|
חריש עמוק 2 - ר"ג מול ירושלים
יואב חריש
,08/05/2008
יואב חריש מכין אותנו לחצי הגמר בין ירושלים לר"ג, הקבוצה היחידה שלא הפסידה השנה לירושלים.
עירוני רמת-גן
הפעם האחרונה ששיחקו משחק רשמי בארץ- 28.4.08. מנסים לחשוב איך עוצרים קבוצה שניצחה 17 מ-20 המשחקים האחרונים שלה.
התקפה מוקדמת
באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב- Early Offense, כלומר לרוץ מתי שאפשר, גם אחרי סל, ולנסות להגיע לזריקה טובה תוך 8-12 שניות מתחילת ההתקפה. לא בכוח, במוח, ע"י פריסה של קלעים על השלוש, הובלת כדור בטוחה, תקיפה של הסל וביטחון בזריקה. לא להסס ולא לחשוש, זריקה טובה מוקדמת תביא גם לריבאונד התקפה.
רוב על דותן
המנוע של ירושלים חייב לפגוש יריב רציני ואגרסיבי שמוכן להוציא אותו מהמשחק. למנוע ממנו את הכדור כבר בחצי המגרש של ירושלים, לדחוף אותו לקווים ולא לתת לו לנהל את המשחק. לרדוף אחריו לכל מקום, שירושלים יחפשו מנהלי משחק אחרים. אגרסיביות וחוכמה בהגנה של רוב עליו יכולים לתת יתרון גדול לר"ג במצ' אפ החשוב במשחק.
לא חייבים איזורית, לא צריך דאבל אפ בפוסט:
למרות נחיתות הגובה הברורה, שחקני הפנים של ירושלים לא דומים ביכולת ההתקפית שלהם לשחקני הפנים של מכבי. אפשר וצריך לשמור אותם באחד על אחד מתחת לסל, לשים גוף ולסגור לריבאונד אפילו פנים אל פנים ולא להילחץ מסל או שניים בצבע. שחקני החוץ והפורוורדים שבאים מבחוץ (בורשטיין, רג'ואן, ליבנה, לזר) יותר משמעותיים ויכולים לגרום יותר נזק, אין סיבה להשאיר אותם לזריקות וחדירות חופשיות.
צריך ספסל ובעיקר את יונתן ארביב:
מבין שחקני הספסל, היחיד שנתן תרומה התקפית משמעותית הוא יונתן ארביב. החדירה בשמאל, הציפור שרצה למתפרצת והביטחון על המגרש צריכים לתת דחיפה גדולה לר"ג, בעיקר בדקות הקשות. נק' משאר שחקני הספסל יתקבלו בברכה, אבל יותר חשוב לקבל מכרמי, רותם ויואב ארביב הגנה אדירה, מלחמה על כל כדור ומאבק חסר פשרות בריבאונד.
יעקובוביץ' ורוב ברבע האחרון:
חייבים להוציא לפועל, לדרוש את הכדור, לבצע פעולות נכונות ולקבל החלטות טובות ואמיצות. בלי השפעה שלהם ברבע הרביעי ירושלים תוכל להתמקד רק בזיגדון, דומיננטיות שלהם בהתקפה ברגעים המכריעים תרווח את המשחק ותעלה את הביטחון של הקבוצה, שהשחקנים המובילים מוכנים לאתגר של הרבע האחרון.
לכידות קבוצתית:
לא פעם נראו מראות של חוסר פירגון, עצבנות וחוסר סבלנות על הפנים של השחקנים, בעיקר כשירדו לספסל. במשחק הזה אין מקום לפרצופים, לתנועות ידיים, לעצבים אישיים ולאגו. אם תתנו להם מקום, סביר להניח שלא תהיו ביום שני ברמלה על הפרקט. פירגון, תמיכה ברגעים הקשים, סבלנות ועידוד בלתי פוסק יתרמו מאוד לאווירה בקבוצה, כשמצד שני כל החולות הרעות עלולות לגמור לכם את העונה אם תתנו להם מקום.
הפועל ירושלים
הפעם האחרונה ששיחקו משחק רשמי בארץ- 28.4.08. מדמיינים את הקבוצה היחידה שלא ניצחו העונה לבושה בסדין אדום.
למנוע אסיסטים מזיגדון
החשיבות הגדולה ביותר של זיגדון היא ההפעלה הנהדרת של החברים. כולם נעים בלי כדור כשהוא חודר ומגיעים למצבי קליעה נוחים כי תמיד מתקפלים עליו. לשמור אחד על אחד עם מגן גבוה, לשים יד בזריקה ולא לתת לו להפעיל את כולם, במיוחד לא את רוב ויעקובוביץ'.
לעצור מתפרצות בעבירות חכמות:
הליכה מאסיבית לריבאונד התקפה מול הפורוורדים הנמוכים של ר"ג עלולה לעלות ביוקר אם לא תהיה ירידה מתוכננת להגנה. הגארדים שיורדים להגנה צריכים להגיב בזמן הזריקה לסל, לחכות על קו החצי, לצפות שהגארדים של ר"ג יתפרסו על השלשה ולעצור אותם בעבירות. יש ספסל מספיק רחב כדי שכל מי שעל המגרש לא ייתן נק' קלות לר"ג אלא ישלח אותם לפוזשן חדש או לזריקות עונשין (אבל רק אחרי ארבע עבירות).
קצב משחק:
נכון, קלעתם 92 נק' בממוצע למשחק בסדרה מול גליל, אבל ההגנה של ר"ג זו לא ההגנה של גליל. במשחקים בליגה עמדתם מולם רק על 73 נק' בממוצע למשחק (לפני ההארכה), לא בטוח שתחרות ריצה היא רעיון טוב מול הסילונים שלהם. להעניש אם אפשר זה מצוין, אבל ריצה מצד לצד תשרת את היריבה. משחק קשוח ואגרסיבי שיכריח הליכה לספסל וקצב איטי יוציאו את ר"ג מהקצב ההתקפי שלהם.
ליי-אפים, עונשין, ומה שביניהם:
ריכוז מוחלט לאורך 40 דקות, כי ר"ג בריצה אחת יכולה לגמור משחק. להגיע לקו (להכריח את ר"ג להכניס את הספסל) ולקלוע באחוזים גבוהים, לקלוע מתחת לסל את כל הקטנות שהרשתם לעצמכם להחטיא במהלך העונה ובעיקר לשמור על הכדור. מול הלחץ של ר"ג שמירה על הכדור תשמור על קצב משחק שלכם ולא תאפשר להם לייצר משחק ריצה. כל איבוד קטן במשחק עלול להיות גדול ולהתחלה של מומנטום ממנו אין דרך חזרה.
הספסל הרחב בליגה:
כשיש 12 שחקנים שיכולים לתת דקות משמעותיות זה ברכה לקבוצה. שימוש כבר מהרבע הראשון, הכנסת השחקנים בהדרגתיות למשחק (לא על חשבון פגיעה בשטף הקבוצתי באותן דקות), שימוש בעבירות של כולם, ביטחון התקפי כדי שהיריב לא יידע מאיפה תבוא המכה הבאה ובעיקר השתטחויות ולחימה חסרת פשרות אמורים לעשות את ההבדל במשחק הזה, כפי שעשו לאורך העונה כולה.
להשאיר את הנאיביות בבית:
ניצחונות מרשימים על גליל בפלייאוף בבית ובחוץ, בליגה בירושלים, בראשל"צ ובהדר יוסף, כולם צמודים ומראים את השינוי המנטלי הגדול שעברה הקבוצה. הניצחונות אומנם הגיעו לעיתים אחרי טעויות מעצבנות בדקות האחרונות, איבודי כדור והחטאות עונשין, אבל בשורה התחתונה הנאיביות שליוותה את הקבוצה בחלק הראשון של העונה צריכה להישאר בבית. זה הזמן להוציא לפועל באחריות ובבגרות, זה לא הזמן לניסיונות והימורים.
כתבות אחרונות באתר
|
|