אריק ג'מייטיס, נצחון גדול
|
חריש עמוק 3 - צהוב שולט
יואב חריש
,13/11/2008
רעננה מביסה את לב השרון הסימפטית והחסרה, ירושלים מפסידה למכבי במעין משחק עונה ראשון. קבלו תגובה לשלומי פרי על ההבדל בין פוטנציאל לרמה, על היעדר הקליעה מבחוץ, מס' מילים על זלמנוביץ' והמלצה לטישמן.
מעבר דירה
אחת ההמלצות החמות שאני יכול להעניק לכם היא לא לעבור דירה. זה קשה, מעייף, מתיש ולמעשה לא נגמר. בשבוע האחרון אלו הם חיי, בנוסף לבחירות לרשויות המקומיות ועוד אלף דברים אחרים. בין לבין, גנבתי את יום שבת בערב לטובת לב השרון מול רעננה, וזנחתי הכל ביום שני בערב לטובת ירושלים-מכבי. אז הסיבות לעיכוב הוצגו, רק שבסוף קיבלתי את אותו הדבר- משחקים של עשרים הפרש, גם אם בדרך היה צמוד.
תגובה למר שלומי פרי- פוטנציאל גבוה, רמה נמוכה
לפני מס' ימים פרסם ראש המערכת והמשנה לביטחון לאומי, מר שלומי פרי, טור חיובי ביותר על כדורסל הנוער שכותרתו הייתה "יש עתיד". זו לא הייתה סיסמת בחירות לאחת הרשימות אלא תחושות עמוקות מנשמתו של המספר, בעיקר אחרי הרושם השונה שאולי התקבל מהטורים שלי. אני מסכים עם שלומי שיש עתיד ואכן מרבית השחקנים שהוא ציין הם שחקנים מובילים בקבוצותיהם ויובילו בקרוב את הנבחרות השונות. כמו כן, בנוסף לשחקנים שהוא ציין יש לנו עוד שחקנים מובילים בקבוצות שיודעים לשחק כדורסל.
אבל לצערי הרב אי אפשר להתעלם מהרמה הנמוכה שמופגנת נכון לעכשיו במשחקים. בקרב אנשי המקצוע מדברים על ירידת הרמה בכל שנה אולם לא מצליחים למצוא דרכים לעצור אותה. הפוטנציאל הגבוה של חלק מהשחקנים לא בהכרח מצביע על רמה גבוהה. למעשה, הרמה שהשחקנים מציגים, הן כקבוצה והן כיחידים, לא מרשימה בלשון המעטה עד עכשיו. יכול להיות שרמת הציפיות שלי שונה ויכול להיות שישנם מס' שחקנים פוטנציאליים שרק מתחילים לממש את הפוטנציאל. אבל עם כל האהבה והאופטימיות של שלומי, כרגע אין רמה ואין מספיק פוטנציאליים, ובזה אשמים כולנו- המאמנים, המנהלים, השחקנים וההורים. אשמח מאוד לדווח לכם כשיהיה שינוי מהותי ברמה, שינוי לאורך זמן ולא נקודתי. אנחנו מחפשים שחקנים לטווח הארוך, לא למשחק אחד וזהו.
לב השרון-רעננה
שני שחקנים חשובים נעדרו משורות לב השרון, זהרוני וזילבר (כל אחד מסיבותיו הוא), ושוב ראינו איך ואקום לא מתמלא. חיים כהן נלחם כל המשחק עם תשעת השחקנים שלו מול יריבה עדיפה אבל לא ציפה לנפילה כ"כ גדולה כבר בהתחלה. רבינוביץ' הביא את רעננה מוכנה מנטלית כדי לסגור את המשחק מוקדם ככל האפשר. כל ריבאונד התקפה היה שלהם, על כל כדור אבוד השתלט שחקן שלהם, יצחקי המשיך לנהל נהדר את המשחק וההגנה בראשות ניסים-כהן שיתקה את המארחים. סיום רבע ראשון 23-5 ואם האורחים היו קצת יותר מרוכזים מתחת לסל זה היה נגמר בהפרש גדול יותר.
לב השרון עברו מאמצע הרבע הראשון לאיזורית כדי לחפות על בעיית העבירות והעייפות שתהיה למעט השחקנים. האורחים חדרו את האיזורית מתי שרצו והגיעו עד הטבעת, אבל בלא מעט התקפות התעקשו על זריקות לא מתוכננות מבחוץ, ללא אפשרות לריבאונד או ירידה מסודרת להגנה. למרות שהביטחון לאט לאט ירד והמארחים חזרו למשחק, לב השרון לא הצליחו לרדת מתחת לעשר הפרש. משחקים קשים יותר קרבים ובאים לקראת רעננה, ושם, אין מה לעשות, יצטרכו גם לקלוע מבחוץ. לב השרון הסימפטית בהרכב מלא תעשה צרות להרבה קבוצות, רק שיפסיקו לכדרר כ"כ הרבה, יזיזו יותר מהר את הכדור ויחדרו לסל.
ירושלים-מכבי
לאורך המשחק היה מצד אחד עניין רב סביב המצ' אפ בין שני השחקנים המובילים של כל קבוצה, תמיר ודותן בירושלים מול בוכמן וטישמן בת"א, ומצד שני השאלה מי מהשחקנים הנוספים יתעלה ויביא את המפנה. מכבי, אחרי פתיחה קבוצתית יעילה, עברו לפעולות אישיות ונתקעו כשהשחקנים עמדו והסתכלו על טישמן עובד לבד. מצד שני, תמיר הוציא שתי עבירות מבוכמן, שלח אותו לספסל וטישמן עבר לשמור באמצע האיזורית. רק שהירושלמים העיפו שלשות במקום לטחון עם תמיר בצבע, שראה כדור אחת לחמש התקפות בערך. למזלם, הצהובים לא ביצעו עבירות מתחת לסל ותמיר שראה סוף סוף שני כדורים רצופים המשיך לשלוט בצבע, למרות מלחמה אדירה של דקלו. ירושלים שלחו את לוי, ר'גואן ואליאס-פור לריבאונד התקפה וקיבלו הזדמנויות שניות אחרי החטאות מבחוץ.
מי נשבר ראשון
לאורך שלושה רבעים המשחק היה צמוד והיתרון הגדול ביותר של כל הקבוצה עמד על 4 נק'. הקבוצות שיחקו כמו שני מתאגרפים במשקל כבד שמחכים שהיריב יעשה טעות, במקום לחפש את הנוקאאוט המהיר. המוכנות הטקטית של שני המאמנים הייתה מרשימה, הם הכירו כל תרגיל, כל הגנה וכל שחקן של היריב עד הפרט האחרון. אפילו התרגילים נגד איזורית היו ידועים וההגנות הצליחו לעצור אותם. שתי הקבוצות חיכו לראות מי תישבר ראשונה, וכששתיהן עברו לאיזורית קצב המשחק ירד והבעיות הישנות של ירושלים שבו וצצו עד הסוף המר.
בפלוס ארבע, לקראת סוף הרבע השלישי, ירושלים חזרו להפציץ לשלוש. תמיר ביצע עבירה שלישית על בוכמן וירד לספסל, בעוד שמחוני, שלא בלט עד אז, חזר למגרש והתחיל להריץ את הצהובים למתפרצות. ללא קליעה מבחוץ וללא תמיר ספגו הירושלמים ריצה של 13-2 עד סיום הרבע (כשגם בוכמן על הספסל). הרבע הרביעי נמשך באותה מגמה, כששמחוני מריץ את טישמן ובר-אבן למתפרצות אחרי החטאות ואיבודים ירושלמים לריצה נוספת של 12-2 ולמעשה סגר את המשחק. בשלב מסוים הייתה תחושה שהדרך היחידה שהמארחים יקלעו היא רק אם מכבי יאבדו כדור ודותן ירוץ מסל לסל.
החלקים הבולטים הנוספים בריצות של האורחים היו האינטליגנציה ההגנתית של בוכמן והכישרון המתפרץ של זלמנוביץ'. בוכמן שמר באמצע באיזורית ולמעשה התחבא מאחורי תמיר. הוא ארב לכל מסירה פנימה ובתזמון נפלא (בתוספת עזרה של הגארדים המארחים בפשוט צילמו כל מסירה פנימה לפני שמסרו) שלח יד כדי להסיט את הכדור לחבר מהקבוצה. זלמנוביץ', כישרון אדיר עם אתלטיות מרשימה וקליעה מצוינת, החליט להשאיר את חוסר הביטחון שלו על הספסל והבין שהשד לא נורא כ"כ. צריך להבין שהילד לא שיחק תקופה ארוכה בשל פציעה (יותר משנה בערך) אבל עכשיו הוא חזר ומקבל מג'ימייטיס את כל האפשרויות. אם ישחק עם ביטחון ויבין שהמאמן סומך עליו, יכול להיות שנראה שחקן נוסף שיכול להיות העתיד של הכדורסל הישראלי, הנה שלומי, עוד שחקן לפנקס שלך.
ירושלים והקליעה מבחוץ
ככל שתתקדם העונה ירושלים תפגוש יותר הגנות איזוריות צפופות לאורך משחק שלם. קבוצות לא יבזבזו אפילו שלוש דקות ראשונות של משחק לשמור אותם אישית וישר יתחילו בבונקר. משחק הפנים שלהם מרשים אבל משחק הריצה לוקה בחסר ומתבסס רק על דותן. ברגע שהאיזורית מצופפות על תמיר, החברים מוותרים מהר מדי על האופציה להכניס כדור פנימה ומתחילים להעיף שלשות. נכון להיום, חוץ מדותן אין לירושלים שחקן שיכול לפתוח הגנה מבחוץ בצורה עקבית. אם היא לא תמצא בקרוב שחקן כזה, יהיו להם עוד הרבה משחקים סביב ה-60 נק'.
טישמן
הכישרון נוטף ממנו, הקליעה השתפרה ועדיין יש על מה לעבוד. החלק שבלט היה חוסר השקט שלו מול שריקות השופטים. הוא חייב להיות יותר רגוע כי זה מקרין על החברים. הוא המנהיג שאמור לסחוב אותם ואסור לו לבזבז זמן בויכוחים עם שופטים, במיוחד כששופטים לא משנים שריקות אלא רק מתעצבנים יותר כששחקנים עושים הצגות. אם ישמור על פוקוס ויהיה סבלני הוא יגדיל את התפוקה שלו במשחק. ברור שכל קבוצה תשלח אליו מס' שומרים שיתישו אותו וינסו להציק לו ולתסכל אותו. התפקיד שלו יהיה להתמודד עם כל אלה בקור רוח ובאחריות, תוך מתן דוגמה אישית ומנהיגות לשחקנים האחרים.
כתבות אחרונות באתר
|