ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק 2 : הפסד ראשון לרמת-גן
יואב חריש ,22/01/2008

בגבעתיים ראו את גמר התיכונים והפנימו, בר"ג נכנעו ללחץ, יואב חריש ראה את הפועל גבעתיים מנחילה הפסד ליגה ראשון לעירוני ר"ג.

בטיפול עם ראובן דגן
צמד הגארדים של גבעתיים אחראיים על ניהול המשחק. בעוד דגן ממשיך בכושר המצוין, מפעיל את כולם ומקבל החלטות טובות, ראובן בן דוד נעלם לחלוטין. רכות התקפית שמובילה לאיבודי כדור במסירה ובעיקר בכדרור, כניעה לאגרסיביות שמופעלת עליו וקבלת החלטות שגויה במשחק המסודר (חדירות בטיימינג לא נכון) מביאים לפגיעה דווקא בדגן. הוא הופך למוביל כדור הבלעדי, כל הלחץ עליו וכשזיגדון/רוב לוחצים אותך משחק שלם אתה בשלב מסוים מתעייף. הטעויות של דגן נבעו מעייפות, בן דוד חייב להבין שבעזרתו הם יכולים ללכת הכי רחוק שאפשר.

ראו, למדו, יישמו
בגבעתיים, כמו רבים אחרים, ראו את גמר התיכונים והפנימו. קודם כל, אפשר לנצח את ר"ג. דבר שני, יש דרך לנצח את ר"ג. עכשיו מגיע זמן היישום ואתמול גבעתיים יישמו את תוכנית המשחק בהצלחה. להגיע למשחק מול ר"ג, בחוץ, אחרי שהפסידו בגמר התיכונים והם עלולים לבוא עצבניים (או מדוכאים, כפי שתבינו בהמשך), ובעיקר ללא רוטנברג שמהווה חלק חשוב ביותר בקבוצה- כל אלה הינם מתכון בטוח להפסד צורב. אבל ר"ג הגיעו מחוסרי אנרגיה, גבעתיים, להבדיל מהשבוע שעבר, לקחו את ההזדמנות בשתי ידיים. המחמאות לטקטיקה של שניידרמן בשני צידי המגרש (ר"ג קלעו רק ברבע אחד מעל 20 נק').

הענק של גבעתיים
אור עידה ממשיך להיות שחקן דומיננטי בצוות של גבעתיים. אתמול הוא הופעל בצורה מדהימה ע"י דגן ועומרי הראל, קיבל את הכדור במקומות שהוא רוצה ופשוט אמלל את ר"ג. בשונה מבוכמן, הוא העניש את ר"ג בהתקפה לא ע"י אסיסטים, אלא ע"י נק' קלות בצבע, קרש סל פשוט פעם אחר פעם. בהגנה הוא בהחלט היווה איום וגרם שוב לארביב ורותם לחשוש להיכנס לצבע, חסם ושלט בריבאונד. לסיום, כמו בוכמן, עזר לשבור את הלחץ של ר"ג. הוא התמקם על קו השלוש, בין קו הטבעות, יצר זוויות מסירה לגארדים ובמסירה אחת העביר את הכדור לחצי השני.

אישית טקטית
בשונה מעירוני ט', גבעתיים שמרו לאורך רוב המשחק הגנה אישית טקטית. פרבר נצמד לזיגדון והראל ועידה בתוך הצבע אבל ליד ארביב ורותם. בדומה ליום חמישי, ר"ג שוב נתקעו, זרקו הרבה שלשות, לא הצליחו לחדור (למעט זיגדון) ושיחקו בהרכב שהתאים לאורחים. עם שני "גבוהים" (כרמי או אלפישר) לעידה אין סיבה לצאת מהצבע. שוב לא מצליחים להוציא מהגבוה עבירות, עידה על המגרש 40 דקות. כחזרה על דבריי מסוף השבוע, משחק עם ארבעה גארדים (שמריז) ואלפישר יכול היה לעזור, כמו גם לשמור עם גארד על עידה כשהוא עוזר לשבור את הלחץ.

דיכי או משבר?
כל אנשי ר"ג היו אתמול בלחץ. הלחץ היה טבעי, אחרי ההפסד בגמר והציפייה לראות איך יתאוששו. הבעיה שעושה רושם שהמשבר רק החל. פעם ראשונה שראיתי הערות בין שחקנים ואפילו צעקות. פעם ראשונה שאני רואה שחקנים מעירים למאמן (חוצפנים) ומנסים להסביר לו וללמד אותו כדורסל. פעם ראשונה שראיתי את זיגדון מאבד את קור הרוח. כל הניסיונות של רותם וארביב לעורר את החברים לא הצליחו, בורגר עצמו צעק יותר מהרגיל והחליף כמעט על כל טעות. תקראו לזה משבר, דיכאון או מה שתרצו, עכשיו זהו המבחן האמיתי של מאמן הסיבוב. לקראת המשחקים הקרובים בליגה ובחצי גמר הגביע, עליו מוטלת המשימה להחזיר את שחקניו לתלם.

הלחץ על רותם וארביב
הביטחון של רותם וארביב נפגע מאוד מאז הגמר. התחושה שלא סופרים אותם בהתקפה חלחלה פנימה וגם אתמול הם נראו מהוססים וחסרי ביטחון, לא ידעו מתי לזרוק או למסור, התמהמהו עם הכדור ולא היו החלטיים. לשניהם יש את היכולת לעשות נק', המפתח הוא להיות החלטיים. לא להראות ליריב שאתה מהסס או חושב עליו, היריב לא פקטור מבחינתך. במקרה הכי גרוע תקבלו גג, השחקנים של היריב יעשו רעש מס' שניות, אולי גם ההורים שלהם. אחרי חמש שניות בדיוק זה יעבור ואף אחד לא יזכור את זה. המטרה שלכם היא שגם אתם לא תזכרו את זה אחרי חמש שניות. בינתיים נראה שהם סוחבים את ההרגשה על גבם לאורך כל המשחק.

רגעים שמעצבים עונה
גבעתיים חזרו להיות מועמדים לגיטימיים לתואר ואתמול עברו את מבחן המנטליות בהצלחה. זה בא לידי ביטוי כשארבע דקות לסיום הרבע השלישי, בפלוס שלוש, ר"ג רצו ל-9-0. לקראת סיום הרבע ר"ג כבר עלו ל-56-48 ואיימו לשבור את האורחים. שלשה אדירה של עידה ואסיסט נהדר של דגן במתפרצת לעידה שברו את המומנטום של המארחים והחזירו את גבעתיים חזרה למשחק. רגע נוסף הגיע באמצע הרבע הרביעי כששלשה קטלנית ונדירה של רותם ושתי קליעות עונשין של זיגדון העלו את ר"ג ליתרון שש. דגן והראל שוב הפעילו בחוכמה את עידה, נלחמו וחטפו כדורים, סיימו מתפרצות ורצו 7-0 ליתרון נקודה.

ההפתעה של הרבע הרביעי
יונתן ארביב נתן דקות טובות בר"ג אבל הוא לא הפחיד את שניידרמן. מתחילת הרבע הוא שלח את השחקן של יונתן לדאבל אפ על זיגדון כשעבר את החצי. זיגדון מסר וגבעתיים חזרו לאישית עם Deny על זיגדון. ר"ג נפלו למלכודת, לא ספרו את זיגדון ושחקנים שלא רגילים ולא עושים את זה טוב לקחו כל כדור לסל. זיגדון הפך מתוסכל, רוב ויעקובוביץ' נעלמו והסתכלו איך חבריהם עושים שטויות. עם המשך הדומיננטיות של עידה בצבע, גבעתיים סגרה רבע הגנתי נהדר כשעצרה את ר"ג על 12 נק' בלבד. ריבאונד התקפה של פרבר, 50 שניות לסיום בפלוס שלוש היה מכריע ונתן לגבעתיים שעון חדש. אולם עידה ובן דוד החטיאו יחד 4 עונשין ונתנו לר"ג הזדמנות לנצח את המשחק.

כל המשחק בהתקפה אחת
במינוס שתיים, 19 שניות לסיום, לקח בורגר פסק זמן כשהכדור של ר"ג מהחצי. גבעתיים בחרו לא לבצע עבירה אלא להתמתח על קו השלוש וע"י חילופים על כל חסימה לא אפשרו זריקה לשלוש. אני בטוח שבורגר סימן בדיוק מה לעשות בהתקפה, אבל בפועל הבלגאן (שאפיין את כל המשחק של ר"ג) חגג. חוסר ביטחון, שחקנים מזיזים את הכדור מאחד לשני, לא מסתכלים על הסל, זיגדון מסר ראשון את הכדור ולא ראה אותו חזרה עד הסוף (פשוט לא חיפשו אותו), ובסיום הגיעו לזריקה קשה בסיבוב של ארביב תחת לחץ שהייתה מביאה במקרה הטוב להארכה.

אכן, תמונות קשות
אתמול, כמו בשבוע שעבר בהדר יוסף, לא היה משחק טוב. השחקנים התרכזו בליגת בתיה"ס שהוציאה את ליגת הנוער מאיפוס. קשה היה לראות אתמול את השחקנים מחטיאים לייאפים פשוטים וזריקות שהם בד"כ קולעים בעיניים עצומות. שלוש דקות תמימות ברבע השני לא נקלע סל במשחק. בחמש וחצי הדקות האחרונות של הרבע השני קלעו שתי הקבוצות יחד 10 נק'. בחמש וחצי הדקות האחרונות של המשחק קלעו שתי הקבוצות יחד 11 נק'. הציפייה מקבוצות ברמה הגבוהה ביותר בליגה לנוער לספק כדורסל יותר טוב מזה שראינו אתמול. נחכה ונצפה לשבוע הבא.

הערה לסיום
הגיע הזמן שהשופטים יכריחו את המזכירות לרשום עבירות אישיות על הלוח למען הצופים. ואם הם לא מבצעים זאת אז שיעמידו את הקבוצה לועדת משמעת. ואם הדיינים מזכים את הקבוצה (סיפור אמיתי) אז שאיגוד הכדורסל ואיגוד השופטים יתערבו ויקבעו זאת כעובדה תקנונית.