גיא לביא
|
חריש עמוק 3- המהפך המדהים של רעננה
יואב חריש
,14/04/2009
יואב חריש ראה את רעננה מבצעת מהפך מדהים בדקות הסיום ושומרת על יתרון הביתיות מול גבעתיים. הוא חזר לספר על האוירה הנהדרת, המהפכים הגדולים, דברי החוכמה של אביו והסיומת של לביא. לסיום הוא מעלה מס' נקודות לקראת המשחק השני בסדרה.
איזה בית יש לטסל
אחרי חגיגת הכדורסל שהייתה לנו בערב הגמרים הגעתי לעוד חגיגה, פרי הפקתו של ערן טסל. רעננה מול גבעתיים, רבע גמר פלייאוף, משחק ראשון. אולם מלא בילדים של המחלקה, תחרויות והגרלות במחצית ומשחק גדול. הייתי השנה ברוב אולמות הנוער, וזה המקום שמלא באופן קבוע. בצחיחות הקהל במגרשים בליגת העל ובליגה הלאומית, טוב לדעת שיש מקום שמסוגל למלא אולם לקראת משחק נוער מסקרן. פלא שקיבלנו משחק גדול?
איתן רוטנברג
בשם משפחת 'ספסל' והכדורסל הישראלי אני מביע את תנחומיי לאיתן רוטנברג ולמשפחתו על האובדן ומאחל להם שלא יידעו עוד צער. השחקן המוכשר של גבעתיים ספג סטירה רצינית מהחיים בשבוע שעבר ואי אפשר אפילו להתחיל לדמיין מה עבר ועובר עליו. כשהגעתי מיד חיפשתי לראות אם הוא באולם ואכן ראיתי שהחליט לבוא לעזור לקבוצתו ולשחק במשחק החשוב, למרות הטרגדיה. רעננה כיבדו את זכרו של אביו בדקת דומיה ושחקני שתי הקבוצות חיבקו אותו באהבה גדולה.
ההכנה
שתי קבוצות שקולעות בממוצע מעל 80 נק' וסופגות 75 נק' התייצבו למשחק פלייאוף, שבד"כ משנה את החוקים שהיו והופך למשחק איטי עם אחוזים נמוכים וסקור נמוך. הקבוצות הוכיחו שכשרוצים אפשר לשחק כדורסל התקפי מהנה גם במשחקים מכריעים, ולא לוותר על הגנה חזקה, כל קבוצה בצורה שבה בחרה לשמור. שחקני התקפה מוכשרים יחד עם אולם קטן וסלים שאוהבים את הכדור נתנו משחק התקפה שרץ מצד לצד, לא מעט באדיבות ההגנה ולא באספקט השלילי. שתי הקבוצות ייצרו ריצות שהתחילו ממשחק הגנה מצוין, עם מהפכים בכל רבע ומומנטום שמסרב להישאר לצמיתות אצל קבוצה אחת.
המומנטום של גבעתיים-1
אחרי כמעט מחצית שלמה שבה דור קדם שמר מצוין את רוטנברג וגולדברג את סולומון (יחד עם לחץ של הגארדים על המסירה פנימה), העומק של רעננה היה אמור להוות יתרון. בפועל, השחקנים המחליפים שקיבלו דקות חשובות לא ניצלו אותן להוכיח שמקומם על המגרש ועלו לקבוצה בנק' יקרות. לקראת סוף המחצית שם-טוב נהנה מהירידה של ניסים-כהן לספסל והריץ את גבעתיים לנק' קלות במעבר. הרט המשיך להזכיר למארחים שהוא קלע שלשות נהדר ואהרוני במגרש פתוח, עם צעד ראשון אדיר ואתלטיות מרשימה הגיע לטבעת בקלות.
מהתחלה האורחים ביקשו לבדוק את יכולת הקליעה של המארחים מבחוץ. אישית צפופה עם חילופים השאירה את רוטנברג את סולומון בצבע וניסתה למנוע חדירות. המעבר לאיזורית 2:3 ברבע השני הבליט את חוסר הביטחון של רעננה בקליעה ושחקנים ויתרו על זריקה חופשית בשביל עוד מסירה ועוד ניסיון חדירה. הכניסה של יצחקי ברבע השני יחד עם אקטיביות של לביא בשני צידי המגרש החזיקה את המארחים קרוב, עד שתי הדקות האחרונות בהן שם-טוב ראה אור יום והוריד את גבעתיים להפסקה בפלוס שבע.
המומנטום של רעננה- 1
ריצת 17-2 פתחה את הרבע השלישי, ריצה שבאה מההגנה. רעננה כפו שלושה איבודי כדור כבר בדקה הראשונה ורצו לשיויון מהיר. קדם וגולדברג שמרו Deny כמו שכל מאמן חולם ולא הזדקקו למשחק מסודר. גבעתיים חזרו מפסק הזמן באיזורית אבל המומנטום היה עם רעננה ואז החדירות היו קלות יותר, ההוצאות חלקות והשלשות בפנים. ברבע הזה בלטה החולשה של גבעתיים בכלל ומול קבוצה כמו רעננה בפרט- הובלת הכדור. הגארדים של רעננה טרפו את הכדור, הסתערו על כל כדור אבוד והענישו פיזית את האורחים. בשלב הזה זכינו גם לראות שני גגות נהדרים בתזמון נכון ובאתלטיות מרשימה של קדם ואהרוני. שם-טוב עצר את הטירוף המקומי עם שלשה סופר חשובה והאורחים הצליחו לרדת עם פיגור חד ספרתי סביר (שבע), למרות שהרגיש כמו דו ספרתי גדול.
המומנטום של גבעתיים- 2
ריצת 15-3 פתחה את הרבע הרביעי, שוב ריצה שבאה מההגנה. שניידרמן ראה שהאיזורית 2:3 לא עובדת ושינה לאיזורית 3:2, שינוי קטן אבל כ"כ משמעותי. פתאום אין חדירות מהאמצע, פתאום אין שלשות חופשיות מהאמצע ומה-45, הרוטציות יותר מהירות והביטחון חזר. רעננה הפסיקו לשמור ונכנעו לאיזורית לוחצת על 3/4 מגרש שהביאה דאבל אפ בפינה של החצי וירדה מיד לאיזורית. הפסיביות נגד הלחץ גרמה להתקפה להתחיל מאוחר במקום לתקוף את ההגנה ביתרון מספרי. קדם ירד עם ארבע עב' ורוטנברג וסולומון חגגו מכל מקום. פתאום ההגנה האדירה של המארחים מהרבע הקודם פשוט לא קיימת, וגבעתיים עם 30 נק' בשמונה דקות מבלי להחטיא (למה שיחטיאו אם עומדים לבד?)
המומנטום של רעננה- 2
שתי דקות לסיום כולם כבר התחילו לארוז את הציוד. המקומיים הבינו שלא יראו עוד משחק ביתי השנה והחגיגות של האורחים הורגשו בכל העיר. במינוס תשע סחט לביא פאול מרוטנברג בזריקה לשלוש. מסתבר שהיום שום דבר לא נגמר עד שזה לא נגמר. בילדותי כשהייתי רואה עם אבי משחקים בטלויזיה וקבוצה הייתה בפיגור גדול הוא היה אומר לי: "הם יכולים לחזור. שלשה, חוטפים כדור. שלשה, חוטפים כדור. שלשה, חוטפים כדור, שלשה והם חזרה במשחק..." אז לביא קלע את כל השלוש, רעננה חטפו כדור, עוד שלשה, עוד חטיפה ועוד שלשה לשיויון! ואז חזר אותו Deny מפורסם שהביא לחטיפת מסירה וסל קל ליתרון מקומי. גבעתיים חזרו עם תרגיל החוץ הידוע שלהם והגיעו לקרש סל אבל החטיאו. עוד פוזשן, עוד קרש סל, עוד החטאה. שניידרמן השאיר את החלוצים שלו מול שער ריק, הם פשוט בעטו למשקוף...
מטוס הלביא ממריא לפעולה
אין ספק שיותר מכולם המהפך בסיום שייך לגיא לביא. בעוד השאר כבר ויתרו על המשחק ונראו כבויים ומיואשים, הוא לא ויתר וסחף אחריו את הקבוצה עם עשר מ-18 הנק' האחרונות של הקבוצה בשתי הדקות האחרונות. האופי והמנטליות שלו לא נתנו לו ולקבוצה להיכנע, גם כשהמצב נראה אבוד. מתחילת הרבע הרביעי הוא שיחק עם ארבע עב' אבל הצליח לשמור על עצמו עד הסיום. באמצע השנה הוא נראה שבע ועייף, היום הוא נראה טרי ורעב יותר מתמיד ולא נתן לקבוצה שלו לאבד את יתרון הביתיות.
לקראת משחק מס' 2
גבעתיים מגיעים עם תחושה אדירה של החמצה אבל הרגשה שאפשר לעבור את הסדרה כי אפשר לנצח ברעננה. מצד שני, רעננה מגיעים עם שקט נפשי שיש להם עוד משחק בית ביד, וזה יכול לבוא לידי ביטוי שלילי כמו גם תשישות פיזית ומנטלית מהמאמץ הגדול של הדקות האחרונות. גבעתיים יחפשו להפעיל את רוטנברג וסולומון מתחילת המשחק, ישמרו איזורית עם שלושה מלפנים כדי למנוע חדירות ושלשות וינסו ללחוץ ברגעים מסוימים כי הסגל שלהם קצר. לא אתפלא אם נראה הגנה מעורבת על לביא וניסים-כהן בדקות מסוימות כדי להכריח את האחרים לנצח מבחוץ.
רעננה ימשיכו ללחוץ על כל המגרש ויפעילו לחץ פיזי על מובילי הכדור, ישתמשו בספסל כדי להישאר טריים ויקוו להגיע לזריקות טובות מול האיזורית ולקלוע מהשלוש באחוזים נהדרים כמו במשחק הראשון. הנק' של רעננה יגיעו בעיקר מההגנה האגרסיבית שלהם, והם ירצו להשתמש בלחץ שיהיה על גבעתיים כדי לסגור את הסדרה כבר ביום חמישי. היה תענוג לראות את המשחק הראשון עם המהפכים והאמוציות, מבלי להפר את הספורטיביות. אל תתפלאו אם נתראה ברעננה למשחק שלישי ומכריע.
כתבות אחרונות באתר
|
|