ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

"חריש עמוק" - לקראת מכבי נגד בני השרון
יואב חריש ,26/05/2008

לקראת חצי גמר הפיינל פור, נכנס פרשן הבית שלנו לנעליים של מאמני הקבוצות, ומחלק צרור עצות, מפתחות ושאר ירקות לצביקה שרף ואפי בירנבוים.

לו הייתי צביקה
הייתי מחליט על חמישייה, היררכיה ורוטציה של תשעה שחקנים פלוס אחד למקרה הצורך
חמישייה - הלפרין, ביינום, בלות'נטאל, מוריס, וויצ'יץ'. מחליפים - שארפ, בורשטיין, כספי, באטיסטה. הייתי מוחל לליאור אליהו וסוגר חשבון בזמן אחר, כרגע הוא השחקן העשירי למקרה הצורך. ההבדלים בתוצרת של התשיעייה הזו בניצחונות לעומת הפסדים ברורה לחלוטין ואני חייב אותם ביעילות מלאה. הרבה דקות למנוסים שבהם, לפתוח חזק עם שלשות ומשחק פנים של וויצ'יץ'. לפחות ארבעה שחקנים ישחקו מעל 26 דקות (לעומת העונה הרגילה), אני חייב להשליט סדר חזרה בקבוצה ולהעלות את כמות הנק' והיעילות של שחקני החמישייה.

הייתי מדגיש פתיחה חזקה של המשחק
נכון, זה לא יכריע את היריבה, אנחנו גם לא קבוצה שתסגור משחק ברבע הראשון, אבל חייבים להכניס את הקהל לטירוף מהתחלה, חייבים להראות ליריבה שאנחנו בשליטה, חייבים לכפות את קצב המשחק שלנו מהתחלה, אסור לנו לתת ליריבה להוביל בשלב מוקדם ולפתח תחושה של ביטחון ושליטה במשחק. הם לא ייעלמו גם אם נוביל כי הם כבר ניצחו אותנו שלוש פעמים ופחות חוששים מאיתנו, אבל יתרון שלהם עלול להכניס אותנו ללחץ ואותם לביטחון שיגמור אותנו.

הייתי רץ בכל הזדמנות ומכוון לסקור גבוה
אנחנו קבוצת ההתקפה הכי טובה, כשבניצחונות הבית אני קולע 98 נק' למשחק לעומת 85 נק' בהפסדים. כשהפסדנו ליריבה שלוש פעמים קלענו בממוצע רק 74 נק'! נרוץ בכל הזדמנות, גם אחרי סל, נזרוק כמות גדולה יותר של זריקות כולל שלשות במעבר ונשליט קצב מהיר שהם לא יוכלו לעמוד בו ויביא לסקור גבוה. הם לא יודעים לשחק בקצב מהיר ואין להם את השחקנים או את הספסל לעשות את זה. עם כל הכבוד להגנה שלהם, אם נשחק מהר הם לא יצליחו להוריד לנו את כמות האסיסטים כפי שעשו במשחקים הקודמים. נוציא מהם עבירות כך שהם יוכלו לשכוח ממשחק של עד 18 עבירות, אגיע לקו העונשין לפחות ל-25 זריקות ואזרוק יותר מ-60 זריקות מהשדה.

הייתי תוקף את השחקנים שבעייתיים לנו אבל לא מתפתה להפתעות ול"כאילו" יתרונות
אנחנו נשחק בשיטה שלנו ובקצב שלנו. וויצ'יץ' יחפור פנימה כי כל האגדות שהוא לא מסתדר עם סיסה הן שטויות (הוא שיחק רק שבע דקות העונה מול בני השרון). אם היריבה תציב את טפירו על כספי/בלות'נטאל אנחנו לא נוריד אותם לפוסט אפ ונתקע את המשחק שלנו כמו בפעם הקודמת, אלא נמשיך להריץ את ההתקפה שלנו ולא נתפתה לעשות את מה שהם רוצים. איבי, ווליאמס, גריזארד - במסגרת התרגילים שלנו אני אריץ אותם על חסימות ואכריח אותם לבזבז אנרגיה יקרה בהגנה. אין להם מחליפים, נלך חזק לטבעת ולא נהסס.

הייתי שומר אישית טקטית ושולח אותם לקו
חנוכי השתפר מאוד, גם כץ, אבל אני רוצה שכל אחד מהם ייקח עשר זריקות במשחק, זריקות שיבואו על חשבון זריקות של האחרים. אם ביינום ילחץ את טפירו וימנע ממנו את הכדור, השומר של כץ/חנוכי חייב לעזור ולפתות את האחרים למסור להם. אח"כ נפתה אותם לזרוק ונסגור חזק לריבאונד. זה יתסכל את איבי ויכריח את טפירו לרדוף אחרי הכדור, אני חייב למנוע ממנו ומכץ אסיסטים. מול משחק הפיקנ'רול של טפירו הייתי פותח חלון כדי לראות אם הוא קולע מבחוץ תוך כדי כדרור, ובכלל אני רוצה לראות איך הם קולעים מבחוץ, בטח בהתחלה. אסור לנו לתת לוויליאמס ולאיבי להגיע לצבע ולעונשין, את האחרים אשמח לראות על הקו.

לו הייתי אפי
הייתי משחק לאט, מכתיב קצב איטי
אנחנו לא ממהרים לשום מקום. טוב לנו קצב איטי, רגוע, בלי ריצות מטורפות ובלי שינויי מומנטום קיצוניים. נרוץ רק אם בטוח, אחרת נשחק לאט, נבצע את התרגילים עד הסוף, נרווח את המשחק כדי שוויליאמס ואיבי יוכלו לחדור לטבעת ולהגיע לעונשין ונכפה את הקצב שלנו. כמות זריקות נמוכה לשתי הקבוצות טובה לנו, אין לנו מה לחפש בתחרות ריצה מולם. הקצב שלנו יאפשר לשחקנים המרכזיים להיות דקות רבות על המגרש מבלי לבזבז אנרגיה כי נקטין את כמות הפוזשנים במשחק. אנחנו נגיע לסיום צמוד בו אנחנו מנוסים, ליריבה רועדות הידיים והלחץ עליהם אדיר. הם גם זוכרים שהעונה ניצנו אותם בכל רבע רביעי ובגדול.

הייתי שומר איזורית, אפילו מתחיל באיזורית בשתי התקפות הראשונות
זה שיש לנו את ההגנה הכי טובה בליגה (76 נק' למשחק) לא אומר שאנחנו לא שומרים איזורית. האישית שלנו מצוינת, חכמה וטקטית, אבל איזורית היא רעיון טוב כדי להישמר מעבירות ולהאט את הקצב. אולי אפתיע ואפתח באיזורית כדי שהיריבה תצטרך כבר בהתקפות הראשונות לשחק בצורה שונה ואחרי שתיים-שלוש התקפות אעבור לאישית כדי לבלבל אותם. בכל מקרה אשמור איזורית כשהקלעים של היריבה על הספסל (לפחות רובם), אתייחס טקטית לקלעים במגרש ולא אתקפל מהאיזור שלהם.

הייתי משחק P & R מצאת החמה עד צאת הנשמה
הרי היריבה לא מצאה לזה פיתרון במשך שלושה משחקים ויש לי את שחקן ה-P & R הכי טוב בארץ ובין הטובים באירופה. הוא מעניש על כל החלטה של ההגנה, מפעיל את כולם, קולע כשצריך ואפילו חודר ומסיים בזריקות משוגעות. איבי יוציא את מוריס החוצה כשלכל פעולה הגנתית שלהם יש לנו פיתרון התקפי. אם היריבה תחליף בין הגבוהים אז איבי יישאר מול וויצ'יץ' בחוץ, דאבל אפ ישאיר חור בצבע, השהייה וחזרה ייתנו לטפירו יתרון על המגן, פשוט אי אפשר לעצור את זה. טפירו יפעיל את האחרים כדי להכניס את כולם למשחק ואח"כ יעניש בעצמו.

הייתי עושה "מעשה מסינה" ומאמלל את וויצ'יץ' מהרגע הראשון
עם כל הכבוד לאחרים, וויצ'יץ' הוא המפתח מבחינתי וכנראה שלא רק מבחינתי. מהתחלה נתקוף אותו ע"י הכנסת כדורים לסיסה, נערב אותו ב-P & R, נכריח אותו לצאת החוצה ולהיות כל הזמן בתנועה. בהגנה ניתן לו לבזבז אנרגיה מול סיסה באחד על אחד כי הוא לא מסתדר עם הפיזיות שלנו. אחרי כל זה אוציא את סיסה ואשחק עם איבי כסנטר, יחד עם ווליאמס וגריזארד כפורוורדים. וויצ'יץ' לא יכול לשמור אותם והוא יירד מהר מאוד לספסל, מתוסכל ועצבני, ואם לא אז איבי יעניש אותו באחד על אחד.

הייתי הולך חזק לריבאונד התקפה ומגיע לקו העונשין
במשחקים נגדם אנחנו שולטים בצבע וכתוצאה מכך שולטים בקצב המשחק. הזדמנות שנייה ושלישית מול הגנה שלא מצטיינת בסגירה לריבאונד זה חובה מבחינתנו, בטח במשחק חוץ. הגבוהים שלהם לא מצטיינים בסגירה ולא מסוגלים להתמודד עם האתלטיות שלנו. נכניס אותם לבעיית עבירות, נגיע לקו העונשין ושוב נאט את קצב המשחק. כולנו יודעים שהם מתקשים בהגנה בכלל רובם לא אוהבים לשמור. הם לא יכולים להתמודד מול איבי, וויליאמס וטפירו באחד על אחד וכל עוד נשלוט בקצב נוכל לשלוט במשחק ולהגיע לעמדת ניצחון.