ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק 2 - היה גם משחק
יואב חריש ,08/01/2008

לפני המכות, היה גם משחק ולא רע בכלל. רמת השרון באה מוכנה, שוהם חזרה עם מלחמה ובסיום הדברים הקטנים ניצחו לרמת השרון את המשחק.

מה לספר לכם? על המשחק הדרמטי? על פעולות מכריעות בסיום? על אוירה נהדרת? אתם בטח רוצים לשמוע על המכות. אז הפעם יחולק הטור לשני טורים - למשחק ולמה שמסביב.

מי בא מוכן?
פתיחת משחק מראה מי בא מוכן. בטוח ששתי הקבוצות עבדו כל השבוע, התאמנו ברצינות והתכוננו ליריבה. השאלה אם הן התכוננו לעצמן. אחרי 2.5 וחצי דקות ירדו שחקני שהם לפסק זמן בפיגור 9-0. בעוד שחקני רמה"ש שיחקו עם ביטחון ושקט שהוקרן מהספסל למגרש, שחקני שהם היו כ"כ לחוצים שארבע ההתקפות הראשונות שלהם הסתיימו באיבודי כדור. קבוצה שבאה למשחק חוץ בידיעה שיהיה רועש ולחוץ עושה דברים קטנים חשובים בפתיחה כמו לקפוץ על כדורים (גל ברי ובן שרוני) ולחדור לסל בשביל להוציא עבירות. אחרי 2.5 דקות הקהל השתתק.

מי שומר על הכדור?
קשה להוביל במחצית כשקולעים רק 28 נק' במשחק בית. איבודי הכדור של שהם לא פסקו (תשעה כבר ברבע הראשון), בעיקר תוך כדי כדרור. השחקנים שיחקו לרוחב, נעו מסביב לקשת ולא יצרו איום של חדירה, למעט גיא פחם. מעט מדי הכנסות כדור לאלעד בנימין וטל הרמן מנעו מהאורחים להיכנס לבעיית עבירות ואיפשרו להם לצופף את ההגנה, גם במחיר של שלשה. כשקולעים 28 נק' במחצית חייבים הגנה מצוינת כדי להישאר במשחק אבל המארחים התעקשו לפוצץ עם הידיים במקום לעבוד עם הרגליים. למזלם רמה"ש החטיאו עונשין וזריקות קלות מתחת לסל כך שמינוס עשר היה מחיר זול.

השינוי
לאורך כמעט שלושה רבעים שלטו רמה"ש במשחק. ההפרש לא עלה על עשר נק' אבל היה יציב. השינוי הגיע עם כניסתו של גיא דור שהביא לשינוי בקצב המשחק. הוא יצר אפשרות של משחק ריצה עם חטיפות ובעיקר מלחמה על כל כדור, סיים נהדר מתפרצות וריח השינוי היה באויר. שלוש דקות לסיום הרבע, בפיגור שבע, חזרו שחקני שהם מפסק זמן עם איזורית 3:2, לראשונה במשחק. רמה"ש התבלבלו ובמקום להמשיך ללכת פנימה לאלעד חביב (בכל רבע הם הכניסו את שהם לבעיית עבירות כבר אחרי חמש דקות) הם התפתו לזרוק מבחוץ. ההחטאות הארוכות איפשרו לשהם לרוץ, כשיונה אשרוב מצטרף לדור במלחמה ובסיום מתפרצות והרבע הסתיים בשיויון.

חוסר יציבות
האורחים הגיעו הרבה פעמים לקו העונשין, במיוחד בשלב מוקדם בכל רבע. למרות שבכל חדירה קרה משהו טוב, בשלב זה הם משום מה שינו טקטיקה וזרקו מבחוץ. שרוני, מתן שלו ודניאל פלדמן זרקו שלשות והגנת שהם שהייתה מלאה בעבירות הצטופפה ונשמה לרווחה. הזריקות היו לא מתוכננות והביאו לחוסר סדר בירידה להגנה. כך הם עברו 3.5 דקות רצופות ברבע הראשון ללא נק', כמעט חמש דקות ברבע השני ללא נק' ו- 3.5 דקות ברבע השלישי ללא נק'. בנוסף, שרוני ספג עבירה רביעית בניסיון חסימה. שרוני אתלט אדיר בעל טיימינג מצוין לחסימה אבל כל ניסיון שלו לחסום (והיו המון) מסכן אותו בעבירות ובעיקר משאיר ריבאונד הגנה חשוף.

הרבע הרביעי
בעיית העבירות של שהם רק הלכה והחריפה. איתי לשם שיחק מעט דקות במשחק בשל עבירות שטותיות בניסיונות לחטיפה, אלירן לבינשטיין שעשה עבודה טובה בניהול המשחק ובריבאונד ההגנה הצטרף אליו על הספסל, ועד מהרה לקראת אמצע הרבע גם פחם ובנימין מצאו את מקומם על הספסל. הבעיה של האורחים הייתה שהמומנטום היה בצד של שהם, הקהל חזר להיות מעורב והלחץ התחיל להשפיע. פעולות אישיות הביאו לאיבודי כדור שרק במזל לא הסתיימו בנק' קלות בצד השני.

רוכבים על הגל של ברי
למזלם של האורחים היה להם את גל ברי. ברי ניהל נהדר את המשחק אבל מכיון שלא ירד לנוח בכלל, הוא נזקק לדקות מנוחה על המגרש. אחרי מנוחה נוספת על המגרש הוא חזר לשחק חכם ובשתי חדירות נהדרות (באחת מהן הוציא עבירה חמישית מפחם) עשה סדר במשחק והראה מי בעל הבית. בעיית העבירות של שהם הכריחה אותם לחזור לאיזורית אבל קשה לשמור איזורית מול גל יעקובוביץ'. Pure Shooter אומרים בז'רגון הכדורסל, הילד יורה על אוטומט בביטחון מדהים ובד"כ גם קולע. פלוס שבע לאורחים פחות משלוש דקות לסיום.

המציל הלאומי
ברגעים קשים צריכים שחקנים שעומדים בלחץ ושיש להם גם קצת מזל... השלשה של יעקובוביץ' איימה לשבור את שהם אבל שלשה מדהימה של יונה על שמירה (אני בספק אם ראה את הסל) הייתה כמו רופא שנותן שוק חשמלי. הלחץ השפיע על האורחים שכנראה חשבו שהמשחק גמור והיו צריכים לחזור שוב למצב מנטלי של משחק. הקהל צעק, המארחים פוצצו, השופטים שרקו, האורחים החטיאו עונשין, ויונה עלה לעוד שלשה. מרוב לחץ מהשלשה הקודמת כולם התמקדו בו ושכחו לסגור את לבינשטיין שסיים בפאול וסל פחות מדקה לסיום והיתרון של שהם.

דברים קטנים כ"כ חשובים
התקפה מכריעה של האורחים מול איזורית. המסירה של שרוני מה-High Post לחביב שחתך מתחת לסל הייתה מסירה עילית פשוטה. אם חביב היה מחכה אז סביר שהיה סוחט עבירה ומי יודע איך זה היה נגמר בעונשין. חביב תפס את המסירה באויר וסיים בפולו מהיר. הוא קלע אז הוא גאון, אם היה מחטיא היו שואלים למה בפולו? בנימין המקומי חדר לסל בפיגור נקודה, פחות מחצי דקה לסיום, הגיע לליי אפ קל והחטיא. שרוני הפעם לא ניסה לחסום. הוא חיכה והסתער בטירוף על ריבאונד ההגנה כאילו חייו היו תלויים בו. ארבע קליעות עונשין והמשחק גמור.

עבירה בלתי ספורטיבית
סעיף 36 לחוקה אומר: עבירה בלתי ספורטיבית היא עבירה אישית של שחקן, אשר לדעת השופט אינה ניסיון לגיטימי לשחק בכדור על פי רוח וכוונת החוקים. אם שחקן אינו מנסה לשחק בכדור ונוצר מגע, זוהי עבירה בלתי ספורטיבית.
אם תוך כדי ניסיון לשחק בכדור שחקן גורם למגע מופרז (עבירה קשה), ייחשב המגע כבלתי ספורטיבי.
לחובת שהם נשרקו לפחות ארבע עבירות בלתי ספורטיביות במהלך המשחק, כולל שתיים בחצי הדקה האחרונה. הם ניסו לעשות פאול מכוון כדי לעצור שעון ונענשו. למה שישרקו עבירה רגילה לשחקן שרץ לעשות פאול בכוונה כשהחוקה קובעת אחרת (תיקון שיצא השנה כמדומני)? שחקני שהם, שכל המשחק עשו עבירות, איבדו את הראש וביצעו עבירות בלתי ספורטיביות. רמה"ש ניצלו את העונשין וחשבו שכבר אפשר לחזור הביתה בשלום. בשלום? על כך בטור השני.