ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

שימריז, עם זיגדון על הגב

חריש עמוק 3 - ההצלחות של ראשל"צ וכפ"ס
יואב חריש ,02/12/2008

יואב חריש ראה את ר"ג ובנימינה מפסידות בהופעת הבכורה שלהן בטור, מזהה הזדמנויות נדירות לשחקנים מובילים, ומדבר על הויכוח שלא נגמר האם לבצע עבירה בשניות האחרונות ביתרון שלוש.

אדישות
יכול להיות שזה שובע מוקדם, יכול להיות עומס, יכול להיות סתם משחק לא טוב. שתי הקבוצות שיחקו חצי ראשון אדיש, אבל האורחים ידעו לצאת ראשונים מהאדישות ולסגור את המשחק ברבע השלישי. בחצי הראשון ר"ג ספגו סלים קלים באישית ובאיזורית ובחצי השני לא היה שינוי במגמה. חוסר היכולת של כל השחקנים להתמודד עם אסולין במגרש פתוח או ב-P & R בלטה לאורך כל המשחק. גיא צור שעלה מהספסל הכניס אנרגיות טובות ותרם בשני צידי המגרש, אבל השאר נכנעו ללחץ ההגנתי הנפלא של האורחים שפגעו בנקודה הרגישה של ר"ג- הובלת הכדור, ואחרי פלוס שלוש במחצית ברחו לפלוס 14, כשברבע הרביעי זמן זבל ארוך.

אם רוצים עתיד טוב יותר
חולשה של שחקנים בצד ההתקפי יכולה להתקבל אם הם תורמים בהגנה. הבעיה הייתה שדווקא שלושת השחקנים המובילים של ר"ג, דוף, שרמן ושמריז, לא תיפקדו בצד ההגנתי וחסרו מאוד בתחום המנהיגות . שרמן, פורוורד אתלטי עם ידיים ארוכות ומגע נהדר עם הכדור, עשה לא מעט פעולות נכונות מתחת לסל. הבעיה שריבאונד ההגנה שלו היה חסר, כמו גם ההתלהבות והנחישות שהוא בד"כ מביא. דוף היה רדום עוד כשעלה מהספסל, אבל לתרום בהגנה לא צריך יום טוב אלא נחישות ורצון, שני דברים שהיו חסרים אצלו. יותר קבוצתיות בתוך המשולש דוף-שרמן-שמריז ויכול להיות עתיד טוב יותר לקבוצה.

ההזדמנות של שמריז
שמריז הוא ידית משובחת מבחוץ שגם יכול לייצר לעצמו מצב קליעה. השאלה מה לגבי שאר הדברים? חדירה, מסירה, תנועה בלי כדור, ובעיקר הגנה ומנהיגות. זו לא השנה הקודמת שיש את זיגדון ורוב להנהיג ואפשר להתחבא מאחוריהם. זו הזדמנות בלתי חוזרת לקחת מנהיגות חיובית על קבוצה שזקוקה למנהיג חיובי, מנהיג שידחוף אותה לפלייאוף ולא ייתן לה להפסיד בב"ש. אם שמריז לא תורם בהגנה (עבודת רגליים איטית) ובוחר (יחד עם דוף) שלא לעמוד עם החברים בפסק זמן של הקבוצה באמצע הרבע הרביעי, אז הוא לא מבין איזו הזדמנות נפלה בחיקו. שינוי לא מורכב בגישה יכול להפוך אותו למנהיג חיובי, את ר"ג לקבוצת צמרת ואותו לשחקן נבחרת משמעותי.

אטיה, עשור, דדון ובן מתיתיהו-שירותי הגנה ולחימה
מעבר למשחק המצוין של אסולין ששלט בקצב לכל האורך והעניש את ההגנה העצלה של המארחים בדרכים שונות, התוספת המשמעותית במשחק הגיעה מארבעת הגארדים הלוחמים. אטיה שיחק מצוין מהרגע הראשון, היה ראשון לכל כדור בשני צידי המגרש, חדר בקלילות לצבע, השתלט על הכדורים החוזרים בהתקפה ונתן לראשל"צ הזדמנות שנייה ושלישית. בחצי השני הוא הדביק את דדון בהתלהבות שלו וסחף אותו ואת בן מתיתיהו למשחק הגנה נהדר שסגר את דוף ומנע ניהול משחק מפרצלינה וחלוזין. לקינוח, לקח עשור כמשימה את שמריז ושמר אותו נהדר, בעיקר בחצי השני. מניעת כדור ראשון, אגרסיביות ומעבר בכוח בחסימות וקריאת מהלכי ההתקפה מראש זיכו אותו במחיאות כפיים מוצדקות בסיום המשחק.

הבנימינים
עושה רושם שהקבוצה של יוסי בונן היא קבוצה אגרסיבית שנתונה למצבי רוח משתנים תוך כדי משחק ותוך כדי רבע. שלוש דקות של הגנה אגרסיבית עם לחץ על הכדור של עמית גראונדלנד ורעי ברמן נתנו לקבוצה יתרון. שתי דקות של רפיון של אותם גארדים, גרמו לשחקנים שלהם לטייל לצבע ולהוציא עבירות מחלמיש ומשון לבנובסקי. דקות של אגרסיביות מצד עומרי שגב וחלמיש ושוב עולים ליתרון של שמונה נק'. דקות של פסיביות לא נותנות להם לפתוח פער משמעותי לאורך שלושת הרבעים הראשונים. זהו משחק חוץ שני ברציפות שבנימינה מאבדת יתרון אחרי שהוליכה עד סוף הרבע השלישי. שש החטאות עונשין בשתי הדקות האחרונות מנעו מהם אפשרות לנצח.

לעיתים נדירות אתה פוגש בשחקן נוער שמשחק קרוב לעשרים דקות בממוצע למשחק בליגה הלאומית לבוגרים. לחלמיש נפלה הזדמנות ענקית והרווח יהיה בהתאם. בנוער הוא משתמש ביתרונות שלו כדי לייצר נק' קלות. הכוח והגובה מספיקים כדי לצבור נק' קלות מתחת לסל, בחדירות, בריבאונד התקפה ובמתפרצות. הוא מגיע המון לקו העונשין ויכול לקלוע באחוזים יותר גבוהים. השאלה מה הוא יכול לעשות מלבד הנק' בצבע. הוא חייב לעבוד ולשפר את הקליעה שלו מבחוץ, הן תוך כדי תנועה ללא כדור והן אחרי כדרור, כדי להיות לא רק שחקן בוגרים משמעותי אלא קודם כל שחקן נבחרת נוער משמעותי.

ניהול המשחק של ברמן וגראונדלנד ישפיע רבות על המשך דרכה של הקבוצה. כשהם שולטים בקצב ומפעילים את חלמיש ולבנובסקי (או את שגב בצבע) אז הקבוצה רצה ומסודרת להגיע לריבאונד התקפה. כשהם משחקים לרוחב ולוקחים זריקות קשות אז הקבוצה לא מוכנה לרדת להגנה והם חוטפים סלים קלים. הפעלה של ארז בן יעקב חשובה מאוד ואם יקבל את הכדורים בתזמון הנכון הוא יקלע שלשות באחוזים גבוהים. לבנובסקי הוא פרויקט לכל מי שהכדורסל יקר לו, שחקן גבוה עם פוטנציאל עצום, רק בכיתה י"א. אם יעבדו איתו נכון ויכניסו לו את האלמנטים שפורוורד צריך (לא רק קליעה אלא גם יכולת חדירה ועבודת רגליים בהגנה) אז יכול להתפתח לנו משהו נפלא.

איזורית מתחלפת לאישית
המהפך של כפ"ס החל שלוש דקות לסיום הרבע השלישי. בפיגור 51-44 עבר הוד בן הרצל לשמור איזורית שמתחלפת בסימן שלו לאישית. ההגנה המתחלפת תקעה לחלוטין את המשחק של האורחים שלא קלעו נקודה עד סיום הרבע והכניסה את השחקנים של כפ"ס סוף סוף לטירוף חיובי ששיתק את בנימינה. האורחים עזרו להם גם בהמשך הרבע הרביעי עם משחק פסיבי שהתבסס על מסירות מסביב לקשת השלוש. בכל פעם שהם מסרו מסירת עומק או חדרו לצבע קרה משהו טוב, הבעיה הייתה שהם עשו את זה מעט מאוד פעמים.

הכפר-סבאים: להשתפר
לכדרר פחות ולמסור יותר מהר ובתזמון נכון. מנהיים, חיימוביץ' וזקס צריכים לוותר על הכדרור בשביל יצירת מצב טוב יותר לחבר לקבוצה ולהתחיל את ההתקפה מוקדם יותר. אם מנקס יקבל את הכדור לקליעה בזמן הנכון אז יהיו לקבוצה עוד כמה שלשות. חיימוביץ' צריך להימנע מעליות וירידות קיצוניים במהלך המשחק. יש לשפר את המשמעת הטקטית בירידה להגנה, לא יכול להיות שצועקים להם לרדת לצבע ולצופף ובכל זאת סופגים קרוב ל-50 נק' מתחת לסל, כולל סל ארבע שניות אחרי שקלעו בעצמם. במקום לסגור את המשחק הם נרדמו בהגנה פעמיים והשאירו את גראונדלנד לשתי שלשות חופשיות. חמש החטאות עונשין בשתי הדקות האחרונות כמעט ועלו להם במשחק.

הכפר סבאים-הדברים הטובים
תרומה התקפית חיובית של גיל קמה ומלחמה אדירה בהגנה מול חלמיש השאירו את הקבוצה במשחק. פוקט וארד שמעוני ביצעו פעולות התקפה חכמות והיו מאוד אקטיביים בניהול המשחק, בעיקר ברבע הרביעי בזמן שמנהיים וחיימוביץ' היו על הספסל. השחקנים, כולל הספסל, צריכים להידבק בהתלהבות של עוזר המאמן, ברק דמיציאן, לאורך כל המשחק. חלק גדול מההישארות במשחק בדקות הקשות, המהפך והסיום המצוין שייכים לו. הוא לא ויתר על המשחק גם כשחלק מהשחקנים היה כבר מוכן לזרוק את המגבת.

שתי החלטות של מאמן
שנייה לסיום הרבע השלישי, בפיגור שתיים, לקח בן הרצל את פסק הזמן השני שלו. אני לא בטוח שהוא זכר שהוא לקח כבר פסק זמן ראשון באמצע הרבע, ואם היה זוכר אני בספק אם היה לוקח את השני. בכל מקרה הוא סידר תרגיל נהדר שהסתיים בשלשה של תמיר זקס עם הבאזר והביאה ליתרון של כפ"ס עם סיום הרבע, יתרון פסיכולוגי אחרי פיגור לאורך כל המשחק.

עשר שניות לסיום, ביתרון שלוש למקומיים, בנימינה ירדו לפסק זמן. אחד ההורים של כפ"ס שאל/אמר לי שעכשיו עושים פאול כדי לא לקבל שלשה. אמרתי לו שיש לי הרגשה שכפ"ס ישמרו וימנעו שלשה בלי פאול. המחשבה הייתה שבן הרצל מעדיף זריקה קשה לשלוש מאשר לתת לאורחים זריקות עונשין עם פוטנציאל עצום לריבאונד התקפה, או לחץ אגרסיבי אחרי סל וחטיפת כדור. האורחים כנראה הופתעו מהעבירה שלא הגיעה ולקחו זריקה קשה לשלוש שלא פגעה בכלום. החלטה נכונה של בן הרצל, ד"ש לרועי חגאי (שאומר לא לבצע עבירה במצב שכזה) שאת הויכוח האלמותי בנושא זה אנו מנהלים כבר למעלה מחמש שנים...