ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

אופיר ולדמן, שני נצחונות על יב"צ

חריש עמוק 4 - הגומלין גם של ק"ש
יואב חריש ,25/09/2009

יואב חריש ראה איך קרית שרת חולון הורסת את חגיגות המשחק הביתי הראשון של יצחק בן צבי קרית אונו. חלק מהמושעים של ק"ש חזרו והובילו את הנבחרת לניצחון שני משכנע תוך שלושה ימים על היריבה ששוב התקשתה לייצר נק'.

משחק חדש - זמירות ישנות
שלושה ימים אחרי הניצחון הביתי, התייצבו שחקני קרית שרת חולון למשחק חוץ מול אותה היריבה. רק שהפעם, בניגוד למשחק הביתי, הסגל מנה גם את שחקני כיתות י"ב. אומנם ללא ניב סולומון (שעדיין פצוע), אולם עם טל דניאל, עידו אזולאי (דומיננטי בצבע, מתמצא בסיומת מתחת לסל, לקח ריבאונד בשני צידי המגרש אבל צריך להתחזק ולהוסיף מימד של אגרסיביות) ודניאל אילין (ניהול משחק מצוין, הפעיל בחוכמה את הגבוהים), השחקנים נתנו הופעה של גיבוש ואיחוד ורמזו שהמשבר כנראה מאחוריהם. מצד שני, שחקני יצחק בן צבי קרית אונו הראו שאי אפשר לעשות קסמים בשלושה ימים, רק חבל בשבילם שאותן טעויות מהמשחק הראשון חזרו והכריעו גם את המשחק השני.

הפתיחה
מצד אחד, משחק ביתי ראשון אי פעם במסגרת ליגת העל לתיכונים, התרגשות גדולה וקהל מלא. מצד שני, חזרתם של שחקני י"ב לסגל וחיבורם מחדש לנבחרת. המשמעות? פתיחת המשחק חשובה. אחרי שלוש דקות יב"צ כבר ירדו לפסק זמן בפיגור 8-0. שוב נק' של ק"ש במעבר ושליטה בריבאונד הגנה, שוב רק זריקות מבחוץ של יב"צ ונאיביות שלא עוצרת מתפרצות בירידה מסודרת להגנה. ייאמר לזכות יב"צ שהפתיחה לא הוציאה להם את הרוח מהמפרשים והם חזרו ונלחמו על כל כדור. הבעיה הייתה שק"ש כבר היו בקצב שלהם, והמרדף נמשך עד הסוף המר.

קשה לקלוע
יב"צ נזקקו להתלהבות כדי להישאר במשחק, אבל התקשו שוב לייצר נק'. למעשה, רוב הנק' נקלעו מחצי מרחק, לפני או אחרי כדרור, וכך קשה מאוד לנצח משחק, אפילו בבית. נק' בצבע בכל מיני צורות (חדירות, מתפרצות, מעבר, חיתוכים, פוסט אפ, ריבאונד התקפה) נמנעו לחלוטין ע"י ההגנה הצפופה של ק"ש והירידה להגנה המסודרת שלהם, שנבעה מסדר התקפי ובחירת זריקות וקבלת החלטות חכמה בשלבים רבים של המשחק. ובהיעדר שלשות (רק שלוש באחוזים נמוכים למרות זריקות חופשיות של רועי לוין) לא צריך להתפלא ששוב הם לא עברו את מחסום 60 הנק'.

כלים
התוספת של דניאל, אזולאי ואילין הגדילה את פער הרמות בין הנבחרות. יב"צ ניסו לצמצם את הפער ע"י הגנות שונות ושינוי גישה (לפחות ברבע הראשון). במקום משחק עומד, ניסיון לרוץ ולייצר קצב מהיר שייתן יותר פוזשנים ויותר אופציות לקלוע. הזריקות החופשיות מבחוץ ייכנסו במשחקים הבאים (לוין לא להוריד את הראש) וזו צריכה להיות הגישה, בעיקר כדי להימנע מהלחץ על מובילי הכדור והיעדר הכוח בצבע. תומר כהן מצא את המרווחים בהגנה של ק"ש והצליח להגיע עד הטבעת, אבל זה נפסק מהרבע השני. תומר בר נתן קלע שתי שלשות ומחצי מרחק אבל הוא חייב שאופציית החדירה תהיה משמעותית יותר. הנק' של אופק שמר, זוהר אטיאס ושחף סלמן גם הגיעו מחצי מרחק (אומנם באחוזים טובים) כשרק שמר מייצר חדירה אבל נפצע ברבע הרביעי ולא חזר למגרש (למרות שרצה מאוד).

לקראת סיום הרבע הראשון שוב חזרה הנאיביות כשבמקום להוריד לנקודה אחרי מתפרצת, הם ספגו שני סלים קלים וירדו לסיום הרבע בפיגור שבע. ההגנה האיזורית הייתה פסיבית מדי, ושחקני ק"ש הניע כדור בחופשיות מצד לצד. הם מצאו בקלות את דניאל לשלשות חופשיות ואת דן רפאל ואזולאי בצבע לסלים קלים. כשעברו לקומבינציה על דניאל ואלכס צ'רנוביץ' (עוד משחק חכם ובוגר), דווקא הם נגעו יותר בכדור וקלעו נק'. הניסיון של צ'רנוביץ' התבטא בסיום המחצית כשמשך את השעון עד לשנייה האחרונה, חדר במיוחד לצד של דניאל כדי שההגנה תתקפל אליו ואז מסר לדניאל לשלשה שגמרה את המחצית ואת המשחק. ג'ואי חביה שמר מצוין את בר נתן בחצי השני ומנע את ניסיונות הקאמבק של הביתיים.

מאבק, אבל שיהיה ספורטיבי
לעיתים ההתלהבות של שחקני יב"צ חוצה גבולות ועוברת למקום לא נעים ולא ספורטיבי. טוב יעשו השחקנים אם יתרכזו בהתלהבות ומוטיבציה חיובית, לא שלילית. לנסות להקניט את דניאל בכל הזדמנות, כולל קטנות לא ספורטיביות זה לא לעניין. ייאמר לזכותו של דניאל שמעבר ליכולת הגבוהה (מיומנויות שונות ברמה טובה) הוא גם שמר על קור רוח ולא התפתה להצקות, בעיקר של אטיאס ודין בייגל. החיבור עם הקהל והאחדות הקבוצתית יכולים להשאיר את יב"צ בליגה, אולי אפילו מוקדם מהצפוי. אני מניח שהסיכוי שק"ש יפסידו משחק בשלב המוקדם לא גבוה, אז למעשה שני ההפסדים האלה הם לא אסון כל כך גדול.