ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק 2 - הדרבי של עירוני ט'
יואב חריש ,15/01/2008

שלושה ימים לפני גמר בתי הספר, נפגשו חמישה משחקני עירוני ט', בשני צידי המתרס. יואב חריש עזב את התנור, התה והספרים הישנים ויצא בקור העז להדר יוסף.

החשש והקור
הקור איים לחדור לעצמות, הגשם לא מתקרב כדי לעזור, אבל בכל זאת משחק בין מכבי לגבעתיים, מקום שני נגד מקום שלישי, שתי קבוצות נהדרות, אז למה לא לצאת מהבית? בכל זאת קינן בי החשש שחמישה שחקנים בכירים בשתי הקבוצות לא יבואו לשחק כי יש להם גמר ליגת בתי"ס ביום חמישי. ואכן ארבעה מהם (לוי, בוכמן, הראל ורוטנברג) היו חלשים וכמעט שלא הורגשו במשחק שהיה חשוב לשתי הקבוצות (עם כל הכבוד לגמר בתיה"ס). זה קצת מאכזב אבל מדובר בנערים שצריכים ללמוד מזה. יש להם מאמנים שמשקיעים וחברים שמשתדלים, הם צריכים להיות במאה אחוז בכל משחק. איזה מזל שמעיל הפרווה שוב הציל אותי.

לא באו לשחק
הרבע הראשון נמשך 15 דקות ברוטו והסתיים כשלשתי הקבוצות יחד שש עבירות. הנק' נקלעו בקלות מתחת לסל בלייאפים פשוטים ואוירת משחק אימון של סוף עונה הרדימה את הצופים ואת השופטים. המשך המשחק לא הביא שינוי מיוחל כשרוב השחקנים לא מצליחים או לא מעוניינים להתעורר ולצאת מאדישותם ומשאירים את הבמה לשני המאמנים שנלחמו על כל כדור וניסו כל המשחק למצוא פיתרון לאדישות בעזרת חילופים, שינויי הגנות, פסקי זמן ובעיקר צעקות.

צדיק אחד בעירוני ט'
לצד החולשה של שחקני עירוני ט' יש לציין את טישמן. מתחילת המשחק הוא היה חד, התמודד עם הלחץ על כל המגרש שהופעל עליו ועם החלפת השומרים, ניהל את ההתקפה על קו השלוש, חדר, קלע ג'אמפ קצר, מסר אסיסטים ונמנע מעבירות (אחת עד המחצית). הידיים הארוכות עזרו לחטוף ולזנק על ריבאונד בשני צידי המגרש. הוא המשיך את המשחק הטוב שלו עם שלשות נהדרות מול האיזורית בחצי השני ומסירות נהדרות מה-Top of the Key נגד האיזורית 1:3:1 של גבעתיים לשחקנים שהתחבאו מאחורי ההגנה תוך ניצול חוסר הלחץ עליו באיזורית. אם ישחק כך כל משחק, יהיה קשה לעצור את מכבי, במיוחד כשלוי ורייס יבואו לשחק.

רוטנברג ולוי, היום זה מול זה, בחמישי ביחד מול בליך

בכל זאת ההגנה הכי טובה בארץ
מכבי שמרו רוב הזמן אישית טובה שנתמכה ע"י רום ובוכמן מאחור וע"י לחץ של הגארדים. לוי אומנם לחץ באדישות אבל גם לחץ אדיש שלו יותר טוב מלחץ בטירוף של חלק מהשחקנים. Deny אגרסיבי ושינוי לדאבל אפ על בן דוד ב-P & R שמרו את מכבי במשחק גם כשהתקיפו בצורה רשלנית. ברבע השני שחר פריש נצמד לדגן למס' דקות, מנע ממנו את הכדור וגרם למשחק של האורחים להיתקע (ריצת 7-0, מפיגור ליתרון), המעברים הקצרים לאיזורית 3:2 הוכיחו את עצמם והביאו לשינוי אבל ההגנה האישית עשתה את העבודה והייתה שם בכל פעם שהיו צריכים.

האור של גבעתיים
אורי דגן ניהל נהדר את משחק האורחים מתחילת המשחק, היה היחיד שהראה רצון, מוטיבציה ובעיקר יכולת. הוא הוביל את המתפרצות ואת היתרון המספרי עד שכיווץ את ההגנה, מצא את הראל לשלשות (שהוחטאו) או את רוטנברג בצבע לזריקות קלות (שגם הוחטאו), העניש בשלשה כשעברו עליו Under, עצר לחצי מרחק כשהלכו מולו אחורנית במתפרצת, ולא הפסיק לשאוג ולדחוף. לקראת הסוף העייפות הכריעה אותו והוא שגה בשתי פעולות אחד על אחד מול טישמן, כשמכבי עם יותר מארבע עב' קבוצתיות, אבל הוא נלחם עד הסוף, היחידי שקלע עונשין ולא ויתר. אם הוא ישמור על קבלת החלטות ויכולת ברמה שכזו לגבעתיים יהיה סיכוי גדול גם בליגה וגם בגביע.

אופטימיות הגנתית אצל גבעתיים
גבעתיים שמרו ברוב החצי הראשון אישית טובה כשרוטנברג ועידה בצבע ודגן ובן דוד לוחצים את הכדור. לקראת סיום הרבע השני ועד לסיום המשחק עברו גבעתיים לאיזורית 3:2 שבהתחלה הפתיעה את מכבי והביאה לריצה של 7-1 (במשחק הזה זו ריצה ענקית) וברבע הרביעי שמרו 1:3:1 עם אור עידה למעלה. הבעיה הייתה שלא הופעל לחץ על מובילי הכדור של מכבי (נמנע לחץ מתבקש על רייק) כך שהם ניהלו את המשחק בחופשיות ומסרו לצדדים ופנימה ללא הפרעה. פרבר תורם ריבאונד ומלחמה ועם הגארדים המחליפים ישקיעו בהגנה לגבעתיים יש סיכוי להשתפר מאוד בתחום זה.

פסיכולוגיה בגרוש
אני לא יודע על מה עידה ורוטנברג חושבים לפני שהם מגיעים למשחק מול מכבי, אבל זה לא נראה טוב. צמד הגבוהים אולי הטוב בליגה מבחינה התקפית פגש את המטריה האוירית של בוכמן את רום (בהמשך זוהר) ופשוט נמחק. הם נחסמו בקלות בגלל שהיססו לעלות לסל, ריבאונד התקפה נלקח מעל ראשם כדרך קבע (כולל אחרי עונשין) והם בחרו לזרוק מבחוץ אחרי כדרור במקום ללכת חזק לטבעת. תוסיפו לכך את החטאות העונשין של רוטנברג ותבינו שגבעתיים הפסידו את הקרב על השמיים וכשזה קורה אז לחיל הרגלים הרבה יותר קשה לנצח במלחמה.

ובסוף?
רייס החליט להתחיל לשחק ברבע האחרון, עזר לשלוט בריבאונד ההגנה שהיה לעיתים הפקר וכרגיל קלע שני סלים חשובים. אבי אבן לא חושש ולא תלוי באף שחקן. כשרייס לא שמר בחצי הראשון הוא לא ראה מגרש. כנ"ל בוכמן ולוי בדקות הסיום. פריש ורייק נכנסו ונלחמו בהגנה, חטפו ובעיקר לא טעו בהתקפה, חיפשו את החברים ושמרו על הכדור. רום, טישמן ורייס דאגו לשמור על הבית ועל ההגנה הביתית הנפלאה. מינוס ארבע, 30 שניות לסיום, יש פאול לתת ומקבלים לייאפ קל? למרות שגבעתיים היו נורא קרובים, הם ילכו הביתה עם תחושת פספוס ענקית בהזדמנות לנצח את מכבי ותהייה מנטלית האם יהיו אי פעם מסוגלים.