ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק: על פספוסים ואיזוריות
יואב חריש ,12/02/2008

מכבי ראשון לציון פספסה הזדמנות גדולה לנצח את ר"ג. רוני קאן שלח את שחקניו לשמור 25 דקות של איזורית מול הגליל. יואב חריש, ראה, הפנים וישב לכתוב את רשמיו

הזדמנות שלא תחזור
ראשל"צ פספסה הזדמנות שלא תחזור, כשלא ניצלה את היעדרותו של עומר רוב החולה ואת העובדה שהמשחק היה פחות חשוב לר"ג. מצד אחד מיארה פתח מצוין, העניש במעבר ונלחם בזיגדון, ואיגור נתן דקות טובות מתחת לסל בעיקר אחרי חיתוכים כששיחקו P & R ונגד הגנת ה-Top Side. בצד השני יובל גורפיין פתח ונתן לר"ג יותר גוף ונפח מתחת לסל. עבירה שנייה של איגור לקראת סיום הרבע הראשון שינתה את המשחק. גם בדקות ששיחק ברבע השני והשלישי הוא לא ראה כדור וזה איפשר לר"ג לרוץ. בהתחלה ההפצצות מבחוץ הצליחו לאורחים, בהמשך הם עלו ביוקר.

המחליפים בתפקיד החמישייה
שחקנים שלא זכו להרבה דקות משחק פתאום קיבלו הזדמנות. יונתן ארביב, ניצן כרמי, בן אלפישר ראה דקות בעמדה שלוש ופרצלינה שיחק בדקות חשובות ברבע הרביעי. כשהמחליפים שיחקו ברבע השני במקום יעקובוביץ', שמריז וארביב (טוב מאוד) הם סגרו את הצבע ופיתו את ראשל"צ לזרוק מבחוץ. עייפות של סימון ומיארה וחוסר לחץ על זיגדון כמוביל כדור יחיד נתנו להרכב לא הכי התקפי של ר"ג לייצר נק' קלות במתפרצת. המחליפים זרקו עם ביטחון, רצו, פוצצו וניצלו ירידה זוועתית להגנה של הגארדים האורחים. הרבע הראשון נגמר בפלוס חמש לראשל"צ, המחליפים של ר"ג עשו ברבע השני 23-12.

הפספוס של האורחים
בחצי השני אפשר היה לראות בכל פעם את הפספוס של ראשל"צ. כשחזרו למשחק עם שלשה חשובה, מיד איבדו כדור מטופש. קלעו סל אחרי חדירה נהדרת ושתי שניות אחרי כבר ספגו סל בצד שני כשהכדור אפילו לא נוגע ברצפה. מהרגע שהם נכנסו לפיגור ראינו מעט דקות של קבוצתיות והרבה דקות של ניסיון אישי להציל את המולדת. כשלא לוקחים ריבאונד אחרי זריקה בשנייה האחרונה של ה-24 וכשעוברות 17 שניות מתוך 28 שנותרו למשחק לפני שמבצעים עבירה אי אפשר להגיע לפלייאוף.

השרפרף של הגליל
צריך להעריך את הגליל על המשחק ההירואי שלהם אתמול. ללא שירן, דקל וטל, האפשרויות לתמרון היו מוגבלות ולמרות זאת הם שמרו כל המשחק אישית (היה מקום לעבור לאיזורית נוכח הספסל הקצר והנחיתות בצבע). הם נלחמו, אבל במצב נתון שכזה הם צריכים להיות יותר אחראיים. וולף לא צריך לבצע עבירה שנייה באמצע הרבע הראשון אלא להיזהר גם במחיר של סל. הוא בכושר מצוין, קולע ביציאה מחסימה ואחרי כדרור ומעניש במעבר. כשחסרים כ"כ הרבה שחקנים חשובים הוא חייב להיות רוב הזמן על המגרש, אחרת באמת שנגמרים להם הכלים.

גארדים מול גבוהים
כשחנן בן שטרית עולה כגבוה היחיד, אתה יודע שאתה בבעיה. אומנם הוא נלחם ועשה ככל יכולתו בצבע אבל הוא נמוך מלויצקי ביותר מראש ואפילו מול חבקין ומרציאנו קשה לו. השליטה של הרצליה בצבע מצד אחד עזרה להם להישאר במשחק בחצי הראשון. מצד שני, זה יצר בעיית מצ' אפ ונתן אתגר לגבוהים להתרוצץ אחרי הגארדים האורחים. מצד אחד, הלכו לפוסט אפ יעיל של מרציאנו (כולל מ- Out Baseline) ופנימה ללויצקי אחרי P & R, מצד שני הגארדים הגליליים לא ירדו להגנה וזה הפתיע אותי. גארדים אמורים לרדת מהר, אבל אם כשיש זריקה חלקם עומדים ומסתכלים וחלקם רץ בטירוף ל-OR, אין פלא שהרצליה השיגו הרבה נק' קלות במתפרצת.

העוזר מול העוזר של העוזר
לשתי הקבוצות יש מאמנים על הספסל. בעוד שלהרצליה יש עוזר מאמן ועוזר לעוזר (מנחם), בגליל העוזר של ראובן נויברגר הוא לא אחר מאשר אורי הרמלין, שחקן הקבוצה. הילד עושה דברים נהדרים, לא מפסיק לעודד מהספסל, מכיר מראש את התרגילים של הרצליה ומנחה את השחקנים לאן לזוז וכשעולה למגרש נלחם כמו פנתר. השלשה והנק' בצבע היו בונוס גדול, על ריבאונד ההתקפה בסיום עוד ידובר רבות. מצד שני עומד לו מנחם הפצוע, אבל לפי התנועות על הספסל והקפיצות מצד לצד נראה שהוא בריא לחלוטין... איזה כיף לקבוצות שיש להם שחקנים כאלה.

הרצליה באיזורית - לקרוא ולהאמין
מתוך 25 הדקות האחרונות של המשחק שמרה הקבוצה של רוני קאן 22 דקות הגנה איזורית 3:2! לפעמים כשיוצא לך שם ומוניטין של מאמין באישית אתה יכול במכה אחת להפתיע את כל העולם. הרצליה פתחו באיזורית את הרבע השלישי (מינוס חמש) וכולם, החל משחקי הגליל וכלה ביושבי היציע (כולל יניב בורגר, מאמן ר"ג ואנוכי) היו בהלם מוחלט. כשיצאנו ממנו אחרי שש דקות הרצליה כבר עשו ריצה של 16-5 כשהם מבצעים רק עבירה אחת. האיזורית הייתה מתבקשת כי גליל אימללו אותם במיס מצ' שהיה, אבל לכ"כ הרבה דקות של איזורית מקבוצה של רוני קאן אף אחד לא הכין אותנו. אז מעתה אין ברירה, צריך לתרגל לפני משחק מול הרצליה לא רק תרגילים נגד אישית.

נתונים והערה
גליל קלעו 22 נק' ו-20 נק' ברבעים הראשון והשני בהתאמה. ברבע השלישי הם קלעו 14 נק', ברבע הרביעי 16 נק' ובהארכה 7 נק' בלבד. אם כך, המהלך של האיזורית הוכיח את עצמו, עצר את ההתקפה של האורחים ובעיקר את החדירות שלהם. כשהזריקות מבחוץ היו אחרי חדירה הן היו יותר נוחות וחופשיות. כשהן באו רק אחרי הנעת כדור מסביב לקשת הן היו קשות ועם יד על הפנים. מצד שני, סבג הצליח לחדור דרך האמצע את שמואלי, וינטר ומרציאנו וייצר נק' ואסיסטים. הרצליה התחילו לעבוד על איזורית, להלן חוק ראשון- אין חדירה מהאמצע מול איזורית 3:2.

מוזר מאוד
מה שקרה בשניות הסיום היה תסריט שקשה לדמיין. סבג סוחט פאול, 8 שניות לסיום, בפיגור שתיים. הוא מחטיא את שתי הזריקות אבל הרמלין (מי אם לא הוא) מנער את לויצקי ומרציאנו, הגבוהים ממנו בראש וחצי ולוקח את הריבאונד. הוא לוקח זריקה קשה ומחטיא אבל אוחנה מנער מעליו את וינטר ולוקח את הריבאונד 4 שניות לסיום וסוחט כדור חוץ. סבג סוחט עבירה כשנגמר הזמן ובמינוס שתיים, כשכל הלחץ עליו, הרצליה רוצים לנצח, גליל מוכנים כבר לחזור הביתה ביום שלישי, ואחרי שהחטיא שתיים קודם, הוא קולע בקור רוח את שתיהן ושולח את הקבוצות להארכה. חבל שאז נגמר לו החמצן ובמקום להוריד מעצמו את העומס ולתת לוולף ולאוחנה, הוא לקח על עצמו יותר מדי.

החלטה אישית
בשנייה אחרונה שרק השופט ארנון לביא לעבירה לזכות רון סבג. מהסתכלות ראשונה לא יכולתי לקבוע אם השריקה נכונה או לא. גליל צהלו, הרצליה מחו, ואני הגעתי להחלטה. אם אני, ממקום מושבי, לא יכול להחליט באותו רגע אם השריקה הייתה נכונה או לא, אני לא מתלונן על השריקה. לשופט אין מצלמה וטלויזיה להילוך חוזר ואם אני זקוק להילוך חוזר כדי לקבוע אם השריקה נכונה אז דעתי כלל לא רלוונטית. אני מציע לכל מי שעוסק ואוהב את הענף הזה לנהוג כמוני. אם אנחנו בטוחים זה משהו אחד, אם לא- בואו ניתן את הקרדיט לשופטים.

צל"ש
למרציאנו על רצון ומאמץ להשתפר בהגנה ועל יכולת קליעה משובחת (כמה אפשר לעזוב את אחד הקלעים הטובים בארץ?), ללויצקי על קליעה מבחוץ ואגרסיביות בשני צידי המגרש, גם אם עדיין מחטיא חדירות, ולשמואלי על ניהול משחק אחראי, ג'אמפים קטלניים מחצי מרחק אחרי כדרור ושתי שלשות מדהימות בהארכה תוך כדי נפילה הצידה שסגרו את המשחק.