ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק: דרבי גביע
יואב חריש ,10/01/2007

יואב חריש צפה במשחק רבע גמר הגביע לנוער בין עירוני ר"ג להפועל גבעתיים, לקח לו 36 שעות להתאושש והנה הרשמים שלו מהמשחק וגם הערות על בחירות הסיבוב של מאמני הליגה לנוער.

דרבי בזיסמן, רבע גמר גביע, שבוע אחרי משחק הליגה ביניהן, לא רק אני לא רציתי להחמיץ את המשחק הזה...

תקציר הפרק הקודם אליו הגעתי רק בתחילת הרבע הרביעי (מה לעשות, הבוס שלח אותי לפ"ת...)- ר"ג בפלוס עשרים, ממשיכים בטירוף ועולים ליתרון 80-55, 6 דקות לסיום. גמור? אז זהו, שלא! גבעתיים נלחמים, לא מוותרים, מורידים קצת ועוד קצת, ופתאום רק 89-84 כשנותרו 40 שניות לסיום. זה לא הספיק ור"ג ניצחו בתשע. גבעתיים יצאו מעודדים כי חזרו יפה למשחק, ר"ג יצאו קצת פחות שמחים כי ניצחו אבל ההפרש ירד בגדול. ועכשיו למשחק הגביע:

רבע ראשון:
גבעתיים יפתחו בטירוף וימשיכו את סיום המשחק הקודם? אז זהו, שלא! ר"ג לוחצים, עומר רוב וחן זיגדון מאמללים את מובילי הכדור של גבעתיים, הגנה אישית אגרסיבית עם חילוף על כל חסימה משתקת את האורחים. החידוש המרענן היה מעורבות הספסל והגיבוש החברתי. כל סל הספסל מתלהב, במגרש שחקנים דוחפים את החברים, התקפה עם חדירות והוצאות שמציגה משחק קבוצתי מרשים, אנשים זזים בלי הכדור, תענוג! וגבעתיים? ישנים בעמידה, לא זזים בהגנה, כל חדירה של ר"ג זה אסיסט לסל, איזורית 3:2, אישית, קומבינציה, כלום לא עוזר, ר"ג ב- 20-5. גמור? אז זהו, שלא! גבעתיים חוזרים בגישה לוחמנית- הם לוחצים אותנו? אנחנו נלחץ בחזרה! איזורית לוחצת על כל המגרש ופתאום ר"ג מאבדים את הראש. הכדורים הולכים פנימה לאביב שטיין ששולט בצבע ללא מתחרים (אבירן פיטוסי פצוע), ריבאונד התקפה, סחיטת עבירות (מה יהיה עם העונשין?), אגרסיביות, רעב, איזה יופי! ר"ג מתחילים בחילופים כי שטיין מסבך את כולם בעבירות וגבעתיים מייצרת מומנטום משלה. ממשיכים ללחוץ, יורדים לקומבינציה ומנצלים את העובדה שזינדרמן וזיגדון עם עבירות בחוץ. גבעתיים חזרו למשחק, ר"ג רק בפלוס שמונה.

עומר רוב, הפעיל לחץ טוב על הגארדים של גבעתיים

רבע שני:
חלש, חלש מאוד. חשבתי שאמשיך לראות קצב טוב אבל השחקנים כנראה התעייפו. הם לא רגילים לרוץ, להשקיע ולפרגן במשך משחק שלם... נחסוך את הפרטים המשעממים, רק אספר ששתי הקבוצות שמרו איזורית 3:2 פסיבית, ללא לחץ על הכדור. ההתקפה הניעה כדור מסביב לקשת השלוש בקלות ולא יצרה דבר חוץ מזה. אין חדירות, אין הכנסות כדור, רק הפצצות מבחוץ. חוץ מרועי אהרון אף אחד לא ממש פגע, שטיין הפסיק לראות כדורים ושתי הקבוצות נתקעו מול הלחץ של היריבה (למה גבוה מכניס כדור ולא גארד?). האמת, מוזר ששתי קבוצות (בעיקר ר"ג) שלוחצות בכל אימון ובכל משחק מתקשות לתפקד נגד לחץ... עד ההפסקה שתי הקבוצות שיעממו, ר"ג בפלוס תשע.

רבע שלישי:
גבעתיים עולים נחושים ושטיין ממשיך להעניש את ר"ג בצבע (דרך אגב, הוא היה מצוין עוד בסיום המשחק הקודם, היה מהיחידים שלא ויתר על המשחק גם במינוס גדול). הלחץ על כל המגרש נמשך אבל הוא פסיבי מדי ור"ג מגיעים לזריקות קלות (הם פשוט מפספסים צעד וחצי). בכל פעם שזיגדון מכניס את הכדור ומקבל אותו חזרה קורה משהו טוב לעומת הובלת כדור של יואב ארביב או זינדרמן. בצד השני הצבע של ר"ג פרוץ ורך, חודרים בקלות וגם אור עידה מצטרף לחגיגה של שטיין. ההחטאות של ר"ג נותנות תקווה שהלחץ עובד אבל אז מתחיל משחק של חתול ועכבר. ר"ג מחטיאים, גם גבעתיים. ר"ג קולעים, גם גבעתיים. ר"ג מחטיאים, גבעתיים כבר יעשו איזו טעות מטופשת (איבוד כדור, ריבאונד התקפה של ר"ג, זריקה לא אחראית). העייפות שוב מצטברת, שתי הקבוצות טועות בדברים בסיסיים, נתקעות נגד הלחץ (מתעקשות לכדרר במקום למסור) ומול האיזורית אין לנו קלעי אחד לרפואה... נגמר שש לר"ג.

אור עידה, חגג מתחת לסל של ר"ג

רבע רביעי:
הריטואל חוזר על עצמו, גבעתיים לוחצים ועכשיו גם חוטפים (ר"ג ממשיכים לכדרר), מתקרבים אבל שוב מאבדים, ר"ג נתקעים מול האיזורית ורק זורקים מבחוץ. חייבים להגיע לצבע גם אם אין משחק פנים! הזריקות מבחוץ יהיו יותר חופשיות אם תחדרו קודם לצבע ותכווצו את ההגנה. כולם בבעיית עבירות וזינדרמן עושה את החמישית בתוקף (אולי תעצור לג'אמפ קצר???). הלחץ של גבעתיים מצליח הרבה בזכות עידה שמפריע לשחקני ר"ג למסור את הכדור מעליו. זה נראה כמו משחק שר"ג מוכנה לתת אבל גבעתיים לא רוצה לקחת. שטיין מחטיא מתחת לסל, עידה מאבד כדור ור"ג לא מבינים איך הם לא מפסידים... פתאום גבעתיים בפלוס שלוש כשנותרו 16 שניות. לגבעתיים יש עוד עבירה לעשות לפני שר"ג זורקים עונשין והם עושים אותה אחרי 4 שניות. כדור ר"ג מהצד. גבעתיים לא עושים עבירה, זיגדון לא מאמין וזורק שלשה שבעצמה לא בטוחה אם היא רוצה להיכנס... איך זה נגמר? בסוף, כולם יודעים...

חן זיגדון, איש הקלאץ' של ר"ג

הארכה:
מומנטום חברים, מומנטום. לשמחון נמאס, תקע שתי שלשות רצופות מאותו מקום (למה לא יוצאים אליו אחרי שכבר קלע שלשה מאותו מקום בהתקפה הקודמת?) ועוד סל במתפרצת וגמר את המשחק. כנראה מיהר הביתה...

הארכה אישית:
- רוב היושבים ביציע חשבו שצריך לבצע עבירה. השאלה מתי? האם לבצע מיד ואז יישארו כ-10 שניות שזה הרבה זמן בשביל היריב ללחוץ ולעשות עבירה וגם לקלוע שוב בצד השני, או לבצע את העבירה כשפחות מ-5 שניות על השעון. כולם יעדיפו בוודאי את האופציה השנייה, אבל אם עושים עבירה מיד אז ברגע שהכדור יצא כולם עדיין מסודרים וזה יחסית קל. אם צריך להמתין מס' שניות אז זה כבר קשה! היריב לא יחכה עד לשנייה האחרונה אלא יזרוק לשלוש מהר בשביל להשאיר זמן לריבאונד התקפה או שילך לסל מהיר לשתי נקודות ואז מיד ילחץ וינסה לחטוף או לעשות עבירה. אנחנו נגיד לשחקנים לחכות מס' שניות לפני שהם מבצעים את העבירה, אבל בינתיים היריב כבר יזרוק לשלוש או יחדור ויוציא כדור. זה יגרום לבלבול בהגנה וקשה מאוד לצפות משחקנים שבזמן לחץ שכזה, כשהמשחק לא מסודר, לבצע בחוכמה עבירה שלא תהיה פאול וסל או עבירה לשלוש זריקות. זה מצריך תרגול רב, זה לא כל כך פשוט כמו שכולם חושבים והכי קל לשבת מהצד ולהגיד לפני או בדיעבד מה היה צריך לעשות בלי שיש עלינו לחץ.

- אם מישהו יכול להסביר לי למה משחקי חצי הגמר וגמר אליפות המדינה משוחקים בשיטת נוקאאוט ומשחקי חצי גמר גביע המדינה משוחקים בשיטת בית-חוץ אני אשמח מאוד! אז נכון, הוספתם את סדרת רבע הגמר, אבל למה לא לעשות סדרות גם בחצי הגמר ובגמר? הגביע נועד להפתעות, משחק אחד שהכל יכול לקרות בו. הליגה היא עבודה ארוכה שבסיומה צריך לבוא שכר. שמעתי את הטענות שהפלייאוף קצר כי צריך לתת זמן לנבחרת הנוער להתאמן. קשקוש! אפשר לעשות בסיבוב השני משחקי ליגה פעמיים בשבוע, יישאר מספיק זמן בשביל נבחרת הנוער להתאמן. יאללה, משחקי גביע בשיטת נוקאאוט לכל אורך הדרך ומשחקי הכרעה בליגה עם יתרון ביתיות ובסדרות של הטוב משלושה. חסר עוד זמן? צמצמו את הליגה לעשר קבוצות! עדיף שהגדולות ישחקו ביניהן עוד חמישה משחקים מאשר שיבזבזו את הזמן שלהם מול קבוצות שלפני חמש שנים לא היה להן מקום גם בליגה למקומות עבודה...

- הוד בן הרצל ואבי אבן נבחרו למאמני הסיבוב. הרצל עושה כבר שנים עבודה ענקית בכפ"ס, לא משנה איזה הרכב יש לו, ואבן עושה עבודה מצוינת במכבי ת"א, הקבוצה שהכי קשה לאמן בה. אבל הרשו לי להאיר את עיניכם: אופיר ולדמן עשה סיבוב מעולה של 9-2 ולא עם השחקנים הכי טובים בליגה. אז נכון, יש לו את פיטשון, אבל מי לפני העונה הימר שחולון יסיימו את הסיבוב במקום השני ושפיטשון יהיה כל כך דומיננטי? אלון חסיד עשה סיבוב מעולה של 8-3 ואני מוכן לשים כסף שאתם לא יודעים מי החמישייה של הפועל ירושלים! אז איך הם מקבלים קול אחד (אם בכלל) בבחירות אני ממש לא מבין, וזה מבלי להוריד מערך עבודתם של רועי פריד בפ"ת ושגיא מייזליק ב'עופר' ראשל"צ.

מה פשר ההתעלמות מולדמן וחסיד ?

- רביב פיטשון וגיל אמיתי נבחרו לשחקני הסיבוב. כפי שנכתב, נכנסתם לקטגוריה מכובדת של שחקנים שהשיגו הישג זה. מכיוון שאני מכיר באופן אישי שחקן שזכה בתואר הזה, אני מחויב לומר לכם דבר אחד: זוהי רק ההתחלה! יועד בית יוסף אמר לאחר בחירתו לשחקן הסיבוב שהוא מתכוון לעבוד עוד יותר קשה (לא שזה היה אפשרי, הבן אדם מכונת עבודה משומנת...) כדי שהקבוצה תצליח להישאר בליגה. גם אתם חייבים לעבוד עוד יותר קשה כדי שקבוצתכם תצליח. אם הקבוצה תצליח, סביר להניח שתהיו גם מועמדים לשחקן העונה. יועד נבחר בתום השנה לשחקן העונה וזהו הישג מאוד מיוחד. אני מאחל לכם שתמשיכו את הצלחתכם גם עד סיום העונה והלאה לבוגרים.