ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק 2 - נבחרת הנוער - ההתחלה
יואב חריש ,05/06/2008

יואב חריש מתחיל להתכונן לאליפות אירופה לנוער ומפרט את האני מאמין שלו לפעילות נבחרת הנוער וליגת הנוער. חלק א'.

לאחר סיום עונת הנוער הגיע הזמן לטור מספר שתיים בנושא נבחרת הנוער. כפי שכתבתי בטור הראשון, הטור שאתם קוראים עכשיו היה צריך למעשה להיות הטור הראשון בסדרה, ורק בשל טורניר שוייצר והצורך בניתוחו התהפך הסדר. טור זה יהווה חלק ראשון מבין שניים (או שלושה) שאמור להתייחס להתחלה.

טור זה יתייחס ספציפית למאמני הנבחרת ותפקידיהם, זמן התחלת הפעילות הרשמית של הנבחרת, מה עושים עד תחילת הפעילות, שילוב פסיכולוג ספורט והצעות ייעול לליגת הנוער שישפיעו על הנבחרת.

מאמני הנבחרת
מאמן נבחרת הנוער לא צריך לאמן קבוצה בליגת הנוער, כמו גם עוזר המאמן, כדי שלמראית עין לא יהיה פתחון פה, שהרי ברור שאין אדם שהוא אובייקטיבי במאה אחוז וזה עלול להשפיע בצורה כזו או אחרת על זימון השחקנים לנבחרת. האם מאמן הנבחרת ועוזרו יכולים לאמן בגילאים אחרים או בבוגרים? בוודאי, כל עוד הם לא עובדים במשרה מלאה באיגוד. לא צריך לספר לכם עד כמה תנאי העבודה באיגוד זקוקים לשיפור דחוף ולא סתם נאבק עכשיו ארגון המאמנים באיגוד ומנהל מו"מ על תנאי ההעסקה של המאמנים בנבחרות ושל כלל המאמנים.

מאמן הנבחרת ועוזרו חייבים להיות מועסקים ע"י איגוד הכדורסל במשרה מלאה (במידה ולא- מחוסר תקציב, הם יאמנו בליגות אחרות). נכון, הם לא יאמנו את הנבחרת ברוב חודשי השנה, אבל עבודתו של מאמן לא מסתכמת בכך. אפשר לארגן מחנות אימונים, צריך לבנות תוכנית שנתית שתכלול מעקב אחרי השחקנים, לשפר את הטכניקה והטקטיקה האישית של השחקנים הפוטנציאליים ע"י אימונים אישיים וכמובן להכין את התוכנית לקראת תחילת העבודה המרוכזת של הנבחרת.

מאמן הנבחרת ועוזרו חייבים להיות בכל מחזור נוער לפחות במשחק אחד כל אחד מהם, אחד במחוז דרום ואחד במחוז צפון, ואם אפשר אפילו בשני משחקים. הם צריכים להיות במעקב מתמיד אחרי השחקנים והקבוצות, כולל הקבוצות הבכירות והשחקנים הפוטנציאליים בנוער ארצית שכלל לא זוכים לחשיפה. זה יקרה ע"י קשר רציף באמצעות פגישה קבועה עם מאמני ליגות הנוער אחת לחודש שבה הם יחליפו מידע ומאמני הנבחרות יבדקו את הפרמטרים הרלוונטיים אליהם.

אין סיבה להתחיל את אימוני הנבחרת הרשמיים בחודש ינואר
הרי כבר בתחילת העונה מסומנים לפחות שמונה-תשעה שחקנים שאמורים להיות השלד המרכזי של הנבחרת. ברור שיכולות להיות הפתעות ובשביל זה המאמנים עוקבים במהלך העונה. השנה ברור לכולם שלדוגמה יותם שירן, בן רייס, רון סבג וחן זיגדון הם שחקנים מובילים בליגה ואמורים להוביל את הנבחרת. אין סיבה שהשחקנים האלה, שמתאמנים בנוסף לקבוצה בליגה גם בביה"ס במסגרת ליגת העל ולעיתים במסגרת הבוגרת של האגודה, יתאמנו החל מחודש ינואר באימונים שכוללים 25-30 שחקנים שנועדו לבחון את יכולתם והתאמתם. העומס על השחקנים מספיק גדול והם לא צריכים מחנות סגורים ואימונים מתישים של הנבחרת כתוספת לעומס.

עפ"י ההסכם עם התאחדות בתיה"ס, אי אפשר להתחיל את האימונים בנבחרות עד חודש ינואר, למרות שהמבחנים והאימונים התחילו בחלק מהשנים האחרונות כבר בדצמבר. אימוני הנבחרת הרשמיים צריכים להתחיל בחודש מאי בלבד, אחרי סיום הליגה לנוער, עם 15 שחקנים שייבחרו. חודשיים עד שלושה מהווים מספיק זמן כדי להתכונן לאליפות אירופה.

מה לעשות עד תחילת האימונים הרשמיים בחודש מאי?
השחקנים שמסומנים להיות בטוחים מבין ה-15 (אפשר להגדיל את הכמות אך לא חשוב שעל כל שלושה שחקנים יהיה מאמן) יקבלו החל מחודש פברואר אימונים אישיים אחת לשבוע ביום חמישי או שישי, אימון ארוך בו הם יעבדו על כדורסל (טכניקה וטקטיקה). באימונים שיהיו בצורת תחנות (בדומה לפרוייקט האולימפי), יעבדו מאמני הנבחרת עם עזרה של מאמנים בכירים נבחרים על כל היסודות העיקריים ובעיקר על הטיפים הקטנים והחשובים שלא ניתנים לשחקנים בכל יום או בכל אימון באגודות.

בנוסף, הם יקבלו תוכניות עבודה אישיות שמתייחסות לתחום האתלטיקה וחדר הכושר אותן הם יצטרכו ליישם בעצמם במהלך השבועות הבאים, תוך מעקב וקשר אישי ישיר עם מאמני הכושר של הנבחרת ושיחות איתם כשנפגשים אחת לשבוע.

כמו כן, תתקיים אחת לשלושה שבועות או חודש שיחה אישית עם פסיכולוג הספורט הצמוד לנבחרת בכל פעילותה. אין לי דרך להעביר לכם כמה חשובה בעיניי עבודתו של פסיכולוג ספורט בקבוצה או בנבחרת. לעיתים זה יותר מדו"ח סקאוטינג או נתונים סטטיסטיים של שחקן. פסיכולוג צמוד יהווה מעין עוזר מאמן חיצוני שיוכל לתרום בתחום המנטלי, לאבחן מיידית בעיות ספציפיות של שחקנים, יעזור למאמנים להתמודד עם השחקנים ולזהות מי מתאים ומי לא. פסיכולוג הספורט חייב להגיע עם המאמנים למשחקי הליגה ולראות את השחקנים בעצמו תוך מתן חוות דעתו למאמנים.

לגבי שאר השחקנים שאמורים להיבחן לנבחרת הנוער, הם אמורים להגיע פעם בשבוע לאימון המבחנים החל מחודש מרץ. גם באימון זה יהיו נוכחים כל הצוות המקצועי, כולל מאמן הכושר ופסיכולוג הספורט. המבחנים יתנהלו ע"י עבודה אישית ואח"כ משחקונים. זאת, בנוסף למעקב הקבוע של מאמני הנבחרות אחר השחקנים במשחקי הליגה ובשיחות עם המאמנים. כמות השחקנים שאמורה להגיע לכל אימון לא תעלה על 15 שחקנים. ניתן ואף רצוי להחליף מדי פעם את השחקנים כדי להתרשם באופן אישי מכמה שיותר שחקנים.

ליגת הנוער- הצעות ייעול ולוח זמנים:
- צמצום חצי גמר גביע המדינה משני משחקים למשחק אחד (חצי גמר הגביע משוחק בשני משחקים בעוד חצי גמר הפלייאוף משוחק במשחק אחד) והפיכת חגיגת הגביע לשבוע אחד, בדומה לבוגרים- משחקי חצי הגמר ביום שני, משחק הגמר ביום חמישי. רצוי לקיים את השבוע הזה בחודש פברואר ולא באפריל.

- הרחבת הליגה לנוער לשלושה מחוזות (צפון, מרכז, דרום) כשבכל מחוז יהיו שמונה קבוצות. אחרי שלב הליגה יתקיים שלב ביניים שיאפשר עוד משחקים לפני שלב הפלייאוף. כמו כן, הרחבת משחקי הפלייאוף, כלומר ביטול הפיינל פור והפיכתו לסדרות פלייאוף שיתרמו יותר משחקים ברמה גבוהה בעלי אינטנסיביות ולחץ שיקדמו את השחקנים. אני בטוח שאפשר למצוא את הזמן ואת לוח הזמנים המדויק כדי שתוכנית שכזו תצא לפועל. הרחבת הליגה תאפשר ליצור תחרותיות בפריפריות, בעיקר בדרום שזקוק לדחיפה רצינית בעודו נלחם באופן קבוע מול המעצמות מת"א, ר"ג וראשל"צ.

- ליגת הנוער צריכה להסתיים לפני חג הפסח, (אמצע אפריל). הדעה בנושא זה מול האיגוד כבר נכתבה, בקצרה אחזור על דעתי: ליגה שמתחילה באוקטובר ומסתיימת באמצע אפריל זו ליגה מספיק ארוכה שתכלול את הגביע, את השילוב עם ליגת בתיה"ס ואת הפלייאוף (בהנחה שמתכונת המשחקים תישאר כמו שהיא- שני מחוזות). שישה וחצי חודשים מספיקים לכל הפעילות הזו, בהנחה ברורה שהאימונים של הקבוצות מתחילים כבר מחודש יולי (גם בבתיה"ס), כשאין צורך בפגרה באמצע.

סיום הליגה לפני חג הפסח יאפשר לשחקנים את המנוחה הפיזית והמנטלית הדרושה להם בין הליגה לתחילת פעילות הנבחרת, מה עוד שזה יהיה בזמן חופש מביה"ס שניתן יהיה לנצלו לחופשה עם המשפחה. ההפסקה הדרושה לשחקנים שיגיעו לנבחרת תהיה לפחות שבועיים בה הם למעשה ישבתו מפעילות. אל דאגה, הם לא יאבדו בשבועיים יותר מדי ואין טעם לכל הסיפורים המפחידים על אובדן הכושר הגופני והכוח הפיזי בזמן שכזה. חוץ מזה, יהיה להם מספיק זמן להכין את עצמם מחדש לאליפות אירופה, רק שהפעם הם יבואו טריים, רעננים ורעבים, ולא מותשים ושבעים כפי שקורה בשנים האחרונות, הרבה בגלל הסחבת של ליגת הנוער הארוכה והמתמשכת.

הפעלת ליגת קיץ לנוער שתשוחק בין החודשים מאי-יולי. בליגה זו לא יורשו לשחק שחקני הנבחרות, אולם קבוצות ושחקנים יוכלו לנהל מבחנים בצורה מסודרת, כשבמקביל האגודות והשחקנים יוכלו להשקיע בעבודה אישית. השחקנים יוכלו להתכונן לעונה הבאה (בוגרים או י"ב), להשקיע את מרצם בשקט בבחינות המגן והבגרות, ליהנות מזמן פנוי שיוקדש לעבודה אישית באגודות (כן, רוב האגודות עובדות עם השחקנים באופן אישי מסיום משחקי הליגה ועד תחילת העונה הבאה, למעט פגרה מתוכננת) ויוקדש לעבודה אישית עם מאמנים אישיים בנושאים ספציפיים (קליעה, אתלטיקה, פסיכולוגיה וכיו"ב). לוח זמנים גמיש יעזור לשחקנים לשלב בצורה מוחלטת את הכדורסל עם הלימודים וחיי החברה שלהם.

לסיכום, אין לי ספק ששינוי הגישה שאני מציע יכול לעשות רק טוב לכולם (שחקנים ומאמנים), יסדר להם לוח זמנים נכון יותר לפעילות ויאפשר לכולם להתעסק בכל נושא חשוב במקום ובזמן המתאים לו. כל חיינו מבוססים עם ניסוי וטעייה, למה שלא ננסה?

בטור הבא:
למה גורם לוח הזמנים השגוי של הליגה לנוער ושל פעילות הנבחרת, ההנחיות וסימון המטרות שצריכות להגיע מהאחראי על הנבחרות, מינוי המאמנים, בחירת השחקנים, סגנון משחק והנושאים החשובים באימונים.