שלהם הקליעה מבחוץ תשפיע (ספאוות גרה, ניר טייב, אור דותן וזילברשטיין). הספסל היה רדום במשחק וזה לא לעניין כי הם צריכים להיות בטירוף. בשני רבעים הם קיבלו סל בשניות האחרונות, פעם אחת כשהייתה להם אפילו עוד עבירה לתת. נאיבים!
היציע המרכזי:
אחרי החוויה המקדימה, הגעתי להרצליה. ופתאום חשבתי שאני חולם: מקרה שקרה- טל רונן איבד כדור וטען שנעשתה עליו עבירה שלא נשרקה. קם הורה מהיציע וצעק לו: "טל, עזוב, זה היסטוריה, תחזיר את זה בהגנה." הייתי בהלם! הייתי בשוק! מה? איך? למה? בלי קללות לשופט? הייתי בטוח שנחתתי בחלל... להורה הזה קוראים יורם מנחם והוא מאמן הכושר של מכבי ת"א בוגרים ואיש ספורט אמיתי. מחנך. אז כל הכבוד לו על הגישה, וכל הכבוד להורים של הרצליה ושל גן שמואל. ואל תגידו לי שהיה הפרש גבוה ולא היה מתח, כי עד לחמש דקות האחרונות היה משחק של שתיים הפרש. גם במשחק הזה היו שריקות שלא היו מקובלות עליהם, אבל הם הגיבו באיפוק וחזרו לעודד את הילדים שלהם. מסתבר שאפשר גם אחרת...
לפני הסוף- כדאי ש...:
- שימו לב לאליצור מכבי נתניה ולמאמנה אריק אלפסי. בשקט בשקט הם צמודים למקום הרביעי בצפון עם אפשרות מצוינת להיכנס לפלייאוף. אלופת המדינה אם שכחתם...
- התכוננו לעוד שבועיים: חצי גמר גביע המדינה, שיטת בית-חוץ (ברור, זה לא על האליפות או משהו...), מכבי, גליל, חולון, ר"ג. הולך להיות אקשן רציני. בואו בהמוניכם!
- שימו לב להבדלים העצומים בין הצפון לדרום: בדרום יש שש קבוצות שקולעות מעל 80 נק' למשחק, בצפון אין קבוצה כזו! בצפון יש תשע קבוצות שסופגות פחות מ-74 נק' למשחק, בדרום יש רק אחת! בקיצור, מי שרוצה לבוא לראות הגנה שילך למשחקים בצפון (או למשחק של מכבי), מי שרוצה לראות התקפה שיבוא למשחקים בדרום...
כתבות אחרונות באתר
|
|