|
חריש עמוק - על המחזור השני בליגה לנוער
יואב חריש
,24/10/2006
יואב חריש ראה אמש בליגה לנוער את מכבי ת"א מפרקת את ירושלים ואת גבעתיים מנצחת את ראשון לציון. אלו רשמיו
הערב ראיתי בשליחות הבוס הגדול 2 משחקים, מכבי ת"א- הפועל י-ם והפועל גבעתיים-מכבי ראשל"צ. זו הפעם השנייה העונה שאני רואה את כל 4 הקבוצות, אשתדל הפעם לקצר...
מכבי תל-אביב
מכבי פתחה עם בירכץ ואנטון בהגנה אישית. לאורך זמן ברור שהרכב כזה יתקשה לשמור אישית כי פשוט אין לו מצ' אפ. אחרי 3 דקות בירכץ יצא, מכבי עברה לאיזורית וחטפה ריצה של 10-0, כששוב הם מתקפלים יותר מדי וחוטפים 3 שלשות מהירות. עדיף כששניהם משחקים יחד לשמור איזורית. כשאחד על המגרש אפשר לשמור אישית. בירכץ היה אקטיבי, חסם ושינה זריקות, לקח ריבאונד והוציא למתפרצות.
אין מה לפחד ללכת לאופנסיב רבאונד מול מכבי, אבל חשוב לעכב את הוצאת הכדור שלהם, אחרת מכבי רצים בקלות. 3 דקות לסוף הרבע בפיגור 21-11 אבי אבן לקח פסק זמן, צרח על השחקנים וחזר בהגנה אישית. עד סיום הרבע מכבי ספגה רק 2 נק'. אולי עדיף לצרוח לפני המשחק...
הובלת הכדור עדיין בעייתית, בעיקר נגד לחץ. יחזקאל סקוורר ונועם לוי עדיין לא מצליחים לנהל את המשחק בצורה מסודרת ואחראית. הם מכדררים יותר מדי במקום ולרוב מאלתרים, אין סדר וארגון בהתקפה וזה פוגע בעיקר באנטון ושון שעושים את רוב הנק' שלהם מיכולת אישית ולא ממשחק קבוצתי. בעיה גדולה היא הפאניקה שמורגשת ברגע שלוחצים אותם על כל המגרש, הן באישית והן בדאבל אפ. שון אמנם עוזר בהובלה אבל זה לא פתרון לאורך זמן. אייל רוזנטל הוא אולי עוד גארד שיכול להיכנס לרוטציה ולעזור בתחום זה.
ביתרון צהוב 41-40 ספג מאמן י-ם עבירה טכנית ומכבי רצה 11-0. אחרי 4 דקות ברבע ה-3 היתרון כבר קפץ ל-65-42! אסור להירדם נגד מכבי, אסור לעשות טעויות מטופשות (בטח בהדר יוסף) ואסור, פשוט אסור להתפרק! מכבי לא נבהלת מפיגור (מינוס 11 בראשל"צ בסוף רבע 3) ויודעת לחזור למשחק בזכות יכולת אישית גבוהה וחשש פסיכולוגי של היריבה, ממש כמו בבוגרים! נראה שהיריבה לא מאמינה שהיא מובילה ורק רוצה לשמור על היתרון ושהמשחק יגמר.
לעומת זאת, ברגע שמכבי עולים ליתרון התחושה היא שהם לא יאבדו אותו. לא להילחץ מהיתרון, בטח בשלב מוקדם, רק להתמיד בתוכנית המשחק שעובדת. מוכנות מנטלית ואמונה זה חובה, אחרת אין מה למכור מול מכבי.
הפועל ירושלים
אלון חסיד כשיטה עושה המון חילופים. האמת, בקבוצה הנוכחית של ירושלים אין הבדל גדול בין החמישייה לספסל כי אין שחקן בולט כמו שהתרגלנו בשנים עברו (אופיר לוי, אור רון, אבישי דרעי). אבל 35 חילופים לערך (בשלב מסוים התעייפתי...) במשך כל המשחק הם יותר מדי. ברבע הראשון ירושלים רצו נהדר ל-17-6 ו-21-11. אלון ביצע 10 חילופים ברבע וזה יותר מדי, זה פוגע בשטף של הקבוצה ומונע היררכיה. בחצי השני רוב החילופים היו כעונש. טוב יעשה אם יצמצם את כמות החילופים ויבסס היררכיה ברורה כדי שכל אחד יידע את מקומו.
ירושלים לוחצת על כל המגרש מעט מדי! האיזוריות הלוחצות 2:2:1 ו- 1:3:1 שירושלים שומרת בהן זה רעיון מצוין, בטח בהרכב השחקנים הנוכחי. כדאי לירושלים ללחוץ הרבה יותר, לא רק אחרי זריקת עונשין או פסק זמן. הם לוחצים מצוין, הם אתלטיים ואגרסיביים, חוטפים ורצים. הם גם עושים הרבה מאוד נק' במתפרצות, משנים את קצב המשחק, לא נותנים ליריב לנשום (מכבי סבלו כשירושלים לחצו בחצי הראשון) ויכולים ליצור פער גדול בזמן קצר. כאן יכול להיכנס אלמנט העייפות או עבירות ואז אפשר להרבות בחילופים...
שתי דרכים להשיג נק' קלות: לרוץ למתפרצות בכל הזדמנות (גם אחרי סל) וללכת לריבאונד התקפה כל הזמן (האתלטיות שלהם משתלמת). במשחק מסודר הם מתקשים לייצר נק' כי היכולת האישית של השחקנים לא מספיק גבוהה. אמנם אוני אמיר ויוחנן ניקיפורוב יכולים לקלוע מתחת לסל, אלכס ברגר יקלע ובן לזר יחדור, אבל יש להם בעיה בעמדת הרכז, אין סדר וניהול משחק, אין משחק קבוצתי והחלטות נכונות וכל אחד זורק. היררכיה זה לא רק דקות משחק, אלא גם מי זורק, מתי וכמה.
הפועל גבעתיים
(כן, כן, אני יודע, המאמן חן שניידרמן חבר טוב, ואימנתי שם כ-30 שנה. אז מה? אי אפשר לכתוב עליהם?)
לקבוצה יש 3 גארדים צעירים שאוכלים את המגרש. אורי
דגן, ראובן בן דוד ועומרי הראל עושים שטויות לפעמים (טוב- הם רק כיתה י"א), אבל הם זוכים בכל כדור אבוד, סוחטים עבירות תוקף, לוקחים ריבאונד ועושים, בנוסף להרבה נק', את כל הדברים המעצבנים שלא רשומים בסטט' ושרוב השחקנים שונאים לעשות. הם ינשכו, ישרטו ויחייכו אליכם בסיום... אבל חסר עוד גארד לרוטציה שלהם וזה אמור להיות עידו הלוי. עידו חייב לשחק עם ביטחון, הוא שיחק בשנה שעברה בליגה, מוביל כדור טוב ומאוד חכם. הוא יודע לנהל את המשחק ולקבל החלטות אבל הוא חייב להבין את תפקידו- בראש ובראשונה לנהל את המשחק ולעשות את האחרים טובים יותר, אח"כ יגיעו הנק' שלו.
מתחת לסל 3 גבוהים: אור עידה, ליאור בן שחר ואביב שטיין. שני הראשונים בכיתה י"א אבל משחקים עם ביטחון. ליאור עוזר בריבאונד ועושה נק' ואור קולע מבחוץ. סימן השאלה היחיד הוא אביב שטיין. אביב, כמו עידו, חייב לשחק עם יותר ביטחון. ביטחון לא צריך לקבל מהמאמן, זה בא מבפנים. הוא חייב להיות יותר אגרסיבי, לשלוט בריבאונד ולהתרכז בזריקות מתחת לסל. אם הוא יהיה דומיננטי לגבעתיים תהיה שלישייה גבוהה שאין להרבה קבוצות בליגה (אולי יהיה סוף סוף מצ' אפ למכבי בגודל...)
רוטציה קצרה זה גם יתרון אבל בעיקר בעיה: גבעתיים מוגבלת בספסל שלה. זה יתרון כי ההיררכיה ברורה, כמעט כולם יודעים את מקומם וחלוקת העומס והתפקידים ידועה מראש. החיסרון יבוא לידי ביטוי כשהם יכנסו לבעיית עבירות. כולם יודעים שעבירות תלויות בראש ובראשונה ב...שופטים. כשגבעתיים תתמלא בעבירות הבעיה תצוץ על פני השטח ושחקני הספסל יצטרך להוכיח שיש על מי לסמוך.
משחקים צמודים והבדלים בין בית וחוץ: אם בגבעתיים רוצים לכוון גבוה (לאחר הרבה שנים בתחתית), הדרך לשם עוברת דרך ניצחונות במשחקים צמודים ודרך משחקי החוץ. 3 הניצחונות של גבעתיים היו במשחקים צמודים (עד 4 נק') וזה בטח יתן ביטחון לקבוצה כשמצבים דומים יחזרו. בבית הם יכולים לנצח כל קבוצה, הבעיה שבחוץ הם סימן שאלה. בליגה שבה כולם כמעט יכולים לנצח את כולם, ניצחונות חוץ מפרידים בין פלייאוף לירידה. מבחן נוסף לכיוון של הקבוצה יהיה בירושלים. לגבי ניצחונות במשחקים צמודים, אחרי 3 שנים סוף סוף יש לגבעתיים מאמן ווינר...
מכבי ראשון לציון
נדב זילברשטיין חייב ללחוץ יותר על כל המגרש, אישית או איזורית. יש לראשון מספיק גארדים עם יכולת אתלטית כדי ללחוץ הרבה דקות, לכפות איבודי כדור ולרוץ יותר למתפרצות. בהגנה על חצי מגרש ראשון מתקשה, החילופים לא יעילים, הם מקבלים סלים קלים מתחת לסל ומתקשים בסגירה לריבאונד. בסגנון משחק כזה ראשון אולי יקלעו יותר ממה שהשיגו עד עכשיו (לא שממוצע של 80 נק' זה רע...) אבל ההגנה תשתפר. עד עכשיו ראשון סופגת 85 נק' בממוצע! זה לא הגיוני לקבוצה שרוצה להתמודד למעלה.
משחק החדירות וההוצאות לקלעים ממשיך להיות יפה, אבל הקליעה מבחוץ פשוט לא יציבה. הם מגיעים לזריקות טובות ומחטיאים. אסור להוריד את הראש! קלעים חייבים להאמין בזריקה שלהם כל הזמן, בטח ברגעי משבר כשהכדור לא נכנס. יועד בית יוסף בשנה שעברה אחרי מס' החטאות (אם זה בכלל קרה...) היה צועק שהוא רוצה את הכדור כי הוא מרגיש חם. ככה צריכים להרגיש קלעים. ביטחון מוחלט בעצמם ובקליעה לא משנה מה היה לפני כן. זריקה אוטומטית, בלי להסס. הזריקות הן טובות, הכדורים יכנסו.
מה יהיה עם הגבוהים? אדגר מורינס ובן זיידא חייבים לשפר את התפוקה שלהם בשני צידי המגרש, כי מה שהם נותנים עד עכשיו פשוט לא מספיק. כדאי לעבור ל-4 גארדים וללחוץ (אולי שניר זרקובסקי בעמדה 4 עם קליעה לא רעה מבחוץ).
שלושה הפסדים רצופים בפתיחת עונה (כולל גביע) לא זוכרים בראשל"צ כבר הרבה שנים ונדב בטח לא זוכר באופן אישי. המשחק בבית בשבוע הבא מול פ"ת הוא מבחן גדול מאוד. כל ההפסדים בהפרשים נמוכים (פעמיים ב- 4 הפרש ופעם בחמש). ניצחון בהפרש גבוה יחזיר את הביטחון לשחקנים, הפסד נוסף ואז מגיע דרבי...
----
מובילי המחר מכיתה י"ב (כוכבים יש רק בשמיים) ומצבם הנוכחי:
אנטון שוטבין- שיחק טוב יותר מאשר שבוע שעבר, היה פעיל, ניסה לחדור, זרק מבחוץ (צריך לשפר את בחירת הזריקות), משתדל לצאת החוצה וזה טוב לעתיד שלו. בהגנה עדיין מגיב לאט והרגליים כבדות.
שון דניאל - משחק טוב מאוד, שקט, לרוב אחראי, סוחט המון עבירות בחדירות, מתמצא גם מתחת לסל. בחירת הזריקות מבחוץ עדיין טעונה שיפור למרות קליעה טובה. אהבתי את משחק ההגנה שלו! עבודת רגליים טובה, שמר את בן לזר שהוא אתלט וזריז והסתדר איתו נהדר. צריך להמשיך להשקיע בחלק הזה של המשחק לקראת הבוגרים.
חן גונשור - אתלטיות וכוח מתפרץ אדירים במושגים של הליגה לנוער, אבל בבוגרים מחפשים קבלת החלטות וזה טעון שיפור. חייב גם לייצב את הקליעה ל-3 ולהתרכז בסיומות של החדירות. בהגנה צריך להימנע מעבירות שטותיות וחייב להראות נוכחות, כלומר לקחת שחקן מרכזי של היריב ולחסל אותו!
----------------
ועוד כמה הערות לסיום.
קהל: זה לא מסובך - שעה סבירה (גג 19:00) ומי שלא מתאמן בשעת המשחק חובה עליו לבוא לעודד. מחייבים את שחקני האגודה לבוא כאילו זה משחק שלהם, עונש למי שלא מגיע והאווירה תהיה שונה. הכי פשוט בעולם.
שיפוט: מכיוון שאני מאמן בעצמי, אני תוהה האם לרשום את דעתי על מה שראיתי. החשש- שופטים יזכרו לי את מה שכתבתי עליהם וכשישפטו אותי בפעם הבאה יסגרו חשבונות (ולא יקבלו זאת כביקורת כנה, אמיתית ובונה)... נו, טוב, גם ככה תמיד דופקים אותי, אז מצבי לא ישתנה... היו הערב יותר מדי טעויות, יותר מדי התחשבנויות, יותר מדי השפעה על המשחק. בהדר יוסף פאול טכני של רדומסקי שינה את המשחק (אפשר היה להימנע מזה ולהתעלם- בד"כ הוא מתעלם), דודו קולנגי אישר סלים תוך התעלמות מצעדים ברורים. דרך אגב, גם כשההפרש גבוה עדיין צריך לרוץ כל הזמן ולשרוק עפ"י מה שקורה, לכבד את המחליפים שלא זוכים להרבה דקות משחק ולשפוט אותם ברצינות ובכבוד, בעיקר אם אתה שופט צעיר. בגבעתיים איתן כהן וארנון לביא בסדרת שריקות לא ברורה פשוט הטריפו את כולם, בעיקר במחצית השנייה. עבירות טכניות, בלתי ספורטיביות, התעלמות מעבירות ברורות, לא יום מוצלח. לא נורא, מעניין מי ישפוט אותי במשחק הבא, בטח כבר רבים על השיבוץ...
הליגה בכלל: עופר ראשל"צ מפתיעים ביכולת טובה (זו באמת הפתעה?), ר"ג, חולון וראשל"צ מתקשות, הקטנות מנצחות, משחקים צמודים, לא רע להתחלה. אבל הרמה לא מספיק גבוהה, ואי אפשר לבוא בטענות למאמני הנוער עכשיו. העבודה מתחילה בבי"ס לכדורסל ובגילאי קט סל וילדים. אנחנו רואים שחקנים בלי יסודות, בלי טכניקה ובלי הבנה של המשחק. על מה אתם עובדים באגודות? צריך להתחיל מלמטה, שהמאמנים של השכבות הצעירות יעבדו על הדברים החשובים! כשיגיעו שחקנים טובים לנוער אז הרמה תעלה. עד אז הרמה יורדת, לפחות המתח עולה...
כתבות אחרונות באתר
|
|