דני פרנקו, בליך ר"ג
|
חריש עמוק 4 - החתול שמר על השמנת
יואב חריש
,20/11/2009
יואב חריש ראה את בליך גוברת על מקיף יהוד בדרך לרבע הגמר. הוא חזר לספר על כינויים חדשים, סגנונות שונים, חתולים ששומרים על השמנת וחילוף אחד קטן ששינה את כל המשחק.
סגנון שונה
שתי הנבחרות הגיעו עם רצון לשחק בסגנון שונה. מקיף יהוד רצו לשחק לאט ולהגיע להתקפות מסודרות בשני צידי המגרש. הגנה איזורית צפופה הייתה אמורה לפתות את בליך לזריקות מבחוץ ושליטה בריבאונד הייתה אמורה להביא לשליטה בקצב המשחק. ההתבססות על החמישייה הסתמכה בין השאר על הימנעות מבעיית עב' (בעיקר דרך איזורית צפופה), והמשחק הקבוצתי היה אמור לשבור את ההגנה של בליך ולהביא לנק' קלות במשחק מסודר.
בליך רצו לשחק מהר. התקפות מתפרצות ומעבר הן אחת הדרכים היעילות להתמודד מול הגנה איזורית - פשוט לא להגיע למצב של משחק עומד. בנוסף, משחק מהיר יגרום לשחקנים של מקיף לשרוף אנרגיה, להתעייף ולהיכנס לבעיית עב' בהמשך המשחק. חמצן יפסיק להגיע למוח בתדירות קבועה וקבלת ההחלטות תיפגע, דבר שישפיע על משחק ההתקפה הקבוצתי של האורחים. לחץ על כל מגרש אמור היה לגרום ליריב לשחק מהר ולבזבז אנרגיה בכל שלב אפשרי. הבעיה הייתה שהלחץ לא היה עקבי, ומקיף ניצלו את דקות ההפוגה לחזור למשחק בכל פעם מחדש.
בעיה משולשת
כל עוד החמישייה של מקיף מתפקדת וכל אחד מבצע את תפקידו ביעילות, קשה מאוד לנצח אותם. הבעיה במשחק הגיעה מכיוון משולש: אחד, בעיית עב' מוקדמת של גיא רביב ששיחק דקות מעטות. שניים, הזריקות של נדב פרישמן משלוש פשוט לא נכנסו. שלוש, עומר שקדי לא היה מרוכז ואיבד לא מעט כדורים. זה השאיר רק את נמרוד טבת הנהדר והיעיל ואת ליאור שם טוב שלא רק הפעיל את החברים אלא אף ייצר בעצמו אבל זה לא הספיק.
בעיית העב' של רביב הכניסה למשחק את אור סנדלר שתרם בהגנה אבל פחות בהתקפה ואת יניב חביב שהפתיע עם שלשה יפה, אבל הנק' של רביב היו חסרות מאוד. השלשות של פרישמן היו מאוד חסרות כי כל אחת הייתה יכולה להיות מסמר כואב בהגנה של בליך. דן דוברת שהחליף אותו תרם בהתקפה נק' חשובות בחצי הראשון אבל הוא לא היווה את אותו איום פסיכולוגי. האיבודים של שקדי הפכו ברוב הפעמים לסלים קלים בצד השני שהורידו את המורל של מקיף, וכמו שם טוב, גם לשקדי אין מחליף על הספסל.
נתנו לחתול לשמור על השמנת
אלון אברמוביץ', "החתול", הופקד לאורך רוב המשחק לשמור על שם טוב, "השמנת". משימה קשה כי שם טוב הוא רכז אמיתי, שילוב של הרכז של פעם עם הרכז של היום. בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, כשחלק מהקוראים של טור זה עוד לא נולדו, היו לנו בארץ רכזים מזן אחר. מוטי ארואסטי, אביגדור מוסקוביץ' ודומיהם, היו רכזים שהיו מנהלים את המשחק ובעיקר מפעילים את האחרים. הם היו מסדרים את ההתקפה, עוברים את החצי, מסמנים תרגיל ומשמשים בעיקר כשוטרים שמכוונים את התנועה.
"החתול" ניסה להצר את צעדי "השמנת" בחצי הראשון ללא הצלחה מרובה, בעיקר כי לא לחץ אותו על מגרש שלם באופן עקבי ולא מנע ממנו את הכדור על חצי מגרש. החילוף שנעשה ב-P & R השאיר את שם טוב עם נחמן והוא הסתדר איתו בקלות ויצר יתרון. בהמשך בליך עברו לדאבל אפ אחרי החסימה שהיה מוצלח יותר, ולבסוף חילוף משולש שהיה אמור להביא גארד לשמור את שם טוב אבל חוסר התיאום בביצוע פגע בהם. בחצי השני "החתול" כבר עשה עבודה יותר טובה כשפגש מוקדם יותר את "השמנת", הוציא ממנו את הכדור ומנע את קבלתו בשנית.
חילוף אחד קטן
קראתי בסיקור של אתר ספסל שהגיע מאתר הבית של עירוני ר"ג (כתב ידידי, אפי טסל) את הקטע הבא: " ...הוליך ריצת 0-8 של האורחים בדרך ליתרון 44-48. בשלב זה, משום מקום, השתנה משהו במשחק של בליך שהתחילה לשטוף את המגרש." בשביל זה אני כאן, להסביר מה זה "משום מקום". אז ככה, השינוי הקטן אבל המאוד משמעותי נעשה בהרכב של בליך- אופק נחמן בחוץ, חמישה גארדים בפנים.
לאורך 25 דקות נחמן עמד בצבע של האורחים וניסה לכווץ את ההגנה האיזורית. בפועל, האפשרות לחדירה אמיתית או הכנסת כדור לצבע נעלמה לחלוטין ואיפשרה להגנה של מקיף להתרכז בארבעה גארדים שהסתובבו מחוץ לצבע. לאחר החילוף, כל הצבע נפתח והכריח את האיזורית של האורחים לצאת לקלעים. פתאום השחקן ששמר באמצע האיזורית לא כיסה שחקן מתקיף, וארבעה מגנים רדפו אחרי חמישה קלעים.
חצאי חדירות במקום חדירה מלאה
במקום לנסות לחדור לתוך הצבע כדי להגיע לטבעת, תוך הסתבכות בהר הידיים של האורחים, עברו המקומיים לבצע חצאי חדירות. אברמוביץ' ביצע פעולה זו מצוין והשאיר את איגור מאיור לשלשות חופשיות שגמרו למקיף את מצב הרוח ואת המשחק. חצי חדירה מאפשרת בלימה חכמה תוך שמירה על שיווי משקל ושימוש ברגל ציר, כדי למצוא שחקן חופשי לקליעה מבחוץ או לחיתוך לסל, מבלי להתחייב למסירה או לזריקה באוויר. כך הגיעה ריצת 20-2 והמשחק הוכרע.
איגור מאיור איז בק אין טאון
עבודת הגנה מצוינת במחצית השנייה של חן ויישינקר, גיא צור ואור בן שחר, יחד עם ליאל גלאם, הלוא הוא "שר ההגנה והאנרגיה", נתנו הרבה אוויר למקומיים. גם משחק ההתקפה של שחקנים אלה זרם יותר מאשר בחצי הראשון, אז נתקעו עם כדרורים מיותרים והחלטות אישיות לא טובות נגד האיזורית. בנוסף, בליך קיבלו את מאיור, שחזר אחרי פציעה קשה והיה חלק משמעותי בניצחון שהבטיח לנבחרתו הופעה ברבע הגמר. מעבר לקליעה מבחוץ, דווקא ההגנה שלו על שקדי מעידה על חזרתו. הוא דחף אותו לכיוון הקו, הכריח אותו להתחייב באוויר למסירה ומנע כל ניסיון חזרה של מקיף.
כתבות אחרונות באתר
|
|