|
חריש עמוק 2 - דרבי שרוני
יואב חריש
,18/12/2007
על ההגנה של הרצליה, ההתקפה של הרצליה, הובלת הכדור של הרצליה, המוטיבציה של הרצליה, לויצקי של הרצליה. אז תשאלו מה עם רעננה ? הם רדומים וכבויים
איזה שבוע נהדר! ביום ראשון ראיתי בנערים מכבי מול ראשל"צ ומחצית שנייה של הרצליה מול גליל, אתמול הרצליה-רעננה בנוער, היום אשדוד- גבעת שמואל בלאומית ולקינוח מחר גבעתיים-מכבי בנערים. לא משועמם, פשוט אוהב כדורסל. חבל שליגת בתיה"ס חוזרת רק בחמישי הבא...
כמה לאט, כמה כדרורים, כמה חבל
מוזר איך שתי קבוצות ששומרות הגנה מצוינת לא מייצרות מההגנה סלים קלים. במשחק שבו כל סל נקלע בדם, יזע ודמעות ולא בגלל התקפה גרועה אלא בגלל הגנה מצוינת, הקבוצות חייבות לרוץ. הבעיה הייתה שכל שחקן מכדרר (ועוד לרוחב) לפני שמביט קדימה ומנטרל כל אפשרות ליתרון מספרי. שחקנים צריכים ללמוד לצלם את המגרש שנייה לפני שהכדור מגיע אליהם, לעבד את הנתונים איפה כל שחקן נמצא ויהיה בעוד שנייה ולשם לשלוח את הכדור. הסלים היחידים במתפרצת היו כשמנחם מצד אחד ולביא מצד שני העיפו שתי מסירות בלי לכדרר. מעט מדי.
דאבל אפ על P & R- ההיית או חלמתי חלום?
הרבה קבוצות, גם בליגת העל לגברים מנסות לבצע דאבל אפ על P & R, בדגש על מנסות. הרצליה מנסים ומצליחים ע"י הכנה מוקדמת, יציאה מעולה של השומר של השחקן שחוסם, לחץ על הכדור ורוטציה בזמן שהכדור באויר. השחקנים יודעים כבר בתחילת ההתקפה שיש לבצע דאבל אפ ב-P & R, היציאה אחרי החסימה סוגרת את קו התנועה של המתקיף בתנועת רגליים נהדרת (בלי פאול), והדאבל אפ שמתקיף את הכדור עם ידיים למעלה ואקטיביות בלתי פוסקת מכריח מסירה קשתית. מכאן החברים ברוטציה יוצאים נהדר לשחקן עם כדור, מגיבים מהר כשהכדור עוד באויר ומספיקים לבצע רוטציה שנייה ושלישית. מסקנה- עדיף לא לשחק נגדם P & R...
אני מרגיש שמגיע אבל...
המצ' אפ של הרצליה היה בעייתי. מנחם הפצוע נשלח ליצחקי או נבו והשאיר שחקן איטי מול ונטורה או לביא. מרציאנו ופיינגולד התקשו מאוד מול הזריזות של היריב וצברו עבירות בכל ניסיון חדירה. שמואלי גם צבר עבירות ונוטרל בשמירה, והתוצאה הייתה שחבקין נשלח להתמודד עם ונטורה ולויצקי עם ניסים-כהן! באופן מוזר דווקא הגארדים שהיו צריכים לבוא לעזור על החדירות (בניגוד למצב הרגיל שבו הם שומרים על החודר) איחרו להגיע. המצ' אפ הבעייתי סידר לרעננה נק' בחדירות ובעיקר הגעה לקו העונשין וסיבוך הרוטציה הקצרה של הרצליה בעבירות.
להתקיף את המתקיף
בהמשך לבעיית המצ' אפ, ההתקפה של רעננה סימנה את מנחם כחלק החשוב בהרצליה וביססה את תחילת המשחק בניסיון להוציא ממנו עב'. התוצאה- פוסט אפ של נבו עליו ייצר חמש נק' בשתי ההתקפות הראשונות והוציא ממנו עבירה ראשונה. הרעיון להביא את מנחם לאיזורים בהגנה שהוא לא רגיל אליהם היה נכון והרחיק אותו מהאפשרות ללחוץ את מובילי הכדור. הבעיה שבחצי השני יצחקי קיבל את הכדור ופשוט החטיא ממצבים פשוטים, הביטחון ירד והרעיון נגנז. אבל אל תכעסו על יצחקי- לפעמים הזריקות הקלות והחופשיות לבד מתחת לסל הן הכי קשות.
מעט מדי, מאוחר מדי
להרצליה בעיה בהובלת הכדור מול לחץ. רעננה לחצו מעט מדי, בעיקר באמצע הרבע השני וברבע הרביעי, והצליחו להביך את התקפת המארחים שלא הצליחו לעבור את החצי פעמיים בשמונה שניות. מנחם המדדה, שמואלי ווינטר התעקשו לכדרר לרוחב, האחרים ברחו למעלה והשאירו אותם לטרף של לביא, ניסים-כהן ויצחקי. לחץ באישית עם דאבל אפ אחרי המסירה הראשונה וחזרה לאישית שינו את קצב המשחק, הכניסו תנופה למשחק של האורחים (בראשות ניסים-כהן) ועזרו לייצר נק' קלות מחטיפות בחצי המגרש של המארחים, אבל זה קרה מעט מדי.
הפרכת המיתוס
מי שטוען שחייבים לשמור איזורית כדי לדעת להתקיף נגד איזורית מוזמן לראות את ההתקפה של הרצליה מול איזורית. הקבוצה ששומרת בעיקר אישית (למעשה כשעברו לאיזורית היה בלבול גדול והם קיבלו סלים קלים) התמודדה מול האיזורית של רעננה בקלות, שיחקה את התרגילים נגד אישית עם שינוי מותאם לאיזורית שהשחקנים ביצעו. פשוט במקום לרדת לחסום הם נשארו למעלה וחסמו את השחקן ששמר באיזור שלהם. פשוט וקל. מרציאנו דפק שתי שלשות ורעננה ירדו מהאיזורית. לתשומת ליבם של האחראים על ליגת הנערים.
לויצקי
מצד אחד, עבודת הרגליים בהגנה, הן באחד על אחד (כולל על ניסים-כהן) והן ביציאה לשחקן עם כדור או ביציאה לדאבל אפ, מתבצעת בצורה נכונה ומהירה תוך שמירה על שיווי משקל. מצד שני הוא מוריד כדרור ומבצע חדירות לסל. אומנם הסיומת עדיין לוקה בחסר אבל גם זה ישתפר ויחד עם הזריקה מבחוץ יהיה לנו יופי של שחקן. מהשנה שעברה עד עכשיו בוצעה התקדמות אדירה והוא רק בכיתה י"א. רק שימשיך לעבוד על הדברים החשובים בעזרת צוות אימון מעולה והפוטנציאל הגדול יהיה לימים שחקן בוגרים מצוין. אמשיך לעקוב.
ככה אפשר לנצח בחוץ?
רעננה היו רדומים וכבויים לאורך כל המשחק, למרות הניסיונות של אלעד להעיר אותם ולהוציא אותם מאדישותם, והדברים מתייחסים בעיקר לונטורה. לטוב ולרע הוא המנהיג של הקבוצה, כשהוא טוב ובטירוף הוא סוחב את כולם אחריו, כשהוא חלש ורדום הוא גם סוחב את כולם אחריו... למזלו היה את לביא ששמר את הקבוצה במשחק בפעולות התקפיות נהדרות ועמדה מולו קבוצה שמתקשה לפתוח פער גדול ומתעקשת להשאיר את היריב במשחק.
מוטיבציה וריכוז במשחק צמוד
הרצליה היו ראשונים לכל כדור, הן בריבאונד בשני צידי המגרש והן בכדורים האבודים על הרצפה, פיינגולד ווינטר השאירו כדורים חיים במקום שההגנה של רעננה תייצר עצירה, מרציאנו עצר בהחלטיות מתפרצת עם יתרון מספרי של האורחים ומנחם שסירב לצאת למרות הפציעה נלחם כמו פנתר. האדישות בצד השני נתנה למארחים לפחות עוד חמישה כדורים ברבע האחרון וזה הכריע את המשחק, כמו גם זריקות העונשין (שש החטאות בחמש הדקות האחרונות). אחרי שהורידו לשתיים, 26 שניות לסיום, לקח להם 12 שניות לבצע עבירה! ככה בטח אי אפשר לנצח.
קריצה קטנה לעבר:
- ליגת הנערים: לראות את מכבי שומרים 35 דקות איזורית בונקר פסיבית שרק מחכה שהיריב יחטיא זה לא לעניין.
- ליגת העל של בתיה"ס: ברכות על שובכם וסיום השביתה שהרסה לכם את העונה. אבל זה לא פייר לתת לאחת מהקבוצות יתרון ביתיות בשלב המוקדם. עדיף היה שכל הקבוצות היו משחקות במגרש ניטרלי.
- קמפיין חדש: לא לכדרור, כן למסירה.
כתבות אחרונות באתר
|
|