רוני קאן, הגנה שלא ראינו
|
חריש עמוק 3 - משחקי עונה בגביע
יואב חריש
,26/12/2008
יואב חריש נסע לרעננה וראה רק את הרצליה. בין רשמיו אפשר למצוא את ההגנה המדהימה של הרצליה כולל הניטרול של ניסים-כהן, הפריחה של חבקין, ההיעלמות של לביא וטיפים למכבי וירושלים לקראת המשחק מחר.
סיפור בהמשכים
משחק בין מקום ראשון לשני בצפון, שניהם במאזן שווה, זה אירוע שרצוי להגיע אליו, במיוחד אחרי שביום שני לא הייתי במשחק נוער. גב תפוס יחד עם הכנות לנסיעה למחנה אימונים של שלושה ימים עם קבוצתי האהובה מנעו ממני לקחת חלק במחזור התשיעי בליגה לנוער. התכוונתי לראות את הרצליה מול העמק ואח"כ לקפוץ לראות את חולון בגבעתיים. אז התכוונתי. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. חזרתי מהמחנה בצפון (קיבוץ בית אלפא, תענוג כל פעם מחדש) עדיין עם גב תפוס בשעה עשרה לחמש. בחמש ועשרה כבר הייתי בדרך לרעננה.
מעבר ליריבות הספורטיבית הידועה, לחשיבות המשחק ולאיכות הקבוצות ומיקומן בטבלה, המשחק עורר עניין אחרי המפגש ביניהן בליגת בתיה"ס. בעוד הרצליה מופיעה בהרכב כמעט זהה בשתי המסגרות (לויצקי רק בביה"ס אבל הוא לא שיחק), ברעננה המצב שונה. ב'מטרו' אין להם את ניסים-כהן ויש להם מאמן אחר (אופיר ולדמן). זמן טוב לבחון את ההבדל בין אגודה שמחוברת לבי"ס, כולל שחקנים ומאמן, לבין אגודה שאמורה להיות קשורה לביה"ס, אבל איכשהו זה לא קורה ושתי המסגרות נפגעות.
במשחק בבתיה"ס שהתקיים בהרצליה הובילו 'מטרו' לאורך רוב המשחק, עד שמהפך מדהים של 'היובל' שכלל ריצה של 11-0 בשתי הדקות האחרונות הפך את המשחק והרצליה ניצחו 74-70 כששחקני 'מטרו' בהלם. שיערתי שלמשחק הבית הם יגיעו בטירוף עם רצון לנקמה ספורטיבית, כשרבע גמר הגביע מונח על הכף. בפועל, היחיד שהגיע בטירוף היה המנהל האגדי, ערן טסל. הוא דואג למלא את האולם בכל משחק ברעננה, הגרלות ותחרויות במחצית ואפילו הדלקת נרות של ניסים-כהן.
שינויי מזג האוויר
הרצליה התאוששה מהפסד הליגה הראשון שלה (במוצקין) ע"י ניצחון מרשים על 'בליך' וניצחון חשוב על העמק בבית. 'מטרו' נוצחה ע"י עירוני ט' אבל רעננה השיגה ניצחון מרשים בגליל ביום שני. כאן נכנס ההבדל הגדול בין שתי הקבוצות. בעוד רוני קאן נמצא עם השחקנים כל השבוע, ראובן רבינוביץ' נמצא איתם רק חלק מהזמן וחולק אותם עם ביה"ס. בעוד קאן יכול לשחק עם הרכבים שונים ולשמור על השחקנים מפני עייפות ושחיקה, רבינוביץ' מתמודד עם עוד מסגרת ועוד מאמן. כמה שלא יהיה תיאום ביניהם, זה רחוק מלהיות מושלם ושונה מעבודה עם מאמן אחד.
המשיכו היכן שסיימו
ההתחלה הבליטה מצ' אפים מעניינים: הרצליה פתחו ללא שמואלביץ', כשוינטר אפילו לא לבוש. יצחקי פתח על שמואלי שהבהיר במהירות שהזריזות גוברת על הכוח. גולדברג פתח על חבקין, שהבהיר במהירות שיתרון הכוח שלו משמעותי ושהוא הגיע למשחק, ובגדול. מהצד השני תומר חממי פתח ונצמד לניסים-כהן, במהלך שהתברר כמשמעותי ביותר במשחק. מאמצע הרבע הראשון נפתח פער קרוב לדו-ספרתי כשהאורחים מגיעים לטבעת בקלות בכל התקפה, בעוד ההגנה שלהם משתקת את המשחק של המארחים ומכריחה אותם לזרוק מבחוץ. הרצליה סיימו את המחצית עם 48 נק' (24 בכל רבע!), סקור נדיר בשבילם.
מעבר ליכולת ההתקפית אין ספק שהאין-הגנה של רעננה עזרה להם. רעננה עברו Under על כל P & R ששמואלי ביצע ונענו במבול קליעות. שמואלי קלע 12 נק' חופשיות (כולל שתי שלשות). אפשר להמר על הזריקה שלו, אבל מה שרעננה ביצעו לא היה Under. כדי לבצע Under צריך לבצע שתי פעולות חשובות ובסיסיות- האחת, השחקן ששומר את החוסם חייב לדחוף אותו למעלה (לכיוון מחצית המגרש). השנייה, השומר של הכדור חייב להגיע אליו במהירות. כך יורחק השחקן עם הכדור מעמדת קליעה נוחה ויתאפשר מרחק וזמן סביר לשחקן ששומר את הכדור לחזור אליו. בפועל, לא הייתה שום דחיפה, אז שמואלי עמד וקלע.
רעננה גם לא ביצעו דאבל אפ על חבקין, ושוב נענו במבול קליעות. בתוך הצבע, חצי מרחק, שלשות, אחרי P & R, אחרי ריבאונד התקפה, הילד עשה הכל. היחיד שקצת הצליח להפריע לו היה ניסים-כהן, אבל חבקין הגיע רעב ומוכן מנטלית. הוא קפץ הרבה פעמים על כדורים אבודים שהסתובבו על הרצפה ועל הריבאונד בשני צידי המגרש. זה נכון גם לגבי כל הקבוצה, שפשוט רצתה יותר מרעננה והיממה אותם ברבע שני מושלם (24-9). דוגמה קטנה לחוסר הערנות והריכוז של המארחים הגיעה בשנייה האחרונה של המחצית. לרעננה היו רק שלוש עב' קבוצתיות, אבל אחרי שקלעו סל הם נתנו לשמואלביץ' לרוץ בלי הפרעה ולקלוע שלשה מחצי מגרש במקום לעצור אותו בדרך בפאול.
ההגנה של הרצליה
עוד לא ראיתי השנה הגנה ברמה כזו, במיוחד כשאין שחקן גבוה שיכול לשנות זריקות. לחץ על הכדור ומיד נסיגה למצב של עזרה, Deny על המסירה הראשונה ומיד מצופפים וסוגרים את הצבע לחדירות, סגירה לריבאונד אחרי שמכריחים את רעננה לזרוק מבחוץ ונטרול מוחלט של אחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה. קאן הגיע בטקטיקה שניסים-כהן לא ינצח אותו. חממי נשלח למערכה ושמר בצורה מדהימה. הוא מנע ממנו את הכדור (ואם קיבל זה היה ליד קו החצי), הרחיק אותו לצד הרחוק מהכדור, עבר בקלות כל חסימה וקינח בשלשות חשובות. אבל העצירה של ניסים-כהן הייתה קבוצתית. בכל פעם שקיבל את הכדור ישר הגיע דאבל אפ והוא היה חייב למסור.
שימו לב לעובדה המדהימה: הוא זרק רק פעם אחת כל המשחק (חדירה קשה שפגעה רק בקרש)! לזכותו ייאמר שהוא היה מאוד סבלני, לא הלך בכוח, מסר בכל פעם וציפה לעזרה גדולה יותר מהחברים. לצערו היא לא הגיעה, החסימות שהוא קיבל היו רכות והחברים שהיו עם הכדור לא הצליחו לנצל את היתרון המספרי. בנוסף, הטקטיקה אמרה לא לקבל נק' בצבע, רק זריקות מבחוץ. גם כאן בוצעה הטקטיקה בצורה מושלמת ע"י גמישות מרשימה של האורחים שהצליחו פעם אחר פעם לשנות את מיקומם ממצב של לחץ על השחקנים למצב של צפיפות הצבע ומניעת חדירה ושוב יציאה לשחקן שזורק. בהחלט מרשים, להשאיר קבוצה כמו רעננה, בבית שלה, על 28 נק' במחצית.
מחכים להמראה של מטוס הלביא
מעבר לחולשה של כל שחקני רעננה (למעט אולי גולדברג), בלט חוסר ההשפעה של גיא לביא על המשחק. ראיתי אותו העונה לפחות בעשרה משחקים במסגרות השונות. הילד שחזר מאליפות אירופה לקדטים בסוף אוגוסט הצטרף לנבחרת ביה"ס בטורניר ה-I.S.F (כיתות י'-יא') והוביל את הנבחרת לזכייה בתואר. לא עבר הרבה זמן והחלו משחקי ליגת העל לבתיה"ס וליגת הנוער כולל הגביע. את לביא אימנתי בנבחרת הטרום קדטים, עוד כשהיה בכיתה ח'. ילד ביישן, חמוד בטירוף, רך וזריז. מאז עברו הרבה מים בירקון, והילד עבר שינוי. מצד אחד הוא התחזק מאוד בפלג הגוף העליון, מצד שני הוא נהיה כבד יותר בתנועה ואין זכר לזריזות ולמהירות.
אני לא יודע על מה עבד הילד בקיץ, אבל עושה רושם שכמות המשחקים והאימונים בכל המסגרות נותנת את אותותיה. הוא נראה עייף, איטי, לא מרוכז ובעיקר לא רעב. ילד עם כישרון כמו שלו, נתונים נהדרים ואינטליגנציית משחק מרשימה חייב להיות רעב. בפועל הוא נראה עייף. בשנה שעברה הוא היה מצוין בליגה לנוער, השנה יש הברקות מדי פעם, וחוסר יציבות בין משחק למשחק ובתוך המשחק עצמו. אני לא ידע מה גרם לו ללבוש אתמול גופיה מס' 6 עם מכנס מס' 22, אבל זה לא נראה טוב וזה חלק מהעניין.
אז מה עושים? שאלה טובה. לוח המשחקים לא מאפשר לתת לו מנוחה. יש משחק חשוב על העלייה לרבע הגמר בליגת בתיה"ס מול בליך ביום חמישי (1.1) ואחריו משחק עונה בהרצליה בליגה (5.1). במצב הנוכחי תרומתו לא מספיק משמעותית, וכל אימון ומשחק שהוא עובר שוחקים אותו יותר. הפגרה בליגת בתיה"ס שתגיע אחרי המשחק מול 'בליך' יכולה להיות זמן טוב למנוחה. ליגת הנוער אומנם לא יוצאת לפגרה, אבל יכול להיות שכדאי לרעננה לשקול לשלוח את הילד הביתה לעשרה ימים-שבועיים של מנוחה, רגיעה של הגוף ובעיקר של הנפש. והערה טכנית לסיום- ליישר את המרפק בזריקה ולא להשתמש רק בשורש כף היד, כדי שהזריקות לא יהיו קצרות ושטוחות.
למכבי שלום
כדי לא להיות מופתעים במשחק שאין ממנו דרך חזרה, צריכים השחקנים של ג'מייטיס לבצע כמה דברים:
1. איזורית צפופה מול ירושלים, בטח בסלים הקשים בהדר יוסף, הינה מצרך מבוקש ויעיל.
2. לסגור לדותן את האמצע ולדחוף אותו לחדירות דרך הקו.
3. למנוע מרג'ואן להיכנס למשחק, לא לתת לו חדירות, קליעה מחצי מרחק או ריבאונד התקפה.
4. לרוץ בכל הזדמנות, גם אחרי סל, ולברוח להרכב הכבד של ירושלים.
5. שליטה של טישמן בקצב המשחק והפעלה של שטרקמן, בר-אבן, שמחוני וזלמנוביץ'.
לירושלים שלום
כדי להפתיע את מכבי באולמה הביתי, צריכים השחקנים של ששר לבצע כמה דברים:
1. דומיננטיות של תמיר שיראה כל התקפה כדור כדי לגרום לבוכמן לשמור ולשבש את האיזורית הצפויה.
2. להתאפק לא לזרוק הרבה שלשות אלא לחפש הכנסת כדור לצבע, הן במסירה והן בחדירה.
3. נתנאל לוי על בוכמן, תמיר על דקלו ורג'ואן על טישמן. זה המצ' אפ המתאים שיכול להפתיע ולשבש.
4. ללכת חזק לריבאונד התקפה כדי לקבל עוד כדורים ולמנוע ממכבי לרוץ, כמו גם לסבך אותם בעב'.
5. לצאת מהשגרה- לשמור הגנה מעורבת אם צריך, איזורית מהתחלה, לעשות הכל כדי לשלוט בקצב.
כתבות אחרונות באתר
|
|