אדלשטיין. תוכנית משחק מצוינת
|
חריש עמוק - פירוק לגורמים
יואב חריש
,05/11/2012
הפועל ת"א התחשבה ביואב חריש טרוט העיניים בגלל הולדת בנו הבכור וסידרה לו משחק שנגמר עוד לפני ההפסקה. הלחץ של ארז אדלשטיין על מובילי הכדור והסיכול הממוקד לאדריאן יוטר לא הותירו למכבי ראשל"צ שום סיכוי.
טור ראשון כאבא של רועי ואני ממשיך את אותו הכיוון שהחל בנישואים. הפעם הקציבו לי רבע שעה והמשחקים שאני בוחר בינתיים מיישרים קו עם המצב. אחרי המשחק הקודם שפרשנתי (אשקלון - מכבי) הימרתי על משחק שיהיה צמוד באנקר. אז שוב קבוצת חוץ מת"א מפרקת את היריבה מהתחלה ומשייטת לניצחון קל, רק שהפעם זו הייתה הפועל, קבוצה שניבאו לה חלק תחתון והתאקלמות קשה בליגה, והיריבה שלה הייתה ראשון שפירקה את מכבי רק בשבוע שעבר.
נוכח היעדרו של ווילי וורן ופציעתו של לזריק ג'ונס, ההחלטה הראשונה של ארז אדלשטיין הייתה לנטרל את אדריאן יוטר בכל מחיר. בלעדיו, האיום שיישאר זה ג'וליאן רייט, כי הישראלים שלו לא נופלים מאלה של ראשון. הדרך לסגירה של יוטר הייתה למנוע מהכדור להגיע אליו במקום שהוא אוהב ובזמן שהוא אוהב. זה התחיל כשהפועל התנפלה מהתחלה על מובילי הכדור הישראלים של ראשון עם לחץ על כל המגרש. בר טימור ודמונטז סטיט (ואח"כ גם גל איתן) הם שומרים קלאסיים לסוג כזה של הגנה. אתלטיים, אנרגטיים, רעבים ואינטליגנטים וזה מסתדר מצוין מול מובילי כדור שלא ממש מרגישים בנוח בתפקיד הזה.
החלטה שנייה הייתה להביא עזרה מלאה או חלקית בכל פעם שיוטר קיבל את הכדור, בצבע ומחוצה לו, ולשלוח אותו לקו כדי למנוע סל ודאי. הביצוע היה מושלם, יוטר איבד כדורים בחדירה או בניסיון לקחת את ג'ף אלן וקרטיס קלי מתחת לסל והחטיא ללא הפסקה מהקו. זריזות הידיים והרגליים של הפועל פגעה מאוד בשטף המשחק המסודר של ראשון וניצלה היטב את החיסרון האישי של היריבה. בהמשך ראשון התרחקה מיוטר והלכה לרייט אבל הוא נתקע מחוץ לצבע עם הכדור בסוף שעון, ונאלץ לקחת זריקות לא מתוכננות כשראשון לא מצליחה להגיע לתרגילים מסודרים.
דרך שתי ההחלטות ההגנתיות האלה הפועל הצליחה להגיע למקום שהיא הכי אוהבת: מתפרצות וסלים קלים בצבע. היא הצליחה להימנע ברוב המחצית הראשונה ממשחק על חצי מגרש ונגד איזורית שאפי בירנבוים ודאי תיכנן. בכל פוזשן התקפי של ראשון אפשר היה לראות את אינטליגנציית המשחק של שחקני הפועל בהגנה. הם קראו כל מהלך של ראשון והרגישו כ"כ בנוח שכמעט כל מסירה הפכה למתפרצת ביתרון מספרי.
ההחלטה השלישית של אדלשטיין הייתה בצד ההתקפי: לתקוף את יוטר ולהכריח אותו לשמור. אלן וקלי הלכו פנימה מתי שרק היה אפשר דרך פירגון של הגארדים, וגמלו לחבריהם במאבק בלתי מתפשר מתחת לסל של ראשון. הפגיעה בתזמון ההתקפה של הגבוהים של ראשון השפיע עליהם הגנתית והם נכנעו בקרב הריבאונד ללא תנאי.
הנתונים הסטטיסטיים של החצי הראשון מראים נוקאאוט כואב. חטיפות, קרב הריבאונד מתחת לסל של ראשון, נק' במתפרצת, אחוזי קליעה, כמות זריקות בצבע, ההשפעה של יוטר. פלוס 14 ברבע הראשון, 26 במחצית, ובלי צורך להתמודד עם סימן השאלה של התקפה על חצי מגרש בכלל ונגד איזורית בפרט.
ארז ודאי לא אהב את הרבע הרביעי, אבל קשה לצפות מהקבוצה שנתנה הצגה במשך שלושה רבעים להמשיך כך עד הסוף. בכל זאת לראשון יש כבוד וכדי להימנע מהתבוסה הגדולה בהיסטוריה ג'ונס נשלח למערכה. השלשות שנכנסו ברבע הרביעי הן סימפטום של "אין מה להפסיד". האדרנלין שזרם בגופו השכיח את הכאבים שהיו לפני המשחק, השאלה מה תהיה רמת הכאב והפציעה מחר בבוקר.
לסיום, שאלה בחשבון- אם ראשון הביסה את מכבי, והפועל הביסה את ראשון, זה אומר שהפועל תביס את מכבי? ושימו לב שעבר טור שלם בלי להזכיר את אפקט מכבי בבית מכבי.
כתבות אחרונות באתר
|