ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

רוני קאן. תצוגת כדורסל הכי טובה העונה

חריש עמוק 3- ימי בנימינה נבלמו
יואב חריש ,10/02/2009

יואב חריש נסע עד בנימינה כדי לראות את הקבוצה החמה של ליגת הנוער וליגת בתיה"ס. הבעיה של הקבוצה הביתית הייתה שהיא פגשה באריה מהרצליה. זה נגמר בשיעור מאלף בכדורסל ובציפייה שלנו לחצי גמר ליגת בתיה"ס בין הקבוצות ביום חמישי.

למה נסעתי
חמישה ניצחונות רצופים, מהם שלושה בבית על קבוצות הצמרת- חיפה בעשרים הפרש, רעננה בשש וגליל בעשר. ממוצע של 94 נק' למשחק בחמשת המשחקים האחרונים, עליה של ביה"ס לליגת העל, העפלה של ביה"ס לחצי גמר ליגת העל מול הרצליה אחרי שעברו את 'שרת' נתניה, העפלה לחצי גמר גביע המדינה אחרי 35 הפרש על פ"ת. אה, כן, והרצליה מגיעה העירה. מוליכת הצפון מול הקבוצה הכי חמה בארץ, אז שאני לא אסע?

לפני הכל, הרצליה
ההצגה שנתנה הקבוצה במשחק היא עוד הוכחה שזו כנראה הקבוצה היחידה שתעמוד בין מכבי ת"א לעוד דאבל השנה ובין עירוני ט' לאליפות שנייה ברציפות בליגת בתיה"ס. להגיע לבנימינה זה לא התענוג הכי גדול, בטח אחרי שני משחקים קשים ברבע גמר בליגת בתיה"ס מול פ"ת, וכשהקבוצה המקומית במומנטום כזה, שלושה ימים לפני המפגש ביניהן בחצי גמר ליגת העל. במקום להתבכיין, הרצליה נתנו משחק ענק! התצוגה הטובה ביותר שראיתי העונה מקבוצה כלשהי בגילאים האלה, כולל מכבי ת"א.

התפוצצות אחרי מנוחה
הייתה לי תחושה מסוימת בסיום המשחק והחלטתי לבדוק אותה מבחינה סטטיסטית. זו הפעם החמישית שראיתי את הרצליה העונה (לא כולל בתיה"ס), שימו לב לנתונים ממשחקים אלה שאימתו את תחושותיי:
הרצליה תמיד פתחו מצוין את המשחק, קלעו בממוצע 22.5 נק' ברבע הראשון וספגו רק 12.5 נק', סה"כ פלוס עשר.
הרצליה בד"כ פתחו מצוין את החצי השני, קלעו בממוצע 20 נק' ברבע השלישי וספגו רק 14 נק', סה"כ פלוס שש.
כלומר, ההשקעה הגדולה של השחקנים באה לידי ביטוי אחרי מנוחה יחסית (חימום או מחצית) ואז הם סוגרים את המשחק. הם מנצחים בהפרש ממוצע של 17 נק'. בשני הרבעים האלה הם עושים 16 נק' מההפרש.

התוספת לשלישייה
עומרי שמואלביץ' הוא אחד השחקנים החשובים. העבודה שלו בשני צידי המגרש מאפשרת דקות מנוחה לוינטר ושמואלי לא רק על הספסל אלא גם על המגרש. הוא שומר את אחד הגארדים המובילים של היריב, לוחץ אותו על מגרש שלם ונצמד לו לגופיה. בהתקפה הוא כמעט ולא לוקח על עצמו דברים מסובכים ונהנה מתשומת הלב המושקעת בשלישייה המובילה. הוא יהיה שם בשביל אסיסט חכם אחרי חדירה או ריבאונד התקפה שעף רחוק. הוא חוטף לא מעט מקלחות מהמאמן על טעויות שהוא מבצע אבל הוא צריך לשמוח- שחקן שלא מעירים צריך לדאוג שמא המאמן כבר לא יתייחס אליו.

יואב אלבז התקדם השנה והפך לחלק מאוד חשוב בפאזל. הוא שלט בריבאונד ההתקפה מול לבנובסקי, קלע מתחת לסל, פגע מחצי מרחק ומשלוש והשקיע את כולו בהגנה. כתוצאה מכך הוא ביצע לא מעט עבירות מהירות ורחוקות מהסל, שהכניסו אותו לבעיית עבירות מוקדמת. אם ילמד להימנע מכך, יוכל להיות הרבה יותר דקות על המגרש ולהתקדם עוד יותר, כמו גם לעזור לקבוצה לנצח.

הספסל
במשחקים האחרונים קראתי ב'ספסל' את הנתונים של הרצליה אחרי משחקים וראיתי שבכל משחק היה חסר להם שחקן מהחמישייה או מהספסל. זה לא מנע מהם להמשיך לנצח, הרבה בזכות השחקנים שעולים מהספסל. אין ספק שההבדל הגדול בין הרצליה של השנה לזו של השנתיים הקודמות הוא הספסל. עומס כ"כ גדול על שחקנים וקבוצה ללא ספסל היה ממוטט את הקבוצה והשחקנים היו נופלים מהרגליים. כולם מדברים בד"כ על חבקין, וינטר ושמואלי, גם אני. הגיע הזמן לתת את הקרדיט לכל השחקנים האחרים שאיתם. בלעדיהם הקבוצה לא הייתה מגיעה לאן שהיא היום, כשהמשחקים המכריעים עוד לפניהם.

יפתח רוטשילד נמצא בתקופת קליעה נהדרת, אחד החלקים החלשים של הרצליה בשנים האחרונות. השלשות שלו מכל מקום הכריחו את ההגנה להתייחס אליו ולפתוח את הצבע (גם נגד פ"ת). הוא קלע עם המון שקט וביטחון ויכול לעשות את ההבדל במשחקים צמודים. תומר חממי שוב נתן הגנה מצוינת על מובילי הכדור של היריב וכשצריך הוא יוסיף את השלשות שכ"כ חשובות לקבוצה (כמו נגד רעננה). דניאל קטאלן עלה ונלחם בהגנה על כל ריבאונד, הן מול לבנובסקי והן מול חלמיש. הוא קלע את הקטנות מתחת לסל ונתן עוד דקות מנוחה לפורוורדים. אתמול לא שיחקו אור שמעוני ונועל אלחדף שבד"כ נותנים תפוקה יפה מהספסל. העומק שלהם יכול וצריך להכריע משחקים.

קבוצתיות, פרגון, סבלנות
משחק ההתקפה זרם בצורה מרשימה. הכדור זז מיד ליד, כמעט בכל התקפה נגעו כל השחקנים בכדור, הם הזיזו את האיזורית הפסיבית של בנימינה מצד לצד, חיכו שהשעון כמעט נגמר וניצלו את חוסר הסבלנות של המארחים. הסבלנות בהתקפה, הפרגון, החדירה וההוצאה, התנועה בלי כדור, היכולת האישית והאחוזים הנהדרים מזריקות טובות, כל אלה באו אתמול לידי ביטוי בצורה נפלאה.

ההגנה הייתה לא פחות טובה. להשאיר את בנימינה על 30 נק' במחצית ו-70 סה"כ בבית זה הישג אדיר. העומס על שחקני ההתקפה המובילים נופל עליהם גם בהגנה והם לא מקבלים הנחות. ברבעים הראשון והשלישי לא היו כמעט חילופים, למרות בעיית עבירות. המעבר ברבע השלישי לאיזורית הריץ אותם ל-18-5 והביא ליתרון שלא נמחק. הרבע האחרון בו קלעו המארחים 24 נק' החל ביתרון 22, כך שרובו ככולו היה זמן זבל. השחקנים המחליפים עולים למגרש בידיעה שלא בטוח שהם יהיו הרבה דקות על הפרקט ובכל זאת נותנים את הכל בזמן הקצוב להם. ככה מנצחים בחוץ קבוצת צמרת שנמצאת בכושר מצוין.

בכלל נסעתי לראות את בנימינה...
הקבוצה של יוסי בונן לא צריכה להוריד את הראש בגלל ההפסד. הם יכולים וצריכים להמשיך להיאבק על הפלייאוף, ואפילו לשאוף להגיע עד המקום השני. אם לא ייפלו במשחקים נגד קבוצות התחתית, הם יגיעו לשני משחקים מכריעים, בבית מול עמק יזרעאל כשיצטרכו למחוק פיגור של שתי נק' מהמשחק הראשון ובמחזור האחרון בחיפה, עם יתרון עשרים מהמשחק הראשון. אל תופתעו אם הם יגיעו לפלייאוף ואפילו ליתרון ביתיות.

הבעיות העיקריות בהתקפה והפתרונות
שתי בעיות גדולות מאוד בלטו אתמול, האחת קבלת ההחלטות במתפרצת ובמשחק המעבר, והשנייה חוסר ריכוז מתחת לסל. קבלת ההחלטות השגויה הביאה להמון איבודי כדור, בד"כ תוך כדי כדרור. חלמיש, גראונדלנד וברמן אומנם קלעו פה ושם סלים במתפרצת אבל ברוב הפעמים הם איבדו את הכדורים והיו חסרים בהגנה בצד השני. הכדרור המוגזם, בטח דרך האמצע, מנע מהם סלים קלים גם ביתרון מספרי. הם חייבים למסור מוקדם את הכדור ולרווח את המשחק. החלק השני הוא הקליעות מתחת לסל, כולל חדירות, הן במשחק העומד והן במתפרצות. על זה צריך פשוט לעבוד שעות על גבי שעות, כי השחקנים חייבים להבין שבלי הסלים הקלים האלה קשה לנצח משחקים.

הבעיות העיקריות בהגנה והפתרונות
לאיזורית של הקבוצה יש חוקים מסוימים שמעבירים אותה משלושה לפנים לשניים לפנים ואח"כ גם למצ' אפ. הבעיה שאין לחץ על הכדור מצד הגארדים, כך שהיריב מניע כדור בחופשיות. בנוסף, אין סגירה לריבאונד (מתבלבלים באחריות על השחקנים) ואז נאלצים לשמור יותר מ- 40 שניות רצוף מס' פעמים. הם ביצעו רק עבירה אחת בכל הרבע הראשון (ואפילו לא עשו פאול בפוזשן האחרון של הרצליה). דווקא באישית הם שמרו לא רע וזה יכול להיות פיתרון לטווח הארוך. חצי מההגנה נעשית במניעת הכדור, באיזורית הם לא מצליחים למנוע את הכדור ולא מקשים על המסירות. הדאבל אפ על ה-P & R של חבקין ושמואלי/וינטר היה טוב, כולל רוטציה מהירה לחבקין.

מה עוד?
חלמיש חייב להיות המנהיג על המגרש ועל הספסל. אם הקבוצה מאבדת את הריכוז והמשמעת הוא חייב להיות שם כדי לאסוף אותם ולהחזיר אותם לתלם. הוא לא יכול לשבת על הספסל בשקט ולצפות במתרחש. נכון שבחצי השני הוא כמעט ולא ראה כדורים (ברמן, גראונדלנד, שגב, בן יעקב, מולדובר- כולם חייבם להפעיל אותו) אבל מנהיג נמדד ברגעים הקשים של הקבוצה. לבנובסקי חייב לראות הרבה יותר כדורים, יש לו קליעה טובה מרחוק וביצועים יפים בצבע, אבל בלי הכדור קשה לו לקלוע. בכל מקרה, זו לא סיבה לא להיות מעורב במשחק ההגנה, לא לסגור לריבאונד ולא לרוץ לריבאונד התקפה.

מובילי הכדור (בעיקר גראונדלנד וברמן) חייבים להבין שההצלחה של הקבוצה תלויה בעיקר בהם. אני בטוח שבמשחקים הקודמים הם היו טובים ולכן הקבוצה רצה מצוין. בפעמיים שראיתי אותם העונה הם יכלו לנהל הרבה יותר טוב את משחק ההתקפה של הקבוצה, כמו גם לתרום יותר בהגנה. ההפעלה של חלמיש ובעיקר לבנובסקי, כמו גם מציאת בן יעקב לקליעות חופשיות עושים את ההבדל. מעט מאוד אסיסטים היו במשחק של הקבוצה אתמול, אחד המדדים הבולטים למשחק קבוצתי. לחץ בהגנה צריך להוריד את הסקור של היריב ולעייף אותו. יש עוד זמן לשפר ולהשתפר, למשל ביום חמישי בחצי גמר בתיה"ס מול הרצליה...